|
משפט שדה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
פרקליטי ראש הממשלה לא מספקים הגנה רק לראש הממשלה. פרקליטי ראש הממשלה הפכו מכורח המציאות לנציגי ציבור רחב, בנסותם להציל את חופש העיתונות ואת הדמוקרטיה.
הניסיון של הפרקליטות להפוך את מה שקרה באתר ואללה (שדומה מן הסתם לכל מערכת עיתון אחרת) לעבירות שוחד או החלטה שהסיקור שקיבל נתניהו מהווה מתת שוחד ואצל כל האחרים שפעלו באותו אופן אין שוחד, יהרסו ללא תקנה את חופש העיתונות בישראל, מה שיוביל להרס מוחלט של הדמוקרטיה.
בהקשר הזה משפטו של נתניהו איננו משפט רגיל. רשויות החוק החליטו על משפט שדה, אז LET IT BE משפט שדה, בו החוקים הם שאין קירות, כל מה שנאמר בחקירות ואשר עלול להזיק לנתניהו נאמר לכולי עלמא, כל מה שעשוי לעזור לו הוסתר אפילו ממנו ומפרקליטיו, כל אשר נאמר בהיכל נאמר בוודאי לכולי עלמא, ולכן רצוי מאוד שסדרי העדיפות של ההקשבה בהיכל יותאמו למצב. עורכי הדין ישמיעו גם הם הגנה של משפט שדה, במהלכה יקרעו עורכי הדין את העדויות של עדי הפרקליטות לגזרי גזרים, גם אם הם מעמתים את העדים עם ראיות ברורות שהתייחסות העד אליהם לא נחוצה, לפחות לא בשלב זה.
עורכי הדין עושים זאת נאמנה והשופטים מנסים להגביל. יש לשופטים סיבות טובות, הם דואגים ליעילות הדיון, אך לדעתי השופטים לוחצים יתר על המידה. שואלים השופטים מדוע יש לטחון את העד בשאלות עובדתיות אשר ניכרות מהחומר? מה חשובה עמדתו של העד, בעניינים שאין מחלוקת עובדתית על קיומם?
מחד צודקים השופטים. לקרוא הם יודעים היטב, העדויות מולן מעומת העד מוסמכות, אז מה תועיל לנו הבכת העד על הדוכן, תוך צריכת זמן שיפוטי מוגבל ויקר? בייחוד כאשר לעד יש עור של פיל ואיננו מובך כלל למרות כל השלילי שמתגלה על התנהלותו האישית בתפקידו באתר ואללה, ובדיוק באותם נושאים בהם מתנהלת האשמת השוחד.
מאידך-גיסא, הייתי רצה שהשופטים יטמיעו, שבשבתם בהיכל הם חובשים שני כובעים. כובע אחד כובע השופט, זה אשר אמור להתעלם מרעשי הרקע ולהתעלם ממה שאני ואחרים כותבים, ולשפוט משפט חוק וצדק כאילו נתניהו הוא אחד האדם. בכובע השני הם חייבים להבין שהם שחקנים ראשיים בהצגה, אשר לטעמי תוכננה לפרטי פרטים על-ידי אנשים אשר לא מצאו דרך אחרת לסכל את ראש הממשלה. ולא שראש הממשלה זך ונקי, אין פוליטיקאי אחד במעמדו בכל העולם שהוא זך ונקי.
גם אם השופטים לא רואים בפועל את הכובע השני, הם חייבים להטמיע שכך הם נתפסים על-ידי ציבור רחב של אנשים, ולכן מחובתם לאזן היטב בין שני הכובעים, ורק במועד החלטתם בעוד חודשים או שנים, ורק בשורה התחתונה של אשם או זכאי בשוחד, יסירו את הכובע הציבורי מעל ראשם.
המשפט הוא פומבי, עד היום החומרים סוננו, כל האירוע הזה מתבסס על מידע סלקטיבי שנמסר לציבור, לנאשם ולפרקליטיו, מידע שלילי מתגלגל ברחובות ומידע שמועיל לראש הממשלה ננעל בכספות, ומי יודע מה עוד נעול, מי יודע מה עוד מוסתר מאתנו.
מחובתם של השופטים לתת במה רחבה מאוד מאוד מאוד לחקירות האלה, המשפט הוא פומבי, ופומביות הדיון כוללת גם את פומביות הראיות, לכל הכיוונים, אלה שפוזרו ברחובות על-מנת לקעקע את דמותו של נתניהו וגם אלה שננעלה בכספות, השופטים נגישים למסמכים אבל אני לא, אם הראיות לא תוצגנה במהלך החקירות, ונסתפק במסמכים אשר יוצגו לבית המשפט ולצדדים, לא יהיה זה דיון פומבי, ובכך יצטרפו בפועל שופטי ההרכב למשפט השדה.
גבולות כן. על השופטים מוטלת אחריות להביא את הספינה הזו לחוף מבטחים אבל על הגבולות להיות מאוד ליבראליים על-מנת שאני ורבים אחרים נדע במדויק מה שמנסים כל הזמן להסתיר מאתנו, ומדוע מצאה הפרקליטות לנכון להגיש כתב אישום על קבלת שוחד דווקא נגד נתניהו בג'ונגל המטורף הזה.