שתיקת הכבשים המתמשכת

כל חוק שהוצע עד היום מאז החלה כהונת הממשלה הנוכחית נדחה בידי הריבון החדש: ממשלת כנופית "שומרי החוק". בכך בוטל שלטון נבחרי העם, הכנסת והממשלה. מי שהפך לריבון של העם הם האנרכיסטים, שליחיהם של האוליגרכים החדשים. אישה חרדית שצעדה עם ילדיה בערב שבת לבית הכנסת, וכשחלפה ליד ביתו של היועמ"ש מנדלבליט הפטירה "פרשת משפטים - בושה וחרפה". ומיד הופיע שוטר (שהוזמן במידית על-ידי מי?), אזק אותה כאחרונת הפושעים, וכפה עליה לחלל שבת ולנסוע למשטרה. כל זה - בניגוד לחוק. עד לאן הגענו? נבואתו של ג׳ורג׳ אורוול על האח הגדול בספרו "1984" קרמה עור וגידים ואנו - חסרי אונים נוכח המהפכה השלטונית.

האם חזרו ימי הבולשביזם שינקו ראשי הציונים מעריציו של סטאלין, והשתילו אותם במערכת השלטון, תחילה בסוכנות היהודית, והמשכם בכיבוש השלטון הזוחל, תוך זריעת שלוחיהם בכל אמצעי התקשורת ההמונית, בכל ועדות מינויי הפרסים (בסגנון ז׳דנוביסטי), בגזרי דין מוטים ומזעזעים, ועד לסתימת פיות הפושה בכל תחום בחיינו? ההפחדות את הציבור, תוך שימוש בפריצה לטלפונים אישיים, ושימוש בשיחות פרטיות לצורך הפחדת עדים, אם לא יהיו שופר להכוונת המערכת המשפטית - כל אלה מצביעים על כך שישראל כבר אינה דמוקרטית. כי באותה עת, שופטים ופרקליטים למיניהם עושים מהחוק חוכא ואיטלולא. בעוד להם עצמם מותר לעסוק במשפטים בהם הם נגועים בניגוד עניינים, הרי הם משתמשים בנקודה זו של ניגוד עניינים כדי לנגח את נשוא הטבח שלהם. והכל - כדי להפיל לחלוטין ולרמוס עד עפר את השלטון הלגלי שמבטא את רצון העם.

וכי מדוע שהעם יוכל להחליט ולבחור את נציגיו באופן חוקי? הרי חברי החונטה הפכו עצמם לריבון; הם כבר למעשה מפלגה, שדובריה הם "הפרשנים" המכובדים בערוצי התקשורת, המסייעים בהינדוס מחשבתם של ההמונים, של אלה המקבלים את השעשועים (ללא הלחם) בכל ערב בערוצים הפופולריים, ותוך כדי, מהונדסים כליל מחשבתית, וניזונים שכלית משליחי האוליגרכים.

במצב כמות שהוא, בו אין לכנסת ולממשלה אף תקווה לחוקק חוקים, למנות למשרות ציבוריות אנשים האמונים עליהם, כל תוצאות בחירות, ככל שתהיינה, שוות כקליפת השום. העם הפך שבוי בידי רודפיו, וכשתושלם המהפכה השלטונית, ומתנגדיה ייאסרו או יושתקו, נוכל לחזות בהתמוטטות החלום הציוני ובקריסת מדינת ישראל, שתהפוך למדינת כל מסתנניה, האפריקנים והאחרים. אלה שרואים בישראל את אמריקה, אלדוראדו, כמקור ההכנסה המעולה יחד עם זכויות אזרחיות שלא היו להם מעולם בארצם, ואותן לא יקבלו במקום אחר. ההתבטלות של השמאל בפני הערבים שואפי השמדת ישראל היא שתהיה הסיבה להשמדתה בקלות בידי אויבינו, אותם חימשנו בעצמנו, ולהם הענקנו אוטונומיה שלא מספיקה להם. בעוד הם ממשיכים ללמד את ילדיהם בבתי הספר את המנטרה שקובעת כי מהים עד הירדן קיימת רק "פלשתין".

היאוש שפשה בקרב כל האנשים שיש להם זיקה לארץ המכורה שניתנה לנו לפני ארבעת אלפים שנה, הוא שגורם לשתיקת הכבשים המתמשכת של חברי הכנסת, הממשלה והעיתונאים (מלבד המעטים הצדיקים). ועל שתיקה זו, שנגדה יצא הנביא עמוס מממלכת יהודה אל ממלכת שומרון, והתריע על החורבן שיבוא אם תימשך השחיתות, על שתיקה זו נשלם באיבוד המדינה. כי לא ייתכן שהמיעוט ישלוט על הרוב תוך החרבת הכל.