ביום שני השבוע נתבשרנו על הישג נוסף של נתניהו: פגישה עם שליט סעודיה (בפועל), סעיד בן סלמן. ראש המוסד יוסי כהן נתלווה לרה"מ, במסעו החטוף. נושא הפגישה היה קרוב לוודאי עתיד היחסים בין שתי המדינות והאיום האירני, הנשקף הפעם גם מעבר לגבול הסעודי.

כל יום שחולף, מחזק במזרח התיכון את המודעות לסכנה האירנית. ראש הממשלה השכיל להכות, כבר לפני שנתיים, על הברזל בעודו חם, בסיוע צמוד של האמריקנים, במעוז החשוב ביותר לעולם המוסלמי - ערב הסעודית. היום כבר אין קולו בבחינת קול קורא במדבר, תרתי משמע. הפעם לא רק שמקשיבים לו במרחב הערבי, אלא גם מוכנים לכונן עמו, קרי עם ישראל, בריתות והסכמים שונים, בעלי משקל וערך היסטוריים.

מדינות חשובות רואות בישראל בת ברית. כבר מוסכם היום כי שיתוף פעולה עמה יהיה אבן יסוד בחזית המתגבשת נגד האיום האירני. ישראל שוב לא לבד.

כרגיל במחוזותינו, אצו-רצו כמה פרשנים, להמעיט מערך התפנית בעולם הערבי. המקלדת מרשה הכל. כבר נשמעו ציוצים, המשווים בין הסכמים אלה להסכמים אחרים, שנחתמו בין... איטליה הפאשיסטית לבין גרמניה ההיטלראית לפני 92 שנה...

ההצטרפות הצפויה של ערב הסעודית, לשורת ההסכמים של ישראל והאמירויות, מהווה סילוק נדבך מרכזי בחומה הבצורה של עויינות ערבית, עיקשת, לעצם קיומנו כאן. עויינות זו גרמה ל-4 מלחמות, אין ספור קרבות ומבצעים צבאיים, שפך דם אין סופי, וירידה לטמיון של תל"ג במאות מיליארדי דולרים לא רק בישראל (אף שהיא הנפגעת העיקרית), אלא גם במדינות ערב. ישראל סיימה את מרבית העימותים הללו בניצחונות צבאיים ברורים, אף זכתה בהישגים טריטוריאליים חשובים מאוד לעצם קיומה.

פריצת דרך משמעותית

אולם במקביל, פירות הניצחון נקטפו ממנה. הם הסתיימו ללא הכרעה מדינית, בראש ובראשונה בשל עיקשות הפלשתינים ועויינותם-שנאתם, הבלתי נגמרת לישראל. פעם אחר פעם גררו אלה את הליגה הערבית למסכת של החלטות עויינות נגד המדינה. תהליך זה החל עם תבוסת הערבים במלחמת השחרור, והטלת החרם הערבי על המדינה הצעירה ב-1948. המשכה בוועידת חרטום (1968) והמשכו בהקמת ה-B.D.S, ארגון הגורם לישראל נזקים כבדים, בעיקר בשל חדירתו המתמשכת לאוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה המערבית, והשפעתו הגוברת על הדור הצעיר במדינות אלו.

דיווח נוסף שלא נותנים עליו את הדעת: הלוחמה הבינלאומית נגדנו, עליה הכריזו הפלשתינים. הם עושים שימוש בוטה באו"מ ובמוסדותיו, וכן באין-ספור ארגונים בין לאומיים אחרים. לאחרונה קיבל ארגון הבריאות העולמי הצעת החלטה פלשתינית, המגנה את ישראל, בגין העובדה כי היא... מונעת מהפלשתינים אמצעים ללוחמה בקורונה...

החומה שהקימו נגד ישראל במרחב הבינלאומי, נבלמה מעט, כאשר רוסיה, בראשות פוטין, סירבה, על-פי בקשת נתניהו, להמשיך ולתמוך אוטומטית בלוחמה הפלשתינית הבלתי נגמרת, ואף איימה, בשלהי ממשל אובמה, כי תטיל וטו על הצעות גינוי לישראל.

ואי אפשר, בהקשר זה, שלא לקנח בהסכם עם סודן, אף הוא מהווה פריצת דרך משמעותית בפני עצמה. סודן הייתה במצב לוחמה דה-פקטו עם ישראל. היא נתנה סיוע לתנועות טרור כמו החיזבאללה והחמאס, סייעה לחמש אותן, היוותה חוליה חיונית בהזרמת מימון אירני לרצועת עזה וללבנון, וחשוב מכל, היא הייתה הדגל המתנוסס ברמה של חזית הסירוב בכך שבבירתה, חרטום, קיבלה ועידת הליגה הערבית את החלטת שלושת הלאווים המפורסמת, אחרי כשלון מדינות ערב במלחמת ששת הימים¹.

הנה כי כן הולך ומתגבש כאן מזרח התיכון חדש נוסח נתניהו. אלגוריה אירונית למזרח התיכון "החדש", ז"ל, רווי הדם והדמעות, נוסח רבין ופרס...