יישות שבירה וחזקה - אוולינה מאריה בורג׳סקה-ג׳וברקה <br>

Ewelina Maria Bugajska-Javorka נולדה בפולין, ומתגוררת כיום בדנמרק. בתיכון למדה במסלול לכלכלה. למדה פילוסופיה באוניברסיטה. חיברה ספרי שירה. שיריה תורגמו לשפות רבות וניתן למצוא אותם באנתולוגיות בינלאומיות רבות. היא זוכת פרסים והצטיינויות בינלאומיות רבות. היא חברה באיגוד הסופרים העולמי של WNWU.

אוולינה מריה היא שגרירה של ספרות (מדליה הוענקה על-ידי Motivational Strips, קבוצת פייסבוק פעילה למשוררים מכל העולם). היא השגרירה הבינלאומית של רצון טוב למען מיעוטים באיגוד הפדרלי לקידום מיעוטים גלויים - FAAVM מקנדה, ושגרירת Brahmand Evolution, שמשימותיה שלום עולמי, וצדק לאנושות.

כמו-כן היא נשיאת איגוד הסופרים העולמי הספרדי - UNIÓN HISPANOMUNDIAL DE ESCRITORES (UHE בדנמרק, ומפקחת ראשית ברצועות המוטיבציה למדינות סקנדינביה. בורג׳סקה -ג׳וברקה עורכת את Bharath Vision, מגזין האינטרנט של Motivational Strips.

המשוררת כותבת בפואטיקה מרוכזת ומשתמשת בלשון ציורית חדה. בשיר האמת של האהבה, היא מתארת אהבה טוטאלית ובו בעת היא מפוקחת ויודעת שהיא זמנית כי תבוא אחריה נוספת, שכן היא מציינת כי שווה למות באהבה הזו אפילו פעם אחת, וכנראה שאהבה היא במובן מסוים גם מוות, גם חיים שאינם מציאותיים, וגם ריחוף אל משהו מעבר. האוקסימורון המעניין נמצא בשורה השנייה שאם היא מתה בעבור האהוב היא תשכב עמו בארון הקבורה.

האמת הזו היא אמת ייחודית ושוברת את התפיסה הרווחת שאנו חיים כשאנו מתאהבים. לפי אוולינה אנו למעשה מתנתקים מן החיים ומסתגרים במקום שמנתק אותנו מן המציאות. זוהי שירה מרוכזת ותמציתית שאומרת רבות בצמצום. אווירה מיתית מוצאים בשיר השני שבו הפסל הקר בוכה כמו על דמותה של הסובלת או הדמות הטרגית בשיר, שנפרדת מן החיים, אך השיר מסתיים בנימה אופטימית שעוד תשוב באביב. בשני השירים האחרונים נמצא נימה ליטורגית, של שבועה לאלוה, קרבה והתקרבות ותחושת שליחות.

הָאֱמֶת שֶׁל אַהֲבָה

אַתָּה הָאֱמֶת,
בַּעֲבוּרְךָ שָׁוֶה לָמוּת אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת,
אֶשְׁכַּב בַּאֲרוֹן הַקְּבוּרָה שֶׁלְּךָ לִזְמַן מָה.
הָעֵינַיִם שֶׁלִּי כְּבָר דַּי בָּכוּ,
הַיּוֹם אַתָּה הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי,
צַעַר וַחֲרָטוֹת נֶעֶלְמוּ וְנִשְׁכְּחוּ,
הַלֵּב שֶׁלִּי מֶשִׁי לָבָן,
כְּמוֹ גַּלֵּי הָאוֹקְיָאנוֹס הַסּוֹעֵר
הַמְּפַסֵּל אֶת הַחוֹף,
אֲבָל אַתָּה...
הָאֱמֶת שֶׁלִּי בָּאַהֲבָה,
אַתָּה הָאֹשֶׁר הַיָּחִיד,
בַּעֲבוּרְךָ שָׁוֶה לָמוּת אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת,
אֶשְׁכַּב בַּאֲרוֹן הַקְּבוּרָה שֶׁלְּךָ לִזְמַן מָה.

© Ewelina Maria Bugajska-Javorka

עוֹפֶרֶת מֻתֶּכֶת

דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מַטָּה כְּמוֹ עוֹפֶרֶת מֻתֶּכֶת,
דֶּרֶךְ הַשַּׁיִשׁ עַל פָּנִים חִוְּרוֹת
הֵן נוֹשְׁרוֹת עַל קַרְקַע הַמֵּצַח.
נְשָׁמָה סְפוּגָה מִכְּאֵב,
מְיַלֶּלֶת בְּיֵאוּשׁ,
הִיא מֵתָה בַּשְּׁמָמָה
בַּקָּהָל הַצְּלִילִים רֵיקִים,
מַחְרִישִׁים מֵהַהֲמֻלָּה,
כְּמוֹ שִׁיר, הַמּוּשָׁר עַל יְדֵי צִפּוֹרִים.
הַיּוֹם הִיא נִפְרֶדֶת מֵהַחַיִּים
אַךְ מָחָר תִּוָּלֵד מֵחָדָשׁ,
מַמָּשׁ כְּמוֹ פְּרָחִים בְּאָבִיב.

2020 © Ewelina Maria Bugajska-Javorka

יֵשׁוּת שְׁבִירָה

אֲנִי מְרַחֶפֶת מֵעַל בִּדְמָמָה
עַל רִיסֵי הַגּוֹרָל,
אַף כִּי אֲנִי יֵשׁוּת שַׁבְרִירִית
בַּקּוֹסְמוֹס,
וּבְכָל זֹאת אֲנִי חוֹצָה אֶת עוֹרֵק הַכּוֹכָבִים
בַּעֲלִיּוֹת וּבַיְּרִידוֹת,
אַרְחִיב אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁלִּי,
אֲשַׁפְשֵׁף אֶת עַצְמִי בָּרָקִיעַ
בְּתוֹךְ שֶׁפַע אֱלֹהִי,
אֶלְגֹּם צוּף מִכּוֹס הַלִּיבֵּרָלִיּוֹת שֶׁלּוֹ.

© Ewelina Maria Bugajska - Javorka

אָז זֶה

אוּלַי אֲנִי יְכוֹלָה לָשֵׂאת בְּנֵטֶל הָאֱלֹהוּת הַזֶּה,
שֶׁהִקְרַבְתָּ עַל כְּתֵפַי הָעֲדִינוּת?
הַיּוֹם אֲנִי מְחַדֶּשֶׁת אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁלִּי,
שֶׁנִּתְּנָה לְךָ לִפְנֵי שָׁנִים,
בְּעֵת יוֹם הַלֵּדָה הַמְּחֻדָּשׁ
אֲנִי עוֹלָה מִקִּדָּתִי,
וּמוֹסֶרֶת לְךָ שֶׁלֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי,
כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִבְנוֹת עָלֶיהָ מִקְדָּשׁ,
כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִמְצֹא אַהֲבָה וְהַקַּלָּה.

© Ewelina Maria Bugajska-Javorka

הַשְּׁתִיקָה שֶׁלִּי

הַשְּׁתִיקָה שֶׁלִּי
אֵינָהּ הַשִּׁכְחָה שֶׁלִּי
הַשְּׁתִיקָה שֶׁלִּי הִיא הָאֲנָחָה שֶׁלִּי
זֶהוּ חֲלוֹם הַמּוּנָע עַל יְדֵי הָרוּחַ
בְּלֵיל הַכּוֹכָבִים.

© Ewelina Maria Bugajska-Javorka