"עת לעשות ל-ה' הפרו תורתך"

לפני 2,188 שנים קם כהן כפרי ליד מודיעין, שמאס בשעבוד לשלטון היווני, וזעק בציטוט מספר המזמורים המיוחס לדוד המלך: "עת לעשות ל-ה', הפרו תורתך". תנועת השחרור הלאומית-דתית של החשמונאים יצאה לדרך והחזירה לעם היהודי את חרותו וריבונותו, את המקדש בירושלים ואת ערי החוף.

עתה בכוונתי להציע למנהיגי המחאה נגד שחיתותו ועבריינותו לכאורה של בנימין נתניהו לקיים את הפגנת מוצאי שבת הקרובה ליד קברות המכבים ולהדליק שם נר שלישי, ולקרוא קטע רלוונטי מספר המקבים (ביבי ישלח את שוטריו להכות בנו בטענת שווא כי עושה זאת לבקשת הדיירים שוכני העפר בקרבת מקום יהודה ויונתן ואבא מתתיהו הדורשים לשמור על השקט).

בפועל, במציאות הפוליטית, אין להסתפק בחג הנרות ובהתכנסות במקום בו משפחה כפרית מופלאה שינתה בגאון ובאון את פני ההיסטוריה היהודית. "עת לעשות"? - כן, בפוליטיקה.

אנשים מעולים עם כוונות טובות מבקשים עתה להקים רסיסי רשימות נקיות כפיים וטהורות לב להחליף את משטר השחיתות של ביבי וכנופיית הפשע, לכאורה, המקיפה אותו וסוככת עליו. אבל "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות". זה עלול להסתיים בשוד ושבר. הרשימות לא ידלגו מעל משוכת אחוז החסימה. תחת זאת חייבים לאחד את הכוחות.

מה שהיה - היה. מה שהיה - נסלח. האופוזיציה היא עתה ככד עתיק מימי החשמונאים שנשבר ונותרו חרסים מנופצים, ויש לאחדם בדבק חיצוני.

אני חוזר להצעתי: כל ראשי האופוזיציה הרלוונטית יחתמו על שטר המציב כ-10-7 נשים וגברים נשואי פנים ונכבדים, זקני השבט וראשי העדה, ויפקידו בידם, בהתחייבות ציבורית, את הרכבת 12 המועמדים הראשונים של החזית הדמוקרטית בבחירות לכנסת הבאה. השאר ייקבעו על-פי מפתח מפלגתי קיים.

תריסר אלה יכללו את יאיר לפיד ומשה (בוגי) יעלון ובני גנץ וחבריהם, ומי שאולי ייאותו להצטרף (לפי סדר הא"ב) - גדי איזנקוט, רוני אלשיך, פרופסור ירון זליכה, רון חולדאי, דן מרידור, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, ד"ר שקמה שוורצמן וד"ר אליעד שרגא, ועוד ועוד. אם ייאותו - מה טוב. אם לאו - לא אלמן ישראל.

מי שמתכוון ברצינות כי "ישראל לפני הכל" יאמר בלשון חילונית או דתית כרצונו כי "עת לעשות ל-ה', הפרו תורתך". אין ישראל לפני הכל בלי איחוד כוחות ו"והצנע לכת" לכיבוש האגו לטובת טוהר המידות, והיותה של מדינה זו "אור לגויים". חנוכה הוא החג שלנו. הוא החג של בני האור: "באנו חושך לגרש". השיר הזה הוא תמצית הפוסט הזה: "כל אחד הוא אור קטן/ וכולנו אור איתן".

תגובה מאוחרת ל-steinberg להלן: המרד התחיל בערך ב-168 ונניח שנספור עד אחרי הורדוס (הרי בניו שנרצחו על ידו היו בני מרים החשמונאית). ז"א - 170 שנים. אם זה נסתיים ברע הרי זה לא מפני שמרד החשמונאים כשל (להפך) אלא מפני שמלכותם בשלטון ממושך מדי התנוונה. לכן אי-אפשר להתעלם מן ההצלחה בגלל משגים שנעשו על-ידי הצאצאים זמן רב אחרי שמתתיהו ויהודה ויונתן ושמעון ואלכסנדר ינאי ושלומציון כבר לא היו בחיים.