בדרכי חקירה עלומה

בראיונו עם יונית לוי אישר בנימין נתניהו כי שוחח "פעם או פעמיים" עם העד נגדו ארנון מילצ'ן, ובסך-הכל אמר לו "חג שמח". זו אולי שיחה כשרה, אבל בלי ספק גם חשודה כמצחינה. הוחלט לבדוק זאת. אני מציע, אפוא, מתווה לחקירה אשר צריכה להתנהל בעת ובעונה אחת. וכך לקיימה: מר נתניהו, כמה פעמים שוחחתם? יותר מפעמיים? שלוש? מתי?

מר נתניהו, כראש ממשלה רוב מכריע של שיחותיך מוקלט, כזכור מפרשת ההקלטות של שיחותיך עם ארנון מוזס. האם גם השיחות עם מילצ'ן? כן - אז אנא מסור לנו את ההקלטות. לא - מדוע דווקא הפעם לא?

מר נתניהו, הרי ידוע לך שאסור לקיים כל קשר עם עד תביעה. נניח שהשתוקקת לברך את מילצ'ן ב"חג שמח" - מדוע לא דאגת שגורם מהימן יאזין לשיחה ויוכל לאשר כי אכן איחלת רק "חג שמח"? ואולי אמרת לו עוד משהו? שהיין טעים? שהתכשיט יפה?

מר נתניהו, האם לפני שהיית חשוד בפלילים גם נהגת לטלפן אל מר מילצ'ן ולברכו בברכת "חג שמח"? באילו חגים? כמה פעמים בשנה? מר נתניהו, רק "חג שמח ותו לא"? מה עוד? לא כלום, רק "חג שמח"? אהה. מר נתניהו, ולפני פורים - חג שמח.