דומה כי ההרמון האקזוטי של מוסטפה כבר ראה הכל. שליטה הבלעדי של אלג'יר אוהב את אשתו המתמסרת, אולם חשקה נפשו בעלמה צבעונית שתוסיף תבלינים לתשוקותיו. שודדי הים שלו נענים לדרישתו, ומצליחים ללכוד ברשתם את העלמה האיטלקיה איזבלה. מבחינת מוסטפה היא המוצר המושלם - יפה, חושנית וכנועה. מבחינת איזבלה המונח כניעה לא מצוי בלקסיקון שלה...
הבמאי עידו ריקלין, בשילוב שרביט המנצחים של יובל צורן, יהפכו את המשכן לאומניות הבמה בת"א לחוף ים תיכוני, כשהחל מתחילת החודש הקרוב האופרה "האיטלקיה באלג'יר" של רוסיני תכבוש את לב הצופים. זהו משחק מינים משעשע לפרקים, אך גם כזה הטומן בחובו בין השורות מסר פמיניסטי. איזבלה איננה פתייה הסרה לגחמותיו של המנהיג. היא אישה במלוא חושיה, ערמומית, פכחית, וכזאת שתחלץ אותה ממלכודת הטרף הקל לה יועדה.
בדרך לא דרך היא פוגשת בארמון את אהובה לינדורו - אחד השבויים בממלכה - והשניים מצליחים להערים על המלך. תקראו לזה תכסיס, תחבולה, תעלול - התוצאה ברורה. איזבלה ולינדורו, כמו שאר החטופים, משתחררים מעולו של מוסטפה, שממלמל לעצמו כי די לו בהרפתקאות קצה מהסוג הזה, וחוזר בלאט אל המוכר והידוע בדמות אשתו.
יאיר פולישוק הוא מוסטפה, את לינדורו יגלם אלאסדיר קנט, ולנעליה של האיטלקיה האולטימטיבית איזבלה תיכנס מי אם לא כוכבת האופרה המפורסמת רחל פרנקל, לצידם של סולנים נוספים במעטפת תזמורת האופרה. מאחר שהאופרה הקומית והשנונה הזאת משתרעת מארץ המגף עד למחוזות אגדת האלף לילה ולילה נדרש המון דמיון בבניית התפאורה, ועם זה התמודדה בהמון יצירתיות המעצבת המוכשרת נטע הקר.
קיץ חם וססגוני צפוי בת"א, כשעולם הפנטזיה שתפר עבורנו רוסיני אמור להתכתב עם האקלים המקומי. הגיבורה האיטלקיה תוביל אותנו למסע חניכה, וכפי שרחל פרנקל אמרה במילותיה: "איזבלה היא אישה עם המון כוחות שמקדימה את זמנה. הכוח שמניע אותה הוא הנאמנות לעצמה ולאהבה שלה". ועם הציטוט הזה נותר רק לאחל - צפייה מוזיקאלית מענגת לכולם!
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
