בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
חלק לא מבוטל מההמלצות והמסקנות שעלו בדיונים בדאבוס מתאים גם לישראל. גם פה הקורונה חשפה בצורה בולטת את הפערים וחוסר השוויוניות הדיגיטליים בין הפריפריה - החברתית והגאוגרפית - למרכז.
השבוע נערך בדאבוס שבשוויץ הכנס הבינלאומי לכלכלה ומדיניות, בהשתתפות ראשי מדינות, צמרת אנשי העסקים והכלכלה במדינות שונות, מנכ"לים ועוד. באופן טבעי, חלק מהנושאים שדנו בהם בכנס עסקו בקורונה ובהשלכותיה על תחומים שונים. אחד מהם היה הפער הדיגיטלי, שבדוח שיצא לקראת האירוע נכתב כי המגיפה האיצה את התרחבותו ברמה הגלובלית.
האצת הכלכלה הדיגיטלית ב"נורמלי החדש", כפי שמחברי הדוח (ולא רק הם) מכנים זאת, רק תחמיר את המצב, במיוחד כששירותים חיוניים כמו בריאות וחינוך תלויים בתשתיות תקשורת ובמערכות דיגיטליות - שבאזורים רבים בעולם כלל לא קיימות.
אחד הנתונים שממחיש מציאות זו הוא שרק 10% ממשקי הבית במדינות בעלות הכנסה נמוכה מנויים על פס רחב קבוע, לעומת 70% וקרוב ל-90% במדינות בעלות הכנסות בינונית וגבוהה, בהתאמה. יתר על כן, גם בקרב משקי בית עם גישה לאינטרנט, לרבים באותן מדינות נחשלות אין חיבור מהיר מספיק לעבודה מרחוק או ללימודים. מה עושים?
בכנס נדונו הדרכים שבהן על מדינות לנקוט כדי לצמצם את הפערים. ראשית, בדיון נשמעה קריאה לבצע מאמץ כלל עולמי להגדיל את מספר התושבים בעלי גישה לפס רחב במדינות בעלות הכנסה נמוכה, ואף ניתן תאריך יעד - 2025. בדיון נאמר שהמדינות יכולות לסבסד את התשתיות ולדרוש מהחברות שהעלות תהיה מינימלית.
המלצה אחרת בדוח עוסקת בהגדלת בעלי המיומנויות הדיגיטליות מקרב אוכלוסית כדור-הארץ. על-פי הדוח, לפחות משליש - רק 32% - מתושבי המדינות החלשות יש כישורים דיגיטליים, לעומת 62% במדינות המפותחות. דור 5 יכול לשפר כלכלות - אבל גם להביא להרחבת הפערים הדיגיטליים
נושא אחר שעלה בכינוס הפורום הוא הדור החמישי. דוח שנכתב בנושא קובע כי הקורונה האיצה את פריסת הטכנולוגיות החדשות של המהפכה התעשייתית הרביעית, כולל טכנולוגיות הדור החמישי. זה סייע לנו בעיצוב מחדש שנאלצנו לבצע של האופן שבו אנחנו עובדים, קונים, לומדים, מתקשרים ואפילו "מבקרים" אצל הרופא - בדיגיטל. ההערכות הן שהשימוש הנרחב בדיגיטל לצרכים אלה יישאר כאן גם זמן רב לאחר שהמין האנושי ישתלט על הקורונה.
ברור מאליו שככל שטכנולוגיות אלה ייכנסו למדינות החלשות, הן יסייעו לשפר את הכלכלות שלהן ולצמצם את הפערים הדיגיטליים שבין מדינות העולם. זאת היא אולי הסיבה המרכזית שהביאה את המשתתפים לקרוא לניהול שוויוני של חלוקת המשאבים הטכנולוגיים, שכן אחרת, אי-השוויון עלול לא רק להישאר כפי שהוא כיום, אלא אף להחריף.
עוד נושאים הקשורים לטכנולוגיה שבהם עסקו הדיונים בדאבוס הם הפשיעה באינטרנט, האלימות ברשת ומתקפות הסייבר. מקבלי ההחלטות שהשתתפו בדיונים אלה היו תמימי דעים באשר לצורך לעשות הרבה יותר כדי למנוע זאת, בין היתר על-ידי הטמעת טכנולוגיות שיאפשרו ניהול סיכונים בצורה טובה יותר. מה בישראל?
