אין סכנה להסכם השלום בין ישראל לירדן

המשבר האחרון ביחסי ישראל עם ירדן בעקבות ביטול ביקור יורש העצר הירדני, חוסיין בן עבדאללה, בהר-הבית והאיסור על מעבר מטוסו של ראש הממשלה נתניהו במרחב האווירי הירדני בדרכו אל איחוד האמירויות הסתיים, שני הצדדים פועלים להפחתת המתיחות ביניהם, המשבר הזה היה פרק נוסף במסכת העליות והירידות ביחסים בין שתי המדינות מאז נחתם הסכם השלום ביניהן ב-1994 (הסכם "ואדי ערבה"), אך אין סכנה להסכם, האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים הם להמשיך ולשמר אותו למרות הקשיים וחילוקי הדעות שמתגלעים מדי פעם, בסופו של דבר שני הצדדים מרוויחים ממנו והאלטרנטיבה היא הרבה יותר גרועה. בין שתי המדינות יש גבול ארוך מאוד והאינטרס של שתיהן הוא לשמור על השקט בגבול הזה ללא שום תקריות חריגות או אירועי טרור.

המשבר הזה הגיע דווקא לאחר שהוסרה הסכנה העיקרית מעל הסכם השלום שהייתה,לדברי הירדנים, תוכנית הסיפוח של ישראל בבקעת הירדן ובחלקים נוספים בגדה שהלחיצה מאוד את בית המלוכה ההאשמי, התוכנית הוסרה מעל הפרק והחליף אותה הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות והירדנים נשמו לרווחה לפי שעה.

בחודשיים האחרונים היה שיפור באווירה בין ישראל לירדן, שר הביטחון בני גנץ אף ערך ביקור חשאי בממלכה ונפגש עם המלך עבדאללה ונדמה היה ששתי המדינות צועדות בדרך הנכונה עד לתקרית ביקורו של יורש העצר הירדני בהר-הבית. גורמים ירדנים אינם שוללים את האפשרות כי הסיבה למשבר הינה בעיות פוליטיות בישראל ולאו-דווקא אי-הבנה על סידורי הביטחון של ביקור יורש העצר הירדני,להערכתם,ראש הממשלה נתניהו זעם על ביקורו של שר הביטחון בני גנץ בממלכה בחשאי ועל כך שגנץ מיהר להשתלח בו, מייד עם חזרתו, על יחסו לירדן. גורמים בכירים בירושלים מכחישים את הטענה הזו ואומרים כי המתיחות נוצרה בגלל טעות, באופן מקרי ומחוסר הבנה.

אולם, היחסים בין ישראל לירדן עברו כבר משברים הרבה יותר קשים כמו מבצע המוסד הישראלי בירדן להרעלתו של מנהיג חמאס ח'אלד משעל,פרשת ירי המאבטח הישראלי בשגרירות ישראל ברבת עמון, העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים ועוד. הירדנים שקלו בעבר לבטל את הסכם הגז עם ישראל, להחזיר את השגריר שלהם מתל אביב, לסגור את שגרירות ישראל ברבת עמון ולבחון מחדש את הסכם השלום, בסופו של דבר הם נסוגו מכל התוכניות האלה, הם הבינו שצעדים כאלה הם טעות אסטרטגית.

הירדנים חוששים עכשיו כי ההתקרבות בין ישראל לאיחוד האמירויות תבוא על חשבון היחסים עם ירדן, גם המגעים החשאיים בין ישראל לסעודיה מדאיגים אותם, הם חוששים מהאפשרות שישראל תסכים לתת לסעודיה "דריסת רגל" בהר-הבית, דבר שלדעתם הוא מנוגד לחוזה השלום שלהם עם ישראל שעל פיו ירדן היא האפוטרופוס של המקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות בירושלים.

הציפיה הירדנית היא שישראל תכבד את הסעיף הזה שמבחינת הירדנים הוא "קו אדום" ביחסים בין שתי המדינות שאסור לחצותו, המתיחות הנוכחית תעלם בסופו של דבר אך היא לא תביא לנתק ביחסים, שני הצדדים אינם מעוניינים בכך והממשל האמריקני החדש גם לא יאפשר זאת.

הכבוד הלאומי הירדני נפגע כתוצאה מהתנהלות ממשלת ישראל בפרשת ביקור יורש העצר בהר-הבית, והציפייה והדרישה של הרחוב הירדני היא כי המלך עבדאללה יחזיר לירדן את כבודה האבוד, בישראל מעריכים גורמים מדיניים כי המלך עבדאללה כבר השיב לישראל באמצעות איסור הטיסה בשמי ירדן למטוס ראש הממשלה נתניהו, עם זאת הוא לא יפגע ביחסים הביטחוניים הדיסקרטיים בין ישראל לירדן מכיוון שהם משרתים את האינטרסים שלו אך הוא עלול לנקוט צעדים חריפים נוספים כלפי ישראל במישור ההצהרתי בלבד.

הלקח העיקרי שישראל צריכה להסיק מתקרית האחרונה עם ירדן הוא שכל מה שקשור להר-הבית הוא רגיש מאוד וחשוב עבור ירדן בגלל המעמד המיוחד שיש לה במקום ובגלל שכל העולם האיסלאמי בוחן מקרוב את התנהגותה, לכן, המדיניות הישראלית צריכה לשאוף לתיאום מלא עם ירדן בנושא ולאפס תקלות בתיאום הביטחוני בין שתי המדינות בסוגיית הר-הבית, זהו צריך להיות גם האינטרס הירדני וירדן חייבת להפסיק ולעשות פרובוקציות בהר-הבית כדי לנגח את ישראל בזירה הבינלאומית.

ההתנהגות של פקידי ושומרי הווקף הירדני בהר-הבית השייך למשרד ההקדשים הירדני היא פרובקטיבית,הם מתגרים במשטרת ישראל ובמבקרים הישראלים בהר-הבית ומתאמים את הפעילות האנטי ישראלית עם הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית וארגון " אלמוראבטאת". ירדן גם שותפה לקמפיין השקרי "מסגד אל-אקצה בסכנה" וההצהרות של בכירים בירדן וההודעות של משרד החוץ הירדני מלבות את המתיחות בהר-הבית.

על-פי גורמים מדיניים בכירים, ישראל איננה מתכוונת לסגת מהסעיף בהסכם השלום לגבי המעמד המיוחד של ירדן כאפוטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים, לכן הירדנים צריכים להפסיק את ההתנהלות הזו נגד ישראל שיוצרת מתיחות מסוכנת ומיותרת בין שתי המדינות.