|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השאלה האמיתית איננה הקואליציה, אלא איזו קואליציה דרושה בכדי לאפשר הוצאתה לפועל של תוכנית שיקום לאומית שתתקן את החוליים שנחשפו בעצם העובדה שנדרשנו ל-4 מערכות בחירות רצופות בכדי "להחכים". בל נטעה, החלפת נתניהו איננה מטרה לאומית, היא אמצעי בדרך לשיקום לאומי דמוקרטי אמיתי. השיקום עצמו חובק עולם - והרה משמעות: קורונה, כלכלה ומשק, ביטחון פנים וחוץ, דמוקרטיזציה נורמטיבית, חינוך ומבנה המערך הפוליטי-מפלגתי
|
|
[צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
תמה ספירת הקולות ושוב התברר כי העם בישראל הצליח גם בפעם הרביעית לא להחליט על קואליציה וממשלה חדשות. הדרך הישנה להדיח את נתניהו באמצעות משפט "מבויים", נכשלה שלוש פעמים והפעם נכשלה גם הדרך לעשות זאת באמצעות התפצלויות ב"ימין" "בשמאל" ואפילו במגזר הערבי. תאורטית ניתן לתאר 3 - 4 דרכים שונות בהן אפשר לחבר רסיסי מפלגות עם הגושים הגדולים יותר - "ליכוד" ו"יש עתיד" לכלל קואליציות שישיגו רוב פורמלי בכנסת. אלא שמדובר "במכניקה של מספרים" ולא במבנים פוליטיים הומוגניים, בעלי אידאולוגיה משותפת, דרך עיקרית אחת וסיכוי להעביר במשותף קדנציה של 4 שנים. לפיכך, הסוגיה העומדת עתה על הפרק היא תלת-שלבית: קואליציה וממשלה יציבות, תוכנית עבודה לאומית פנים וחוץ ושיקום הממשל ומצב הרוח הלאומי אחרי הקורונה ו"הפלונטר" הפוליטי של השנתיים האחרונות. לכאורה הסתרתי בניסוח זה את הבעיות האמיתיות: שלטון נתניהו, מצב התחלואה, הכלכלה והחברה ושימור עליונות המשפט בממשל הישראלי. המאבק בנתניהו נגזר מהעובדה שיריביו כשלו פעם אחר פעם בניסיונותיהם להדיחו בדרכים דמוקרטיות (בחירות) ופנו לדרך ההפללה המשפטית, כשבג"ץ ובית המשפט העליון מגבים את המכשירים העוסקים בכך בפועל - הפרקליטות בראשות היועץ המשפטי לממשלה, התקשורת ו"שלטון" הרחוב. ליריביו המובהקים של נתניהו חברו גורמים מתוך מחנה הימין; חלקם משיקולים אישיים ואחרים מטעמים "עקרוניים" שלא את כולם ראוי לקבל ללא שאלה ובדיקה רציניות. המובהקים ביותר מבחינה זו הם "ימינה" בראשות בנט ושקד ו"תקווה חדשה" בראשות סער. התפצלותם מגוש הימין לשתי מפלגות נגזרו מהתנהלותו של נתניהו כלפיהם יותר מאשר ממחלוקות עקרוניות או אידאולוגיות. אף שפרשו ממחנה נתניהו במועדים שונים ולכאורה לתכליות שונות, במערכת הבחירות האחרונה, התברר למעשה שהם מייצגים את אותה הגברת בשינוי קל של האדרת. כשפרשו ובמהלך ההיערכות לכל אחד מסבבי הבחירות (סער רק בסבב הרביעי והאחרון), היוו "הבטחה" פוליטית משמעותי, אולם בבחירות עצמן, התגמדו ובכך איבדו את מעמדם המכריע בדרך לעיצוב קואליציה וממשלה בראשותם או בהשתתפותם כגורם מעצב בעל השפעה מכרעת. 1 גם אחרי המערכת הרביעית, עוצמתם הממשית מושגת ע"י שילוב כוחות המגיע לכדי 13 מנדטים! כל אחד בנפרד יכול להפריע לתהליך, אבל לא למנוע הקמת קואליציה וממשלה, לפחות באופן זמני. המאבק נגד נתניהו בארבעת סיבובי הבחירות היה כל כך אינטנסיבי ורווי יצרים, עד שגם אחרי תוצאות האמת של הסיבוב הרביעי, נותר מוקד תשומת הלב של מרבית המפלגות, במיוחד אלו של השניים הנ"ל - בנט וסער - בשאלת החלפת נתניהו, ולא בשאלת תוכנית העבודה הלאומית הכוללת לימים הבאים, והדרך האופטימלית להיערכות להוצאתה לפועל; בכך טועים שני הטוענים הללו לכתר