מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, קיבל הבטחה שעדותו במשטרה לא תשמש נגדו - תוך סטייה מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ההבטחה ניתנה לו בפברואר 2015 בידי היועץ המשפטי ופרקליט המדינה דאז, יהודה וינשטיין ושי ניצן. עם זאת, היא לא נבעה משיקולים זרים. כך קובע (1.10.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן.

נפתלי, אשר זכה בתביעה אזרחית נגד המדינה לאחר שנקבע ששרה נתניהו התעמרה בו, פנה למשטרה באותו מועד וביקש למסור מידע על עבירות לכאורה במעון, בתנאי שתוענק לו חסינות. וינשטיין וניצן נענו לבקשתו, למרות שלא ידעו מה ימסור והאם יקבל בסופו של דבר מעמד של עד מדינה. רוזן קובע, כי נפתלי לא קיבל דה-פקטו מעמד של עד מדינה, למרות שהחוקרים הכפיפו את עצמם למגבלות המשפטיות הנובעות מעדותו של עד מדינה - דהיינו, הצורך בחיזוק ראייתי.

במענה לתלונתו של יהודה עמרני מן התנועה למשילות ולדמוקרטיה, כותב רוזן: "עם זאת, התנהלות הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה, ביניהם פרקליט המדינה דאז והיועמ"ש דאז, שלא התיישבה עם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הובילה אותך לכלל דעה והכרה, כי מדובר בהתנהלות שבאה לעטות ולכסות שיקולים זרים בעניין מעמדו ואופן מסירת עדותו של מר נפתלי בפרשת המעונות. בחוכמה שלאחר מעשה מוחוור לכל, כי היה ראוי להסדיר מעמדו של מר נפתלי בהסכם ברור ומפורט על-מנת למנוע מיני הנחות ותילי השערות, שנטעו בקרבך הכרה על מיני שיקולים זרים שנשקלו כביכול על-ידי הדרגים הגבוהים ביותר במערכת אכיפת החוק".

רוזן מציין, כי היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט סבור גם הוא בדיעבד, כי היה מקום להסדיר בכתב את מעמדו של נפתלי. לפיכך, הוא החליט לבחון יחד עם הפרקליטות "את הצורך בהסדרה ברורה של מצבים דומים, בהם נשקלת מתן הבטחה לעד שהודעתו לא תשמש נגדו בהליך הפלילי, מבלי שברור, באותו שלב מקדמי, מה בכוונתו למסור, וכן לשקול הצורך בתיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הרלוונטית, בהתאם".

בשולי הדברים מותח רוזן ביקורת על התייחסותו של מנדלבליט לתלונתו של עמרני. התלונה הוגשה לנציבות ביוני 2019, אך מנדלבליט הגיב עליה רק בחודש שעבר - דהיינו 15 חודשים מאוחר יותר - וזאת למרות שמונה תזכורות שקיבל ושיחות רבות של אנשי הנציבות עם אנשי לשכתו. רוזן אומר כי בשל כך נאלץ להמתין ולסיים את הטיפול בתלונה רק לאחר שמנדלבליט השיב - וזאת תוך חריגה מלוח הזמנים הקבוע בחוק הנציבות.