רע"ם ביום בהיר

עוקביי היקרים, מזהיר מראש כי הנושא מורכב, אני מניח שזה פוסט ראשון בסדרה. מבקש לקרוא את הדברים בכל תשומת הלב ושיקול הדעת.

שלוש אגרות, מתארים חכמינו, שלח יהושוע בכניסה לארץ:

הרוצה לצאת - יצא
הרוצה להשלים - ישלים
הרוצה להילחם - ילחם

הדרישה שלנו, צריכה להיות גם הבסיס המוסרי והמעשי כיום. בניגוד ליהושע, השיח בימין לגבי רע"ם, אותו מובילים חברי הכנסת סמוטריץ' סטרוק ורוטמן, הוא שיח דוגמטי ושגוי. הייתי כמובן שמח שמנסור עבאס יהיו פטריוט אזרחי, כמו נאיל זועבי או יוסף חדאד, אך זה כנראה לא המצב. אבל הבחירה הכנה והעקבית שלו לקדם רק סדר יום אזרחי ולא לאומי, סדר יום של שיתוף ולא של עוינות, היא צעד גדול כיום מבחינת החברה הערבית ויחסנו איתה.

כך או כך, המשקל של עמדותיו של עבאס טפל לעיקר והוא - מה אנחנו, הרוב היהודי, מציע למיעוט הערבי בארץ. מה כתוב באגרת שאנחנו שולחים. תהום פעורה בין האיגרת החלולה מזהות שיגישו להם לפיד, מיכאלי והורוביץ, לבין האיגרת שיניחו בפני עבאס נתניהו וסמוטריץ. דווקא סמוטריץ. אם עבאס החליט לדאוג לצורכי בני עמו ולהשלים עם מדינת לאום יהודית על כל המשתמע ממנה, סמוטריץ' יכול וצריך, בוודאי בנסיבות שנוצרו, לקחת את זה מכאן.

ויש כאן הרבה יותר מאשר פתרון למשבר הפוליטי - במידה רבה המהפכה שהוביל נתניהו בשנה האחרונה בעולם הערבי-מוסלמי, ששיאה בחתימת ארבעת הסכמי השלום, מחלחלת בכל המרחב וגם אצלנו בקרב ערביי ישראל. אינני תמים ואני מכיר היטב את הקולות השונים בחברה הזו, גם בקרב התנועה האיסלאמית, אבל לא משנים תיאולוגיה ומסורת של 1,400 שנה ביום אחד. דווקא באיסלאם, בניגוד לנצרות, יש בסיס ברור בקוראן הנחשב כדברי אללה לזכות הדתית המוחלטת של היהודים על ארץ ישראל. הקול הזה נשמע היום משייחים בירדן, בכווית ואף בערב הסעודית. אם נשכיל להמשיך לפנות אל העולם הערבי מוסלמי על הבסיס הזה של הערכים האברהמים, של האמונה והצדק, נוכל להצעיד את מדינת ישראל בבטחה ובשגשוג אל ייעודה.

ועוד הערה לסיום - ההשוואות של סמוטריץ' וסטרוק, לפשעי אוסלו ולערפאת פשוט מופרכות. הסיכומים עם רע"ם לא פוגעים בפרומיל בריבונות ישראל, לא מעניקים להם זכויות לאומיות, ולא מעניקים להם נשקים שיופנו נגדנו. בדיוק להפך, כל דרישותיו של מנסור עבאס הן דרישות של אזרחים תחת ריבונות ישראלית מלאה, לאכיפת הריבונות הזו, להשלטת החוק והסדר במגזר שלו.

כמובן שתיתכן אפשרות שנתבדה. נצא למשא-ומתן ולא נגיע להסכמות. כך יהיה אם עבאס ידרוש דברים שלא נוכל להסכים להם. אבל הפסילה האוטומטית והדוגמטית מראש, ומגש הכסף שמעניק לו סמוטריץ' כדי להקים את מדינת כל אזרחיה עם מיכאלי, טיבי, הורוביץ ועודא זו טעות חמורה בשיקול הדעת והחמצת הזדמנות לשינוי.

אני משאיר לפוסט אחר את המשמעות הפנים-ישראלית והבין לאומית של הפלת או הזזת נתניהו, גם בנקודה זו, סמוטריץ' כמו בנט, נוהג בקוצר ראות ובפזיזות שאסור שיהיו מנת חלקם של מנהיגי ציבור. גם בהקשר הזה צריך לשקול במתינות שכר מצוה כנגד הפסדה. וההפסד הוא עצום.

הערבים לא אותם ערבים והים לא אותו ים. מקווה מאוד בשבילו ובשבילנו שסמוטריץ' לא יהיה אותו סמוטריץ'.