לשכת עורכי הדין של העיר ניו-יורק פרסמה השנה דוח המבקר את האכיפה המנהלית על קציני הציות. הדוח כלל ניתוח של פעולת אכיפה שנקטו רשות ניירות ערך (SEC), משרד המשפטים (DOJ), הרשות לרגולציה על המגזר הפיננסי (FINRA)והרשות לאיסור הלבנת הון (FinCEN).
הניתוח העלה כי החלטות והעיצומים שנקטו הרגולטורים עלולים לערער את קציני הציות ולפגוע באפקטיביות עבודתם, זאת לאור הגידול בפעילות האכיפה מחד והתמקדות הרגולטורים בהטלת אחריות אישית בגין כשלים בציות בד-בבד עם גידול בדרישות הרגולטוריות המטילות עוד ועוד חבויות על קציני הציות מאידך. מציאות זו חושפת את קציני הציות לסיכון מוגבר שתוטל עליהם חבות אישית.
אם כן מהן הן ההשלכות שהחלטות מנהליות הללו מקימות עבור קציני ציות? וכיצד הן יכולות לפגוע בעבודתם? תשובות לכך העלתה כאמור לשכת עוה"ד בעיר ניו-יורק בדוח שהיא פרסמה, להלן עיקרו:
קציני ציות חשופים לסיכון שתוטל עליהם אחריות אישית בשנים האחרונות ננקטו פעולות אכיפה כנגד קציני ציות בתואנה כי הללו פעלו שלא בתום לב ובניגוד להנחיות ולצעדי חקירה, כדלקמן:
(1) כאשר קצין הציות נמצא מעורב בהתנהלות לא נכונה;
(2) כאשר קצין הציות נמצא עוסק במאמצים לחסום או להטעות את הרגולטור;
(3) כאשר קצין הציות כושל באופן טוטאלי בעבודתו ("כישלון סיטונאי" - wholesale failure).
במקרים כאלה ישקלו הרגולטורים האם להטיל אחריות אישית על קציני הציות. דוגמה לכך הוא המקרה של חברת Thaddeus North, בה ה SEC הטילה על קצין ציות עיצומים בין היתר על כישלון "ליישם בצורה משמעותית תוכניות ציות, מדיניות ונהלים", בהיקף הגדול יותר מ'כישלון סיטונאי' .
קציני הציות כפופים לדרישות הרגולציה המוגברות גורם שני שחושף את קציני הציות לסיכון גבוה הוא הדרישות הגוברות של הרגולטורים המדינתיים והפדרליים מקציני הציות, המטילים עליהם יותר ויותר דרישות למתן דיווחים. דרישות אלה מגדילות מן הסתם את הסיכון שיוטל על קצין ציות אחריות אישית וכן מגדילות את הנטל על מערך הציות בחברות. דוגמה לכך הן הדרישות המוגברות ביחס לתוכניות נגד הלבנת הון במוסדות פיננסיים ותוכניות ציות בענף המטבעות הווירטואליים.
ג.
קציני הציות מתמודדים עם מכשולים מבניים סיבה שלישית לכך שקציני הציות עשויים להתמודד עם חשיפה מוגברת לסיכון רגולטורי היא שהיקף האחריות שלהם והצורך בהתמחות (ספציאליזציה) של פונקציית הציות עשויים להקים חסמים מבניים (סטרוקטורליים), הפוגעים, בין היתר, בנגישות קציני הציות למידע ולפגוע בכך ביכולתם לגלות ולמנוע התנהלות לא חוקית.
תפקיד זה כרוך במתח מבני הנובע מכך שבעוד שקציני הציות תלויים בפרנסתם במעסיקם, היקף חובות הדיווח הרגולטוריות מגדיל את הסיכוי שהללו יפגעו ברווחיות החברה בה הם עובדים, דבר המעמיד אותם בקונפליקט. ביטוי מחשי לכך הוא בכך שלעיתים מנהלים מונעים מקציני גישה למידע ולמשאבים
כדי להימנע מדיווח שלילי.
מעבר לכך, מנהלים עלולים להטיל על קציני הציות שהלם תפקידים נוספים העלולים ליצור לניגוד עניינים. או לחלופין, בהעדר מעמד ארגוני אפקטיבי, קציני הציות עשויים להיות חסרי יכול השפעה על תהליכי קבל החלטות בארגון, ואף שלא לקבל לידם סמכות לפקח על התהלכים העסקים בארגון.
