על השופט חנן מלצר

איני משפטן, ואיני בנו של משפטן, אך בכוונתי לעסוק הפעם דווקא באנשי משפט: כבוד השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית הדין העליון שלנו, והגברת דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי של מדינת ישראל.

נתחיל בראשון. רק לאחרונה למדתי שבחודש אוגוסט השנה כבודו חיתן את בנו, ובארוחה החגיגית באולם של בית מלון נטלו חלק 70 איש. זאת, שעה שהגבלות משרד הבריאות המחייבות אותנו, איפשרו אותו זמן רק התקהלות של 20 איש בשטח סגור ו-30 בשטח פתוח.

למה נודע לי באיחור כה רב? כי הוא לא זכה לכותרות, לתוכחות, להמולה תקשורתית.

הסיפור האמיתי של האירוע, שבגינו אני כותב עליו, התרחש מאוחר יותר והוא שמזעזע. אחד מארגוני הזכויות פנה בקבילה לנציב קבילות הציבור על שופטים. כבוד השופט בדימוס אורי שהם, תאר את האירוע ודרש שכבוד השופט מלצר יינזף פומבית. הנציב לא השתהה וחיש מהרה דחה את הקובלנה. האירוע אכן "התקיים בניגוד לתקנות", קבע הנציב, אך הוא קיבל את הסברו של כבוד השופט מלצר, לפיו "הוא לא ידע שיש בעיה עם כמות המשתתפים... ולכן אף הוציא כסף רב בעניין שכירת אולם וחדרים במלון".

ומה היה הסברו המלומד של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון על-כך שהוא לא ידע כלל שעבר עבירה? השכיתו וקיראו: ההגבלות מתירות לבית מלון להכניס לחדר האוכל שלו עד 35 אחוזים מהתפוסה שלו; 70 הסועדים בארוחת החתונה הם אורחי המלון ועומדים במגבלה הזאת (של 35 אחוזים). אכן, יד של שופט רוחצת יד של שופט!

אז בואו לרגע נבין במוח צלול מה התרחש כאן ומה יש בהסברו של כבוד השופט מלצר - ראשית, הוא ידע בוודאות את המגבלה על התקהלות מעל 20 איש בשטח סגור, כמו כל איש מהישוב. שנית, הוא צריך היה לדעת (כאדם נאור וסביר, ואפילו פחות מכך) שבהצטופפות של 70 איש למשך זמן הדרוש לארוחה כיד המלך, יש סיכון של הדבקה המונית.

שלישית, השכל הישר של "האדם הסביר" הוא שההיתר לחדר האוכל ניתן מתוך מחשבה פשוטה שהאוכלים יישבו בפיזור (ובמשמרות), ולא יצטופפו אחד ליד השני. לכן, סיכון ההדבקה הוא קטן. מן הסתם גם כבוד השופט מלצר משתייך לקבוצת "האדם הסביר". רביעית, ובכלל, מה לאירוע ארוחה באולם ולאכילה בחדר האוכל?

לא חדלים לדבר אצלנו על מוסר ועל שחיתות. אז הנה לפנינו מקרה של שחיתות מוסרית ושיפוטית בדרג העליון. כל הזמן מעלים אצלנו את הדרישה הכל-כך נכונה: לקחת אחריות. לא יכול היה כבוד השופט להגיד: טעיתי, אני משלם את הקנס כמו כל אזרח לא הוא לא היה יכול. במקום זאת הוא בא ולמעשה אומר מה שאחרון הגנבים יודע תמיד להגיד: לא ידעתי שזה אסור. ומסביב? דממה, שתיקת כבשים. היכן הגברת אסתר חיות, הנשיאה לפחות הייתה נושאת נאום נמלץ על הצורך של כל האזרחים להישמע להנחיות משרד הבריאות. ככה מאבדים אמון! במעשה הבלתי מוסרי המקומם ובמחדל להגיב עליו.

ועכשיו לגברת זילבר. בין שאר חטאי ופשעי ההנהגה של המדינה היא מנתה גם את חטא הפטריוטיות וציטטה את סמואל ג'ונסון שאמר: "הפטריוטיות היא מפלטו (האחרון) של הנבל". קשה לי להבין: האם היא לא פטריוטית, אלא אוניברסאלית, או משהו אחר? יהי אשר יהי, סמואל ג'ונסון היה בעיקרו גאון של השפה האנגלית, ודבריו כוונו ככל הנראה (ב-1775) לשבטים הסקוטים הקתולים המרדניים. שנה לאחר מכן התקוממו בארה"ב נגד המלך האנגלי. המתקוממים נקראו "הפטריוטים". ג'ונסון נודע באמרותיו הנכונות פעמים לתקופתו. למשל: "אני אוהב מאוד את חברתן של הנשים; אני אוהב את יופיין, רגישותן, ערנותן ושתיקתן".