אלה "תחקירניך", ישראל <br>

תוכנית "תחקיר" ששודרה השבוע הציגה שוב את חד-צדדיותם של ה"תחקירנים", אלה שבוחרים את נושא התחקיר ואת אופן הצגתו בהתאם לתרומתו למסע הבחירות של מפלגת השמאל/תקשורת, זו שהמסר היחיד שלה הוא "רק לא נתניהו".

תחקירנים ו"תחקירנים" גילו מאז ומעולם חריצות יתר בכל הקשור לראש הממשלה בנימין נתניהו, וניסו לשמש חוד החנית של השמאל/תקשורת במטרה להפילו. אין להכחיש שלראש הממשלה יש שגיאות רבות וחסרונות רבים, אבל למרות כל אלה, טרם נמצא מי שינווט את מציאות חיינו באופן שיהיה הולם יותר את הקשיים שבפניהם אנו ניצבים. ניגוד מוחלט קיים בין חריצות זו לבין שתיקת הכבשים של עדר התקשורת כאשר ראש הממשלה אריאל שרון הלך בתלם וגירש כעשרת אלפים יהודים מבתיהם ברצועת עזה ובצפון השומרון. על כך הוא זכה במעמד של אתרוג מוגן ויקיר השמאל/תקשורת. הן התקשורת והן המערכת המשפטית נאלמו דום לנוכח האי היווני, והפרשה נסגרה. הגירוש התבצע אחרי שבג"ץ הכשיר את השרץ ולא מנע אותו.

תחקירנים ו"תחקירנים" גילו רפיסות יתר בכל הקשור לראש הממשלה שמעון פרס בתפקידיו השונים, ונמנעו בעקביות מלחקור את הנסיבות שהובילו להסכם אוסלו ולמלחמת אוסלו, את מכלול היחסים המושחתים עם רב המרצחים ערפאת, את הקשרים עם איש העסקים מרטין שלאף, את ההיבטים השונים של הקזינו ביריחו, ואת הפרטים הרבים שהתגלו במהלך השנים סביב אירועי ליל הארבעה בנובמבר 1995. האם כך נוהגים תחקירנים אמתיים, או רק תחקירנים מטעם?! מתי יקום תחקירן אמיץ אשר ילך נגד הזרם ויחקור גם תחומים אלה? התחקירנים וה"תחקירנים" בחשו בעניין תהליך קבלת ההחלטות הכלכליות בצל הקורונה, אבל מעולם לא תחקרו את תהליך קבלת ההחלטות המדיניות בצל יאסר ערפאת והאוסלואידים, תהליך שאת פירות הבאושים שלו יאכלו גם ילדינו ונכדינו.

בהבדל מהאמור לעיל, אורח החיים הנהנתני של ראש הממשלה ומשפחתו, גם אם הוא מנופח באמצעות תקשורת בלתי אוהדת, בלשון המעטה, מנקר את עיני הציבור ומהווה פגיעה של ראש הממשלה עצמו בעצמו. בעשותו כן משחק בנימין נתניהו לידי יריביו הרבים, המחפשים כל דרך להפילו, לאחר שנכשלו בדרך הדמוקרטית. צדק נפתלי בנט, שהיה הפוליטיקאי היחיד שהתייחס לפן הערכי של הפרשיות וטען שעל מנהיג לשמש דוגמה לציבור.

ואם בנהנתנות מנקרת עיניים עסקינן, לא זכורה התייחסות שלילית כל כך לקודמיו בתחום הנהנתנות: אהוד ברק ודירות הפאר שלו, חוותו של אריאל שרון ואחוזת הקבר שלו, אהוד אולמרט ומגדלי השן שבנה בירושלים, ומעל כולם, שמעון פרס, מסעותיו ברחבי תבל וימי ההולדת המגלומניים והיקרים שלו. כל אלה הם שוליים בעיני מי שמתגוללים על נתניהו.

ה"תחקירנים" שוכחים שהדרג המקצועי במשרדי הממשלה אמור להיות כפוף להחלטות הדרג המדיני הנבחר. כך במשרד האוצר, כך במשרד המשפטים, וכך במשרדים האחרים. כאשר הדרג שאינו נבחר ("הפקידים") מנסה להכתיב לדרג שנבחר ושנושא באחריות את השקפת העולם של "שומרי הסף" בעיני עצמם, המעשה סותר את נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואף מייתר את הצורך בבחירות דמוקרטיות.

ה"תחקירנים" מתיימרים להיות שומרי הסף וכלב השמירה של הדמוקרטיה. תפקידה של התקשורת לבקר. בישראל רואה התקשורת את תפקידה בביקורת על הממשלה, כל ממשלה, משמאל בלבד. אבל, בכל הקשור לביקורת מימין על הממשלה ה"תחקירנים" ממלאים את פיהם מים.