רומסים את ערכי ספר הספרים

פסוק א' בפרק י"ט בספר "ויקרא" בפרשת השבוע שלנו ופסוק א' בפרק נ"ב בספר "ישעיהו" נדהמו ונכלמו לנוכח בוטות לשון וספסרות דמים, שעשה בהם הרב בבית הכנסת, אליו באתי בשבת כדי לכבד אירוע, שנערך לכבודו של חבר.

נצרתי בדממה את כאבי, כשהשמיע הרב את דרשתו, שהתייחסה לאירועים האחרונים בירושלים וביפו דרך הקראה מספר ישעיהו את פסוק א' בפרק נ"ב: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ יְרושלים עִיר הַקֹּדֶש, כִּי לֹא יוֹסִיף יָבוֹא-בָּךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא".

הערל והטמא על-פי הבנת הרב, כשספר הספרים בידיו צמוד אל חזהו, הם ערבים החיים בירושלים הקדושה שלנו. לדבריו, טוב שקמו מאות צעירים יהודים נחושים לזעוק בקול: "כִּי לֹא יוֹסִיף יָבוֹא בָּךְ, יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, עָרֵל וְטָמֵא". להבנתו, הערל והטמא הם ערביי ישראל, ומחובתנו "כִּי לֹא יוֹסִיף יָבוֹא בָּךְ" כי לא יבואו, כי לא יהיו, כי לא יחיו כאן.

למרבה הצער, התרגלנו לשתיקת ראש ממשלה, השר לביטחון פנים ומנהיגי מפלגות, החוששים להראות "לא פטריוטים", "לא לאומיים" ו"לא זקופי קומה", אם יגנו אלימות שהפגינו מאות צעירים יהודים, שנענו לקריאת ארגון להב"ה.

הכאת רב יהודי בירושלים והכאת ילד יהודי ברכבת ישראל אלו מעשי פשע חמורים, שחייבים למצות איתם את הדין אך ורק במישור המשפטי ולא בהשתוללויות צעירים יהודים בעיר ירושלים תוך כדי הכאת אזרחים ערבים ופגיעה ברכוש ערבי.

קשה היה לי לשמוע רב בבית המקדש הקטן - בית הכנסת היהודי - מביע דרך שימוש בפסוק א' בפרק נ"ב בספר ישעיהו את הזדהותו עם מאות רבות של אנשי ימין, שצעדו לעבר שער שכם תוך קריאות בלב העיר ירושלים: "מָוֶת לַעֲרָבִים" ומנסים בכוח לפרוץ מחסומי משטרה. זה אותו רב, שקרא לפני כן בפרשת השבוע: "לֹא תַּעֲשׁוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִּטֹּר... וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך". פסוקים א' ו-ב' בפרשה חשו מבוישים, כי המהות של הפרשה "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" אינה עוברת בצעקות "מָוֶת לַעֲרָבִים" ובהחלטה נחושה לפרוץ אץ מחסומי המשטרה רק כדי להכות ערבים במקום שהוא גם קדוש להם ולבעוט בגסות בכל מה שקדוש לאחר.