אלונה סער, גִבּוֹרָת בלפור ו... 6 עמודים אצל נוני מוזס...

כבר מזמן ציינו רבים כי אלונה סער ושכמותה הפכו, "בזכות" הפלקטים הוולגריים והפרוורטיים שהציגו קבל עולם בבלפור, את אתר ההתקבצות הזה, לסדום החדשה. והנה הגיעה עת התשלום...

אותה תקשורת המצ'פרת תמיד את מדקלמי ה"רקלאביבי", לא איחרה גם הפעם בהענקת האתנן... והתשורה הולמת: 6 עמודים בעתון הנפוץ במדינה... ומאחר שלא די בכך, הרי שאלונה סער גם זכתה לעוד מינוי נדיב במיוחד: שחקנית ראשית בהצגה המועלית למסך על-ידי... כן ניחשתם נכון: ערוץ 11, מראשי המטיפים לדמוקרטיה במדיה... צירוף מקרים? אתם אמרתם.

עיתונאים נרדפים בשם חופש העיתונות

אכן, בעוד מחנה הרל"ב מצ'פר, בנדיבות גדולה, את האנשים הנכונים. מוצאים עצמם אותם אלה שהביעו עמדתם באומץ בעד בנימין נתניהו - נרדפים. לפני כשבועיים הושעה ד"ר אבישי בן חיים, מאותו ערוץ בדיוק, בשל חטאו הגדול, הבעת דעה, שבעיני מנהלי הערוץ נראתה סוררת, לא מתאימה לקו של הערוץ, שהוא תמיד רל"ב (להוציא את אילה חסון, שבשלב זה, לפחות, נמנעים מלפגוע בה, אבל גם היא נזהרת מלעסוק בנעשה בערוץ הבית שלה). כל זאת בשל דברים שאמר בן חיים ליאיר נתניהו על פוסט שכתב האחרון:

א. "הלוואי והייתי ראוי לתודה הזו. לא עשיתי מספיק. ב. אתה בטח לא צריך להודות לי, אבא שלך והמאבק למען אבא שלך, הוא שלנו לא פחות משלך. חזק ונתחזק למען עמנו ולמען ראש ממשלתנו, כי בעת הזאת הוא הסימבול, המתרס, המגן". אבוי, כמה נורא ואיום הטקסט הזה, הלוא כן? ואמנם מישהו, עלום שם, מאחרי הקלעים, במדיה, ירה חץ מורעל בתגובה, לעבר המטרה: השעיה לבן חיים!

וממש עכשיו, בימים אלה, טרם סיימנו לעכל את הידיעה על הרחקת בן חיים, והנה נרשם עוד הישג של הדמוקטטורה במדיה: פיטורי שי גולדן מערוץ 13... והרי לכם עוד פסיעה גדולה בדרך להשלטת משטר פרבדה (ז"ל), על המרחב הציבורי שלנו, של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון... אכן. רוממות חופש העיתונות בגרונם, מעשי נבלה בידיהם ובעטיהם....

בלפור, סדום החדשה

ואי אפשר לקנח את השיח על רדיפת עיתונאים, ללא התייחסות לנעשה בבלפור, הלוא היא סדום החדשה: במוצ"ש האחרון, עת עסקה המשטרה, בסיכול נסיונם של מאות צעירים ערבים, לגלוש משער שכם, למרכז העיר, נאלצו שוטרים מותשים לגלות נוכחות גם בבלפור. כזכור, אנשי שמאל, כבר פרצו בעבר אל תוך החצר הפנימית בבית רה"מ.

המתקבצים שוב נשאלו: אולי תגלו התחשבות בשוטרים? "לא מעניין אותנו". הייתה התשובה. אולי תגלו התחשבות בשכנים? "לא מעניין אותנו". ומה עם הילדים השכנים הצופים בפרוורסיה, במתנפחים, המתנהלת מול חלונות בתיהם? נשאלו מגיני הדמוקרטיה, "לא מעניין אותנו", הייתה שוב התשובה. אכן תשובות לעניין של אבירי הצדק...

ומה יהיה אם...

מה יקרה אם נתניהו יורשע ח"ו?... אני שומע שאלה זו, ומקווה בכל לבי שדבר זה לא יקרה, אבל התשובה לאפשרות המעציבה הזו ידועה והיא בבחינת: "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין", כן. פסק דין כזה יהיה בבחינת סוף שלטונו של השמאל בישראל. וכאן אני מזהה את קימוטי המצח של רבים מקוראי.

על השאלה מי הוא השולט במדינה התשובה היא, לא הימין, אלא השמאל. שהרי הוא זה שהקים בחשאי ובמחתרת מנגנוני שליטה רבים, החל בזו הקרויה "מערכת עשיית הצדק"... ו"הכל שפיט", וכלה במדיה לענפיה, בפרינט ובזו האלקטרונית. השמאל הוא האוחז בשלטון ולא מרפה.

האיום היחידי עליו ועל שלטונו הגיע מהברית שכרתו המזרחיים עם נתניהו. הברית הזו היוותה ומהווה סיכוי יחידי להשכנת דמוקרטיה אמיתית במדינה. לכן ברית זו היוותה ומהווה איום על אותו שלטון המסרב לגווע. את האיום הזה חייב השמאל לחסל. הדרך הקלה לביצוע עתה, היא באמצעות הרשעת נתניהו.

אלא שאם אכן כך יקרה, יאבד השמאל באחת את כל נכסיו השלטוניים. בראש ובראשונה תצא הפרקליטות ממאבק זה, במיוחד אם היא תנצח, חבולה בשן ועין. בבחינת ניצחון פירוס. את החבלה העיקרית במעמדה ובאוטוריטה שלה "תחטוף", החונטה המשפטית. הפורום הקרוי ביה"ד הגבוה לצדק. מוסד עתיר זכויות זה, שהפך להיות עתיר כוח בשל הכוחנות שהפעיל, יאבד לחלוטין את מעמדו המיוחד. כבר היום ברור כי עצם ההליך המשפטי נגד נתניהו הוריד את מפלס האמינות במערכת זו מ-80%, כפי שהיה אך לפני עשור ל-30%-40%, כיום. יהיה זה מחיר כבד, אותו ישלמו כל השרלטנים, כולל אלה שכבר פרשו, אך בישלו את התבשיל, טרם לכתם.