מבנה הדיווח הפנימי של החברה עשוי גם הוא לפגוע ביכולתו של קצין ציות להתריע על טיפול לא נכון בהתנהלות לא נכונה. לדוגמה, כאשר קצין ציות אינו מדווח ישירות למנכ"ל או דירקטוריון, זמן התגובה עשוי להתעכב, והדיווח עשוי להיות לא אפקטיבי.
סיכום והתכנסות המציאות העולה מניתוח החלטות מנהליות שהתקבלו בשנים האחרונות בארה"ב מצביעה לא רק על החשיבות שמייחסים רגולטורים לקציני ציות, אלא גם על קיומו של סיכון ההולך וגובר, בייחוד כאשר הם נראים כלא אפקטיביים בעבודתם, להטלת אחריות אישית עליהם (למעשיהם של מנהלים בארגון). זאת ועוד, לאור מעמדם כשומרי סף, הרגולטורים יטו לנקוט כלפיהם ביד קשה במידה בייחוד אם אלה ייראו כמנסים לפגוע בחקירה של גורם אכיפה.
מצבים מעין אלה אירעו גם כאשר קציני ציות טענו כי אין להם שום ידיעה על העובדות העומדות בבסיס ההפרה, או שהם ניסו - אם כי באופן לא מספק - לתקן את הליקויים. ויתרה מזאת, גם אם הוטמעו נהלים נאותים, עלולים קציני ציות להימצא נושאים באחריות אישית אם הרגולטורים יקבעו שהפרות התרחשו עקב כישלון לעקוב אחר התהליכים או לאכוף את הנהלים. במקרים כאלה הבחנה בין קצין ציות ששגה בתום לב ובין אותם מקרים בהם כישלונו לבצע מדיניות עלתה מעבר לרמת הרשלנות הפשוטה היא די קשה, והסיכון לכך גבוה במיוחד כיוון שבדיקות הללו (ע"י הרגולטור) נעשות בדיעבד.
לאור היקף הסיכונים המליצה לשכת עוה"ד של העיר ניו-יורק לאמץ את ההמלצות הבאות:
- המלצה מס' 1 - על הרגולטורים להוציא הנחיה רשמית המציגה את השיקולים ואמות המידה שישמשו אותם בבואם לבחון תפקוד של קצין ציות ותפרט מהם הנסיבות העשויות להיות ראיות להטלת פעולות אכיפה נגד קצין ציות. הנחיה כזו תסיר את חוסר הבהירות הקיימת כיום לפיה התנהגות בתום לב של קצין ציות המביאה למרות זאת להטלת אחריות אישית.
- המלצה מס' 2 - להקים מאגר מידע הכולל את כלל הדיווחים של רגולטורים, ובהם: התראות סיכון (risk alerts), פעולות אכיפה, הסכמי פשרה ודיווחים על ביקורות שהרגולטור עורך, כדי לספק מידע ולסייע בהכוונה ובהדרכת קציני ציות בעבודתם.
- המלצה מס' 3 - ליצור מסגרת בלתי פורמלית לאינטראקציה בין קציני הציות ולרגולטורים, שתאפשר החלפת מידע ביחס לתקנות והוראות רגולציה על-מנת לצמצם את הפוטנציאל לטעויות בהבנתם ויישומן.
- המלצה מס' 4 - הקמת קבוצת ייעוץ לקציני ציות לצורך קידום שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בתחום הציות (הרגולטורים, קבוצות ייעוץ של נציגי מפתח מהרגולציה והאכיפה, נושאי משרה במוסדות פיננסיים ובעלי מקצוע). הקמת מסגרת שכזו יכולה לקדם שיח על מאמצי הרגולציה, הבדיקה והאכיפה, להביא לפרסם הנחיות והמלצות של הן של קציני הציות והן של הרגולטורים.
אם כן, כל עוד שהרגולטורים לא מפרסמים את אמות המידה המנחים אותם בפעולות האכיפה אין מנוס מסקירת פעולות אכיפה שננקטו כנגד קציני ציות, כדי לשפוך אור על הפעולות שעל קציני הציות לבצע בכדי להקטין את הסיכון לאחריות אישית. מציאות זו ממחישה את הצורך בהסדרת המקצוע, בקביעת קוד אתי ותקנים מקצועיים. בישראל הוקם ב 2019 צוות האסדרה למקצוע קצין הציות שעתיד בקרוב לפרסם, בשת"פ עם גוף בינ"ל, את הנורמות המנחות (תקנים וקוד אתי) בד-בבד עם יצירת מסגרת חדשה לפעילות מקצועית ולפעילות מערך פורמלי להסמכת קציני ציות.