הבכורה. אם לא יתעשתו במהרה, ישלמו על כך מחיר כבד. אף אחד מהם איננו נתניהו, ושניהם חסרים את הכישורים הפוליטיים, הניסיון, הדימוי הציבורי ותחושת חוסר ההגינות על רדיפתו המשפטית, שהעניקו לנתניהו אוויר פוליטי לנשימה, במשך תקופה ארוכה. אם יוחלף נתניהו, ויש לא מעט סיבות טובות המצדיקות זאת, הסבלנות הציבורית שתינתן למחליפיו תהיה קצרה ותחושת האכזבה שתתלווה לאי-עמידה בציפיות תהיה נקמנית. ההסדר הפוליטי המתבקש עתה חייב לעמוד במבחנים הבאים: קואליציה וממשלה יציבות והומוגניות; זהו תנאי לכושר פעולה. בנושאי הפנים: מיקוד בשישה תחומים - המשך המאבק בקורונה ושיקום מערכת הבריאות על-רקע ההנחה שהקורונה כאן על-מנת להישאר, ומוטציות חדשות שלה, כמגיפה עולמית, עלולות לאיים שוב על אורח החיים במדינות רבות. שיקום הכלכלה והמשק, על-רקע הנזקים בשנת ההשבתה, והאצת צמיחת המשק, לצימצום הפגיעה במעמדה הכלכלי של ישראל וברמת החיים של התושבים. שיקום מבנה הממשל, בראש וראשונה מערכת יחסי הגומלין בין שלוש הזרועות העיקריות, קביעת גבולות האחריות והסמכות של כל אחת מהן (תיקון הקיים) ועיגונן בחקיקת יסוד "משוריינת". העמדת הכנסת הנבחרת בראש הפירמידה הדמוקרטית ושיפור ההפרדה בה, לרבות חקיקה, בין השפעת הממשלה ל"ריבונות" הבית. כמו-כן, צמצום הסקטור הציבורי, הרגולציה המיותרת והביורוקרטיה, תוך חיזוק העיקרון שסמכות ואחריות "צועדות" יחד. ביטחון האזרחים - פנים וחוץ, בתחום הפנים: שיקום המשטרה והאכיפה, עם דגש מיוחד על הסקטור הערבי והבדואי. דמוקרטיזציה של התהליכים הפוליטיים בישראל, 2 בין היתר ע"י חיזוק הגושים הפוליטיים הגדולים, תיקון מבנה המפלגות וחיובן בחוק לערוך בחירות מקדימות ("פריימריז") כבסיס לבחירת מועמדיהן לכנסת ולממשלה. תוכנית שיקום ופיצוי למערכת החינוך, על נזקי הקורונה. מימוש תוכניות אלה בשילוב עם שאר הנושאים העומדים על הפרק, מחייב הסכמות רחבות בקואליציה ורוב קואליציוני רחב ויציב. למעשה זהו תנאי הכרחי להצלחת תוכנית-על כזו. ה"מנהיגים" והטוענים לכתר "מנהיגות", חייבים לראות כל פתרון פוליטי מוצע להקמת קואליציה בראי שיקולים אלה. לטעמי, אסור בתכלית האיסור ששיקולי הקמת הקואליציה, יעמידו בראש סולם העדיפות נושא דוגמת החלפת נתניהו לפני הנושאים הנ"ל. אם לשם כך יש לוותר על חלק מהבטחות הבחירות ולשנס מותניים - לו יהיה כן. אם לשם כך ראוי לאפשר לנתניהו לפרוש בדרך מכובדת, ואף להציע לו לאחר הפרישה את תפקיד הנשיא - לו יהי כך. אם פרוש הדבר הוא שהמבנה הפוליטי הנוכחי, שנוצר כתפליט מהמאבק הרב-פעמי והרב-שנתי שחווינו לאחרונה חייב לעבור שינוי בדרך של מיזוג ושילוב כוחות בין רשימות קטנות ובינוניות לבין גדולות יותר - לו יהיה כך. 3 |
|
1. למעשה נובע המצב הקואליציוני גם מהתייצבותו של אביגדור ליברמן, בכיר האופורטוניסטים בכנסת כיום, נגד נתניהו (7 מנדטים), מהתפצלות "הרשימה הערבית המשותפת" לשתי רשימות, שיחד נחלשו מכ-15 מנדטים ל-10 מנדטים, ומאי-יציבות התמיכה בנתניהו של הרשימות החרדיות, בעיקר "יהדות התורה" (7 מנדטים).
המצב בשמאל-מרכז איננו טוב יותר: העוצמה הקשה של ה"שמאל" מרוכזת בשתי מפלגות: "כחול לבן" בראשות גנץ (8 מנדטים) ו"העבודה" בראשות מיכאלי (7 מנדטים). לצידם, במרכז-שמאל ניצבת "יש עתיד" בראשות לפיד עם 17 מנדטים. ובשולי גוש השמאל "מרצ" בראשות הורוביץ עם 6 מנדטים.
