מדוע בכל זאת גנץ

לא הצבעתי עבור גנץ במערכת הבחירות שזה עתה נסתיימה. חשבתי שמעשהו לאחר סבב הבחירות השלישי בשנתיים האחרונות, היינו חבירתו לנתניהו זו הייתה לא רק טעות אלא, בראש ובראשונה הונאה פוליטית של הבוחרים. את המעשה שלי ושלו, אין להשיב. עתה שומה עלינו להביט עניינית לתוצאות הבחירות ולחשוב היטב איך יוצאים מן המשבר הפוליטי החמור ביותר שפקד את ישראל מאז כינונה. אפשר להשלות את עצמנו שכל מפלגה שהצבענו עבורה תמלא אחר הבטחותיה, תילחם עבור עקרונותיה. אני מציע להיות ריאליים ולהותיר מאחור את הפנטזיות.

לפיד בהחלט ראוי להיות ראש ממשלה. כל הטענות של מתנגדיו מופרכות. השנאה מדברת מגרונם. הבעיה היא שקשה לשער שאם לפיד יקבל את המנדט להיות ראש הממשלה, הוא יצליח להרכיב קואליציה. אלה הטוענים לחרם הם המחרימים את לפיד בעצמם. אני לא רואה את לפיד מרבע את המעגל ומחבר 61 ח"כים שישלחו הביתה את ביבי ומרעיו. משקעים ודם רע מתגברים על השכל הישר ועל מה שהפוליטיקאים קוראים "טובת המדינה" או "טובת העם". איני אוהב את הביטויים הללו כי הם מזכירים לי משטרים אפלים. תוסיפו לכל אלה את הצהרתו של לפיד שהוא אינו אובססיבי להיות ראש הממשלה עתה. העיקר, לדידו, לסיים את שלטון נתניהו ומרעיו. אם כך, אני מציע שלפיד יקשיב להצעות שהם מחוץ לקופסה. כן, אני יודע שהאגו של לפיד ושל כל האחרים נוסק שמיימה. אלא שיש כמה עניינים חשובים יותר מן האגו.

גדעון סער רחוק מאוד מלהיות הפתעת הבחירות במובנה החיובי. שישה מנדטים לא צריכים ולא יכולים להוביל אותו להיות ראש ממשלה. אם הוא משלה את עצמו שכן, אנו בצרה צרורה. התעקשותו להיות ראש ממשלה, אפילו ברוטציה עם בנט, היא עוד גוזמה, עוד ביצה שלא נולדה אלא פרי המצאות עיתונאיות. סער צריך להיות חלק מן המאמץ להעביר מן העולם שת שלטון נתניהו. תנאי לכך הוא שיוותר על האגו המנופח שלא הביא לו הישגים ממשיים עד עתה.

ליברמן הוא שחקן מרכזי במהלך לסיום הקריירה הפוליטית של נתניהו ושותפיו ההזויים. לפי מיטב הבנתי, ליברמן לא הצהיר שהוא רוצה להיות ראש הממשלה. עם זאת, אני מניח שלא יהיה לא קל לקבל את מרותו של לפיד או סער כראשי ממשלה ברוטציה. ליברמן מכיר היטב את פוליטיקה ובסתר ליבו מבין שלהיות ראש ממשלה זה לא מספיק להצהיר על כך.

קואליציה הרוצה להאריך ימים אינה יכולה להסתמך לא על בנט-שקד ולא סמוטריץ'-בן-גביר. אלה שתי מפלגות קיצוניות ביותר שאינן מייצגות אלא אחוז קטן מאוד בתוך החברה הישראלית. חבריהן של המפלגות הללו אוחזים בתפיסות פשיסטיות שלא היו מביישים משטרים אפלים מן העבר. מי שחושב ששתי המפלגות הללו שואפות רק לגירוש הערבים או שיעבודם, טועה. אני מציע לקרוא היטב היטב את הגותם של ארבע הדמויות המוזכרות לעיל לגבי יהודים המוגדרים על ידם כבוגדים, בעוכרי ישראל, איזו מדינה יהודית הם מציעים. מי שרוצה מדינת הלכה, המרה, ומה לא, לא יכול להימנות עם הרם המרכזי של ישראל. כל רצונם הוא לבצע מהפכה דתית-רדיקלית. לא, תודה לכם. שמרו זאת לעצמכם!

המסקנה מכל אלה היא אחת: גנץ הוא היחידי, לעניות דעתי, המסוגל להיות הגשר בין כל הפלגים הללו שהוזכרו. מפלגתו היא מפלגה מתונה, המסוגל להכיל את אלה וגם את אלה. יתרה מזו, גנץ יכול להביא גם לחשיבה מחודשת בקרב מפלגות אחרות שתהיינה מסוגלות להצטרף מקואליציה שתסיים את שלטון האימה של נתניהו וחבריו.

אפשר לתקוף את העמדה המוצגת כאן, אפשר לטעון שהיא הזויה. אין בעיה. אם הפוליטיקאים הישראלים המתנגדים לנתניהו וחבורתו לא יחפשו פתרון בלתי שגרתי, נמשיך להתבוסס בתוך הבוץ הזה של הפוליטיקה הישראלית. מצב זה טוב לנתניהו המחפש כל דרך להמשיך להיות ראש ממשלה כי, לדעתו, עמידתו למשפט כשהוא מכהן כראש ממשלה, תסייע לו להימלט מאימת העונש. הוא טועה טעות מרה. כדי למנוע ממנו להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, ראוי שמנהיגי הגוש המתנגד לנתניהו יחשבו את המסלול מחדש ולצאת מן הקיבעון בו מצוים כיום.