חלק לא מבוטל מההמלצות והמסקנות שעלו בדיונים על-אודות צמצום הפערים הדיגיטליים, הרחבת ההשקעות בדור החמישי ובתשתיות, אימוץ הבינה המלאכותית ועוד מתאים גם לישראל. גם פה הקורונה חשפה בצורה בולטת את הפערים וחוסר השוויוניות הדיגיטליים בין הפריפריה - החברתית והגאוגרפית - למרכז. זה בא לידי ביטוי קודם כל בתחום החינוך: כמעט חצי מיליון תלמידים לא יכולים היו, וחלקם עדיין לא יכולים, ללמוד מרחוק, כי אין להם מחשבים ו/או נגישות לאינטרנט. זאת ועוד, הקורונה חשפה את מחדל התקשוב של בתי הספר, כאשר במשך יותר מעשור אנשי המשרד לא הצליחו לכסות את כל מערכת החינוך, למרות החלטות שהתקבלו בעניין. הקורונה הביאה להאצת תוכניות קיימות, להתנעת תוכניות חירום ולהזרמת תקציבים, שיש לקוות שיביאו לפתרון הבעיה - לפחות באופן חלקי.
הפער הדיגיטלי מורגש גם בחוסר שוויוניות בגישה לרפואה אונליין, שהופעלה ביתר שאת על-ידי ארגוני הבריאות מאז שהמגיפה פרצה. אלא שלמרות המאמצים הרבים של ארגוני הבריאות, תושבים רבים בפריפריה עדיין לא יכולים להיעזר בהם והנגישות שלהם לשירותים אלה נמוכה יותר מאשר באזור המרכז.
גם התהליכים לקראת הטמעה של הדור החמישי בישראל הואצו בשנה האחרונה. למקבלי ההחלטות התברר, באיחור רב, כי העדר תשתיות תקשורת גורם להרחבת הפער הדיגיטלי. הדבר הביא את מכרז התקשורת להוציא מכרים רלוונטיים, שבכמה מקומות כבר מתחילים להיות ממומשים. זה מתאפשר בזכות תמריצים לא מעטים שהממשלה מזרימה לספקיות התשתיות, שבמשך שנים הזניחו את הפריפריה, כי זה לא היה כלכלי עבורן. ההתערבות הממשלתית נדרשת כאן, כי השוק הזה סגור ולא תחרותי. השנה היא הגיעה, אבל בפער של שנים, שעכשיו ובעתיד הקרוב צריך לגשר עליו.
השורה התחתונה: עם היציאה ממשבר הקורונה, שבכל העולם ובפרט בישראל נראית יותר רחוקה מאשר חשבנו, נצטרך להתמודד ביתר שאת עם הפערים הדיגיטליים ועם ההשקעות כדי לצמצם אותם. זאת, בפרט בהתחשב בעובדה בזמני משבר כמו הקורונה, הם רק מחריפים. צריך רק לקוות שאחרי הבחירות תקום ממשלה, ושהיא תשים את הנושאים הדיגיטליים והטכנולוגיים בראש סדר העדיפות - במסגרת התקציב שיש לקוות שסוף-סוף יהיה לנו.
הדיון על נתב״ג בישיבת הממשלה: השר יובל שטייניץ יעמוד בראש ועדת החריגים לאישורי כניסה לישראל. בתוך כך, פרסמה ימינה סרטון תעמולה נגד נתניהו ומירי רגב באשמה שפתחו את שערי המדינה לכניסת חולים.
סולברג, ברק-ארז ומזוז קובעים: עמדתו של מנדלבליט - לפיה הייתה חובה לחסן את האסירים על-פי הנחיית משרד הבריאות - הייתה מחייבת ולאוחנה אסור היה לסטות ממנה ▪ סולברג: מניעת חיסון איננה מדרכי הענישה ▪ ברק-ארז: מדובר על הגנת חיי האסירים, פשוטו כמשמעו ▪ מזוז: לנבחר ציבור אין סמכות לפגוע בזכויות אדם ("שיבוש מוחלט בתפיסתו את תפקידו" [צילום: תומר נויברג, פלאש 90])
על-פי החוק שאושר, הקנסות יוכפלו עד כדי 10,000 שקל להפרת הנחיות ביחס למוסד חינוכי. הוא עבר למרות התנגדות של המפלגות החרדיות ולאחר תקופה ארוכה שבה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמנע מלקדם את אישורו ▪ יו"ר הכנסת תקף את ראש הממשלה החליפי שעמד על הדוכן: "אדוני אוחז בגרונם של אזרחי ישראל ובגרונה של הכנסת גם יחד" (לוין וגנץ, לפני אישור החוק במליאה [צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת])
העימות בין יו"ר הכנסת והשר גנץ [צילום: ערוץ הכנסת]
בבית החולים הדסה עין כרם נפטר מקורונה הרב יצחק שיינר בן ה-98, ראש ישיבת קמניץ בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. הרב שיינר נחשב אחד מזקני ראשי הישיבות בישראל.