כלומר: אחרי סיבוב הבחירות הרביעי בכשנתיים, הפיצול הפוליטי "במיטבו".
2. דמוקרטיה קלאסית נורמטיבית ולא דמוקרטיה פוסט-מודרנית אנרכיסטית.
3. בקונטקסט זה אני סבור, למשל, שאין משפט קיום נפרד ל"ליכוד", "ימינה" "ותקווה חדשה", ועליהן להתאחד ללא דיחוי, כחלק משידוד המערכות הפוליטי. לדעתי, גם ל"ישראל ביתנו אין ייעוד עצמאי כמפלגה בת 6 – 7 מנדטים, לאחר שיושלם המהפך הפוליטי בימין. כך גם "כחול לבן", "העבודה" ו"מרץ" – "השמאל". הסקטור החרדי והסקטור הערבי ימצא את דרכו במסגרת שידוד המערכות המתפתח בעקבות סיבוב הבחירות הרביעי. זה אינו מהפך "ביביסטי", אלא הבשלה של תהליך בן שלושה דורות שמבשיל עתה, וסימניו מרובים ומגוונים. אל לערבים לחשוב שהשתתפות בחיים הפוליטיים, תוביל לשינוי חוק הלאום, או חלילה לביטולו. אבל שיפור במצבם האזרחי ובאורחות חייהם כאזרחים - יהיה גם יהיה אם לא ישגו באשליות ולא יחזרו לקונכיותיהם.
|
|
| תאריך:
|
30/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
30/03/2021
|
|
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ד"ר רון בריימן
|
30/03/21 18:15
|
|
|
|
2
|
|
ד"ר רון בריימן
|
30/03/21 18:27
|
|
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
31/03/21 09:20
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
1/04/21 07:49
|
|
|
|
3
|
|
באום
|
30/03/21 22:55
|
|
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
31/03/21 11:32
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
1/04/21 08:29
|
|
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
1/04/21 10:50
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
31/03/21 14:17
|
|
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
31/03/21 18:37
|
|
|
|
|
|
באום
|
31/03/21 22:30
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
1/04/21 08:22
|
|
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
1/04/21 10:59
|
|
|
|
4
|
|
שלמה המגיב
|
31/03/21 09:01
|
|
ספר הביכורים של הסניגור הציבורי לשעבר באזור ירושלים דורי פינטו "ירח" הוא שושנה בין החוחים. אין מה להוסיף על הביקורת המהללת של אריאנה מלמד (הארץ). ששה אנשים ביום בו יוצאת משלחת אמריקנית לירח המתגודדים במין מובלעת קטנה בירושלים של 1969.
|
|
|
|
|
לא הצבעתי עבור גנץ במערכת הבחירות שזה עתה נסתיימה. חשבתי שמעשהו לאחר סבב הבחירות השלישי בשנתיים האחרונות, היינו חבירתו לנתניהו זו הייתה לא רק טעות אלא, בראש ובראשונה הונאה פוליטית של הבוחרים. את המעשה שלי ושלו, אין להשיב. עתה שומה עלינו להביט עניינית לתוצאות הבחירות ולחשוב היטב איך יוצאים מן המשבר הפוליטי החמור ביותר שפקד את ישראל מאז כינונה. אפשר להשלות את עצמנו שכל מפלגה שהצבענו עבורה תמלא אחר הבטחותיה, תילחם עבור עקרונותיה. אני מציע להיות ריאליים ולהותיר מאחור את הפנטזיות.
|
|
|
|
|
בית אשת"ם הוא בניין גדול הנמצא בשולי העיר העתיקה בצפת על הגבול בין השכונה היהודית והמוסלמית  נבנה בתחילת שנות ה-30 כמרכז מסחרי ושימש כמבצר בטון ואבן ממוגן ועמדת הגנה לתושבי הרובע היהודי צפת מפני התקפות פורעים ערבים עד היום ניתן לראות על קירותיו סימני פגיעות רבות של קליעי כדורים ופגזים
|
|
|
|
|
שנת 2020 הייתה שנת המפץ הגדול בתחום תקיפות הסייבר. מספר תקיפות שינו את הגישה והפוקוס של השוק העולמי והדגישו כי סייבר הינו סיכון עסקי המאיים על כל ארגון, בכל מגזר ובכל גודל. פושעי סייבר הבינו כי השינויים במפה הפוליטית הגלובאלית, מגיפת הקורונה ומצב הכלכלה העולמית, מהווים עבורם הזדמנות פז והם החלו לנצל את המצב המורכב שנכפה על ארגונים לביצוע מגוון מתקפות סייבר כגון כופרה, מתקפות מניעת שירות, פריצות, הונאה וגניבת נתונים.
|
|
|
|
|
אתְמוֹל בִּקַּרְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּרְחוֹב לֶבָנְדֶה בְּתֵל אָבִיב
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
