העיר רחובות - עבר, הווה ועתיד <br>

רחובות ממותגת וממוצבת כיום כעיר המדע והתרבות של ישראל. הרבה בזכות מכון ויצמן והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הממוקמים על שטחים נרחבים בתחומה. גם למרכז הרפואי "קפלן" משמעות בהקשר זה. בעבר מותגה רחובות כמרכז הפרדסנות בארץ ישראל. פרדסנים אנשי רחובות, בעידוד שלטונות המנדט הבריטי, סייעו רבות להקים פרדסנות משגשגת מקבילה לזאת הארץ ישראלית.

הפרדסנות הקפריסאית מוקמה בשולי פמגוסטה ובשולי לימסול (אקרוטירי) בקפריסין. צריך לציין שקפריסין הייתה אז מושבה בריטית, שעם קבלת עצמאותה הצטרפה ל"חבר העמים הבריטי". הפעילות הפרדסנית הזאת תרמה רבות להיווצרות קשרים הדוקים בין מדינות ישראל וקפריסין בהמשך. קפריסין היא חברת "האיחוד האירופי". לקפריסין גבול ימי עם ישראל ובכך נוצר לישראל מעמד מועדף מול האיחוד האירופי, כמדינה גובלת.

רחובות שוכנת בדרום גוש-דן - המטרופולין הגדול בישראל, שיחובר כולו ברכבת-מטרו עתידית שתכנונה כבר החל לפי החלטות ממשלת ישראל. בעיר פארק מדע ההולך וגדל ומתחבר לפארק המדע של העיר נס-ציונה הגובל בו. בפארקי מדע ותעסוקה אלה ממוקמות ומתמקמות חברות מבוססות ידע ומידע מישראל ומהעולם הגלובלי. מדובר גם על דומיננטיות של מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) של תאגידים חשובים ומיזמי סטארט-אפ רבים.

התהליכים בעיר רחובות משקפים את התמורות ההיסטוריות, הדמוגרפיות והתרבותיות שעברה וממשיכה לעבור רחובות, שהוקמה ב-1890. היא הוקמה כ"מושבה" על-ידי "חובבי ציון", שקדמו לתנועה הציונית שהוקמה רק ב-1897 בשילהי התקופה העותומאנית ותפסה תאוצה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שמיקם בה בסיסי צבא רבים. דבר זה הביא לחיבור רחובות לרשת הרכבות המנדטוריות הארץ ישראליות. החיבור הרכבתי איפשר הובלת פירות ההדר, שגידולם ויצואם עמד בבסיס גישת היצרנות הציונית, לנמל תל אביב לשם יצואם לחו"ל ולקהילות היהודיות בתפוצות.

קפיטליזם מתון

רחובות, בניגוד מוחלט למושבה ראשון לציון, שהייתה מרכז השליטה של אדמיניסטרציית הפקידות של הברון רוטשילד ופיק"א ב"קולוניות" שהיו אמורות להתבסס על גידול כרמי יין ותות עץ לשם פיתוח תעשיית תולעי המשי - הייתה במהותה (כמו המושבות נס ציונה וגדרה משני צדדיה), מושבת פרדסים (כמעט ללא כרמים), איכרות וחקלאות. מהותה היחודית של רחובות הייתה הציונות הכללית הפרגמטית שכללה: קפיטליזם מתון וצנוע, מרוחק כרחוק מזרח ממערב מדרוויניזם ליברטני דורסני בן ימיינו.

מדובר בהקשר הרחובותי ביוזמה ויזמות חופשיים-עצמאיים-אזרחיים כולל עסקים קטנים ובינוניים, ללא כפיפות כלשהי לפטרונות שתלטנית של ברון יהודי כלשהו, דוגמת רוטשילד (פיק"א) או הירש (איק"א). וכן ללא כפיפות לאידיאולוגיות קיצוניות מכל סוג. לא בשמאל ולא בימין. מדובר היה בעיר עם צביון "מרכז אזרחי". ברחובות היו גם כרמים מועטים וגם יקב שיתופי קטן (שעבר שימור) ללא קשר ליקבי הברון המונופוליסטיים שפעלו תחת המותג "כרמל-מזרחי".