ההלוויה בת אלפי המשתתפים המתקיימת בירושלים מלמדת שהמשטרה אינה מסוגלת למלא את שני תפקידיה החשובים ביותר: שמירת חיי אדם ואכיפת החוק ▪ אפשר היה למנוע את התקהלות החרדים, אבל במקום זה יש למשטרה תירוצים המהווים עלבון לאינטליגנציה ▪ באחריות נושאים הדרג המדיני המתחנף לחרדים והדרג המקצועי המועל בתפקידו (זה לא בא במפתיע [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
בסופ"ש החולף (29-30.01.2021) נרשמו ע״י השוטרים 8,959 דו״חות בגין הפרות של תקנות הקורונה ברחבי הארץ. מרבית הדו״חות נרשמו בגין יציאה ממקום מגורים למטרה או פעולה שאינה מותרת (דו"חות הניתנים גם בהתקהלויות אסורות של מי שמרוחק מביתו מעל 1,000 מ' למטרה אסורה)- 7,241 דו"חות, ובהם גם 1,195 דו"חות בגין אי עטית מסיכה, 104 דו"חות בגין הפרות חובת הבידוד, 89 דו״חות בגין הפרות שונות של בתי עסק, וכן 211 דו"חות בגין שהייה במקום ציבורי שפעילותו נאסרה.
נתוני השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2020": עלייה של 40% במספר הילדים בסיכון אובדני ▪ פי שניים דיווחים על חשד לאלימות כלפי ילדים ▪ שליש לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק ▪ יותר דיווחים על חרדות ומצוקה רגשית בקרב תלמידים (דור המסכות והזום [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
טוען שלשכת הפרסום הממשלתית מפנה באופן קבוע למגזר החרדי רק 3% מהפרסום - רבע מחלקו באוכלוסייה - ושהדבר בא לידי ביטוי בולט באי מסירת מידע על הקורונה (רובינשטיין. הפרסום אינו מונגש [צילום: עיריית ביתר עלית])
שירות התעסוקה מדווח (יום א',31.1.21) כי במהלך סוף השבוע נרשמו 2,865 דורשי עבודה חדשים, כאשר מאז יום ראשון, 27.12.2020 היום בו החל הסגר, נרשמו בסך הכל 163,104 דורשי עבודה חדשים, ומתוכם 103,178 נרשמו מאז הודק הסגר המהווים 63.3% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר השלישי. יצוין, כי 129,138 מהם הוצאו לחל"ת, ושיעורם מכלל דורשי העבודה החדשים עומד על כ- 79.2% בעוד 33,966 מהם פוטרו או התפטרו ושיעורם עומד על 20.8% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר. רק בסוף השבוע האחרון פוטרו או התפטרו 1,223 דורשי עבודה, המהווים 42.7% מהנרשמים מאז יום חמישי.
ההצלחה המרשימה של מבצע החיסונים עלולה להיות חלקית בלבד, אם לא נגיע ל-80%-70% מתחסנים מכלל האוכלוסייה ▪ מחקרים בעולם מעלים תמונה מדאיגה בנוגע לאפשרות להגיע למינימום הדרוש, ומציעים דרכים להתמודד עם המהססים והסרבנים ▪ אצלנו אפילו לא בודקים את הסוגיה הזאת, וממילא לא מתמודדים איתה
האם הקצב המהיר יימשך [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
האם החרדים והערבים יבואו [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90]
ישראל מובילה את העולם, ובגדול, בחיסונים נגד הקורונה. הנתונים העדכניים (יום א', 31.1.21) באתר Our World in Data מראים, כי 34% מהישראלים קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון - לעומת 29% באיחוד האמירויות, 12% בבריטניה, 10% בבחריין, 7% בארה"ב ו-2% בלבד באיטליה ובצרפת. 20% מהישראלים כבר קיבלו שתי מנות, לעומת 2.5% בלבד באיחוד האמירויות, 1.5% בארה"ב, 0.7% בבריטניה ו-0.5% בספרד.
במחלקה לטיפול נמרץ קורונה לילדים ותינוקות, נפטר היום שבת (30.1.21) תינוק בן חודשיים שהיה מונשם ומורדם כשלושה שבועות במצב קשה מאוד. הוא סבל ממחלת רקע ואף עבר ניתוח מורכב עם לידתו.
ארגון הבריאות העולמי שינה את הנחיותיו באשר לחיסון נשים בהריון, וקובע כי נשים בהריון יכולות להתחסן בבטחה נגד נגיף הקורונה. הארגון הזהיר בעבר נשים בהריון מפני קבלת החיסון של מודרנה, ואמר במקור כי החיסון "אינו מומלץ כרגע" לנשים בהריון אלא אם כן הן בסיכון גבוה לחשיפה.
פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בבית חולים שיבא, הופיעה לאחרונה במספר כלי תקשורת והמליצה לנשים בהריון להתחסן נגד קורונה, זאת למרות שהחיסון של חברת פייזר המופץ בישראל לא נוסה ולא אושר לשימוש בקרב נשים בהריון.
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
הנהג בוודאי ראה את השלט, אבל לא עצר
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
