עם מות אהוביה ז"ל נפל דבר בישראל

בשבוע שעבר הזדעזעו כאן אמות הספים ואוי לנו ואבוי לנו אם יש יהודי, ולו אחד, שנותר אדיש. במרדף אותו ניהלו בלשים אחר מכונית ובה נערים יהודים נהרג אהוביה הי"ד, ככל הנראה כתוצאה מ"נגיחה" אותה נגחה מכונית הדולקים בזו של הנערים שבעקבותיה התהפכה המכונית. התוצאה המזעזעת - מות יהודי צעיר. נער שמעשיו, הבעת פניו התמימים, רוחב חיוכו הרך ומבע עיניו המלא אהבה משדרים כולם את אותו המסר - מדובר בנער יהודי האוהב את עמו, המסור לארצו והחי חיים של תורה והגשמה.

אשר יגורנו בא לנו. "היחס המיוחד" לו זוכים מאות נערי גבעות מצד כוחות הביטחון הוא חרפה מתמשכת וכפי שמתברר כעת, גם כזה הגובה מחיר אימים - חיי יהודי. כל מי שמעורה בנעשה בגבעות הישו"ב (יהודה שומרון ובנימין) יודע היטב כי מאכלסיה הצעירים מאוד של מאחזים רבים סובלים מהתנכלויות מצד כוחות הביטחון. איפה שרק ניתן הם סופגים. מעצרים, אלימות ומכות, מרדפים, הרחקות, צווים מנהליים ואחרים, חקירות סרק, התנכלויות שונות ובעיקר הרס!! דומה כי אין דבר יותר חשוב לכוחות הביטחון מאשר להתייצב על צלע הר או ראש גבעה ולקרוע מעליו בברוטליות מבנה רעוע, צריף מט ליפול, אוהל מאולתר ובעיקר - נערים יהודים עם גוזמבות, אותן פאות ארוכות המהוות סימן היכר לרבים מהנערים האלה.

למרות הרדיפה הכפייתית, למרות ההתעללות, למרות ההרס החוזר על עצמו פעם אחר פעם, ההיאחזויות האלה בהר נמשכות ומתגברות. כפטריות אחרי הגשם צצים להם פעם אחר פעם מאחזים נוספים. מי שיזדמן למקום ימצא שם בדרך כלל כמה נערים בודדים, חמרי בניה דלים, מעדר ודליים, מריצה והרבה מאוד אבנים וסלעים. בעבודה סיזיפית וקשה המזכירה עבודת פרך, מכשירים להם (ולנו) הנערים חלקת אלוקים קטנה בארץ הקודש. כמעט שכחתי - ב"אתר הבנייה" שתואר לעיל תמצאו תמיד גם ספרי קודש.

אין לכחד שהתמונה הכוללת אינה כולה ורודה. תמצאו גם תמצאו בין הרבה מאוד צדיקים קבוצה של פורקי עול, כאלה שהתנערו ממסגרות או נפלטו מהן, כאלה שההורים ו/או הבתים מהם באו לא התאמו להם ושאר סיפורים אנושיים, חלקם משולי החברה או ממקורות אחרים של מצוקה. אלא שהרוב המכריע של הנערים עשוי מכאלה שארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל בראש מעייניהם. התבוננו בפניו המחויכים של אהוביה ז"ל הי"ד ושפטו לאיזו קבוצה הוא משתייך. אל תצפו מההנהגה שתעשה משהו על-מנת לרפא את החולי הזה. אלה קובעי המדיניות, הפוליטיקאים ושאר שפלים מאפשרים מזה זמן רב התנהלות כזו של כוחות הביטחון. זו התנהלות המאפשרת ההתעללות סדרתית, התעללות בה מושקעים משאבים אדירים כספים ואחרים, התעמרות הגובלת בגזענות, בסימון המטרה מראש, ברדיפה על-רקע אידאולוגי ודתי - מה נאמר לגבי כל אלה?

עת צרה

ובכן, אין חדש תחת השמש. אל תתרשמו יותר מדי, אם בכלל, מהבטחות של פוליטיקאים נכלוליים המציגים תדיר מצגי שווא על אודות תמיכתם בארץ ישראל, במאחזים, במתיישבים, בבנייה, בהתיישבות, ביהודה ושומרון וכיוצא באלה. בדרך הקשה אנו לומדים בכל פעם מחדש כי בהבטחות ריקות מדובר וכי הנוכלים הפוליטיים, בלא שים לב לשיוכם המפלגתי, מרמים אותנו פעם אחר פעם. הם מהתלים, "מבטיחים", משקרים ומאחזי עיניים - ואילו אנו כמו דגים פתיים באופן מיוחד - בולעים את הפתיון.

לו רציתי להביא כאן בפניכם רשימת הבטחות אותם לא מלאו פוליטיקאים המתחזים ל"נאמני ארץ ישראל", כי אז הייתי נדרש לסדרה ארוכה של מאמרים ולאורך זמן. כדי להזכיר ולו במעט את הבטחות הסרק אביא רק בקליפת אגוז דוגמיות מעט: ריבונות, פינוי חאן אל אחמר, הסדרת ההתיישבות הצעירה, בנייה בגבעת המטוס, חיבור חוות גלעד לרשת החשמל, כינוס מועצת התכנון העליונה, חקירת פשעי מח"ש, "לא ננהל מו"מ עם הטרור, "לא נחזיר גופות מחבלים", "נהרוס בית המחבל", "נעביר התקציבים לפיתוח", "עבודות הבנייה יחלו מיד", "על כל פגיעה נגיב בעוצמה" וכן האמירה החשובה אותה "הצליחו" אותם פוליטיקאים לרוקן מכל תוכן - "דם יהודי אינו הפקר"! - ואלו דוגמאות מעטות מאד, על קצה המזלג ממש...

ה"מנהיגים" הללו מקטן עד גדול מגלים שפלות יוצאת דופן אפילו בזמנים קשים ובשעת שכול. כך ההבטחה שהוזכרה לעיל, לחבר את חוות גלעד לרשת החשמל שניתנה לאחר רציחת שבח רזיאל הי"ד, כך במקרים רבים נוספים.

עת צרה היא ליעקב ועצה טובה אין. המעט שאוכל לומר כאן הוא שנוכח זוועת מותו של עלם החמודות העברי אהוביה ז"ל - המינימום הנדרש מאתנו הוא להעריך מחדש יחסנו למערכת הפוליטית ולחברים בה על גווניהם השונים. האמת העצובה היא שרובם (ככולם?...) קורצו מאותו החומר שהוכח בעליל כלא אמין, כבוגדני ואפילו כמסוכן. עת נדרש להחליט במי לתת את אמוננו, ניזהר לא ליפול בפח היקוש, לא להיתפס במלכודת הדבש של השקרנים ומאחזי העיניים, לא לתת כוח למי שאינו ראוי לזכות בו.