האיש שהוביל את רחובות להפוך למרכז מדעי ישראלי וגלובלי, היה חיים ויצמן, מדען ומנהיג ציוני מכונן ופראגמטי בסדר גודל של הרצל, שהביא לפרסום "הצהרת בלפור" בשנת 1917, ושכיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל העצמאית. ארמון הנשיאות שהיה ביתו הפרטי היה ברחובות. בעצם מיקום הנשיאות ברחובות הייתה גם אמירה מדינית, שממנה נובעת משמעות בדבר קיום פוטנציאל עתידי בנסיבות שיכולות להיווצר בעתיד.

האוריינטציה הביטחונית הרחובותית בימים שקדמו להקמת המדינה הייתה מתונה: התקיים שיתוף פעולה עם קיבוצי ומושבי הסביבה וארגון "ההגנה"הפרגמטי. זאת למרות שרחובות לא הייתה מעולם מפאיניקי"ת בהווייתה. בשולי רחובות בגבעת הקיבוצים, הוקם "מכון איילון" לייצור נשק. מדובר במרכז שקדם לתעש.

רב תרבותית

בעיר אדמות פרטיות ברישום בעלויות על שם אינדוידואלים ולא על שם תאגידים בטאבו בהיקף גדול ונדיר בישראל. העיר גדלה, מצטופפת ועוברת תהליכי מגדליזציה וכן שינוי ועידכון תוכניות בניין ערים בקצב מהיר (שיש לווסתו ולמתנו מסיבות סביבתיות ומורשתיות). זכר לפרדסים הרבים שניטעו על שטחי האדמות (הקרקעות) החקלאיות הנרחבים של המושבה רחובות משתקפים כיום במוזאון הפרדסנות שהוקם בעיר.

העיר נמנית על חמש עשרה הערים הגדולות במדינה. הנגישות התחבורתית הכוללת כבישים ומסילות ברזל, אליה וממנה, מתפתחת בהיקף גדול ומגוון. וכך גם מגוון השירותים העירוניים והממשליים בה. הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה הרחובותית מתאפיינת בריבוי פלורליסטי, רב תרבותי ובגיוון קהילות, החיות זו לצד זו ברב קיום בשלום ובשיתוף פעולה.

קיים פוטנציאל התפתחות תיירות קונגרסים מדעיים. מלון בוטיק של רשת ליאונרדו כבר ממוקם בפארק המדע. מרכז התרבות העירוני, שעבר שידרוג מרשים, קיים בבית-העם ההיסטורי. יש מקום לייסוד סינמטק בשל מחסור באולמות להקרנת סרטי איכות. יש מקום לשיתוף פעולה אינטנסיבי בין העירייה למכון ויצמן לשם מימוש פוטנציאל לאולם ההקרנות, הכנסים וההצגות "ויקס" המשודרג. ברחובות מעל 150 מבנים ומתחמים בעלי ערך היסטורי ומורשתי לשימור. יש לכך תוקף סטטוטורי מוכרז לפי דיני התכנון והבניה. הגנת הסביבה העירונית ברחובות דורשת שיפור ושידרוג.

מתחם השוק הרחובותי החדש, שיאוכלס באביב 2021, ממוקם במתחם השוק המנדטורי. השוק יהווה תרומה גדולה לשימור הביטחון התזונתי ברחובות, שמתבסס על תוצרת חקלאית מגוונת מהעורף הכפרי חקלאי של רחובות. ראוי שהשוק שמתוכנן לגדול, יכלול גם פעילות "שוק-איכרים". לסיכום, פוטנציאל גדול, המצוי בזיקה לאבולוציה שתעבור מדינת ישראל, ברוח הציונות ההרצליאנית והוויצמניסטית קיים בעתידה של רחובות.