מסגרת חדשה להעמדה לדין של קציני ציות

מזה כעשור שעולה דאגה מתמשכת בנוגע למידת חשיפתם של קציני ציות במגזר הפיננסי לאחריות פלילית, שהביאה את ועדת הציות של לשכת עורכי הדין של ניו-יורק לפרסם ב 2/2020 דוח שהעלה כי קציני הציות, הגם שפעלו בתום לב ואף כי תיקנו את הליקויים, חשופים לסיכון שתוטל עליהם אחריות אישית (ראה, קוחלני 2020, News1)

על-רקע חששות אלה בדבר היקף אחריותם האישית של אנשי מקצוע בתחום הציות, פרסמה ב-2.6.2021 לשכת עורכי הדין של ניו-יורק, מסגרת אופרטיבית¹ שנועדה לחדד את אכיפה החוק על קציני ציות. מסגרת זו מיועדת להנחות גורמי אכיפה במגזר הפיננסי, כרשות לניירות ערך (SEC) בהחלטתם לנקוט צעדי אכיפה כנגד קציני ציות. הנחיה זו מציעה לרגולטורים לבחון 12 גורמים שיכולים להביא להעמדה לדין של קציני ציות בגין התנהגות הקשורה לתפקידם (לאור חוקי ניירות ערך פדרליים), וכן 3 גורמים מקלים (שאם קצין הציות עומד בהם הוא לא יעמוד לדין). תכלית הצעה זו לאפשר לרגולטורים להעריך את פעולות קציני הציות באמצעות מתן מענה לשאלות שיצביע על האם קצין הציות כשל באופן גורף בתפקידו ו/או לקח חלק פעיל בהונאה או בפגיעה בחקירה.

1. אינדיקטורים למעורבות קצין ציות באופן שיש לשקול העמדתו לדין

שאלות אלה נחלקות ל-4 קטגוריות (כללי, 'הפרה סדרתית', לקיחת חלק פעיל בהונאה, והפרעה למנהל התקין), כדלקמן:

א. כללי

1. האם התנהלות קצין הציות סייע לרגולטור לעמוד ביעדיו?

ב. הפרה סדרתית (הפרה משמעותית של החוק)

2. האם קצין הציות ביצע את עבודתו בתום לב?

3. האם הכשל קשור לגורם מרכזי בתוכנית הציות?

4. האם ההפרה החוזרת נמשכה לאורך זמן ו/או שהיו לקצין הציות הזדמנויות רבות להתריע/לתקן את הפרה החוק?

5. האם הכשל החוזר התייחס לחובה ספציפית על-פי חוקי ניירות הערך או תוכנית הציות?

6. האם ה-SEC פרסם כללים או הנחיות בנושא הנוגע לתחום הציות שבו אירע הכשל החמור?

7. האם הפרת החוק שהתגלתה, הוסיפה לחומרת התנהלותו של קצין הציות?

ג. לקיחת חלק במעשה הונאה

8. האם הרגולטור העלה כי היה לקצין הציות חלק תורם במעשה ההונאה שהתגלה בגוף הנחקר?

ד. הפרעה למנהל התקין

9. האם מעשי ההפרעה או מתן דיווח שקרי נשנים או חד-פעמיים?

10. האם קצין הציות הכחיש את מעורבותו בחקירה או שהוא הודה בכך על אתר ושיתף פעולה עם החקירה?

11. האם מעשה הפרעה לחקירה קשור לנושא מהותי ו/או מרכזי בחקירה?

12. האם הראיות מצביעות על כוונה להונות או שלא לשתף פעולה עם החקירה?

2. אינדיקטורים שיכולים להצביע על שיקולים לאי העמדתו לדין של קצין ציות

1. האם אתגרים מבניים או משאבים הפריעו לתפקוד קצין הציות?

2. האם קצין הציות התנדב להעביר מידע ושת"פ עם הרגולטור מרצונו?

3. האם המדיניות והנהלים בתחום הציות הוצעו, הותקנו ויושמו בתום לב?

סיכום

קציני ציות במגזר הפיננסי יכולים להיות אחראים באופן אישי לכשלים בתחום הציות ואף לגבי הפרות שכעקרון צריכות להיות מכוסות על-ידי פונקציה זו. ואכן הנתונים הנאספים מצביעים על כי חקירות של גורמי רגולציה יותר ויותר מתמקדים בפונקציית הציות (ראה קוחלני 2021, ניוז 1).

המציאות הזו, לפיה אף בדיעבד ניתן לבחון התנהלות של קצין ציות או תוכנית ציות בפרספקטיבה פלילית עלולים לערער את קציני הציות ולפגוע באפקטיביות עבודתם. מאידך-גיסא, קיימת חשיבות להגברת אחריות אישית בתרבות האכיפה.

אשר על כן נייר זה שפרסמה לשכת עורכי הדין, המבהיר מתי ינקטו צעדי אכיפה כנגד קציני ציות, יסייע ללא ספק ביצירת בהירות בסוגיה זו, ויקל בכך על קציני ציות. אך מעבר לכך, התמקדות זו של רגולטורים בקציני ציות נודעת גם חשיבות בקידום מיסוד מקצוע זה. גם בישראל בימים אלה נמשכים המאמצים לאסדרת המקצוע, שיאזנו בין החבויות לאתגרים על-ידי העמדת כלים וידע לאלה העומדים בחזית המשטר הרגולטורי.