נגיף שפות הלעז

בימים אלה של (אולי? ואולי לא?) סוף עידן קורונה ניתן לבחון גם את השפעת הנגיף והמלחמה בו על השפה העברית ועל מידת הדבקות בה מצד העם היושב בציון, השפעה שהיא בולטת מאוד בשיח התקשורתי בארץ. אחת הדוגמאות לכך, ולא היחידה, היא השכחת המושג העברי בית מרקחת ושימוש בצירוף הלועזי המוזר "חנות פארם", כאילו אין מלה עברית מתאימה. דוגמה זו בלטה בדיווחי הכתבים על חנויות פתוחות וסגורות בימי סגר.

וכאשר דובר על סגר כזה או אחר, רב היה השימוש במלים אפקטיבי ואפקטיביות, סלקטיבי וסלקטיביות, במקום יעיל/מועיל ובמקום בררני. דוגמאות נוספות ללעז שלא לצורך: סקפטי וסקפטיות במקום ספקן וספקנות, דקלרטיבי במקום הצהרתי, סיטואציה במקום מציאות או נסיבות, אנדרסטייטמנט במקום לשון המעטה, אג'נדה במקום סדר יום, בי-לטרלי במקום דו-צדדי, טרנד במקום מגמה, טייטל במקום תואר, מיתולוגי במקום אגדי, ועוד ועוד.

בהקשר של בעלי תפקידים בתחום המאבק בנגיף דבקו השדרנים למיניהם ב"פרויקטור" - שגם באנגלית אינו קיים - וסירבו להשתמש ב"ממונה" העברי, כשם שהם מאוהבים ב"פרויקט" ושומרים מרחק מן המיזם העברי. וכך "קבינט" המומחים במקום ועדת המומחים, ו"קבינט" השרים במקום ועדת השרים. ובמי נלחמים המומחים והשרים? ב"וריאנט", שלא לומר זן, או תת-זן. ומי מדווח על המאבק? אנשי "דסק" הבריאות. מה רע בתחום הבריאות?!

לעתים הלעז מוחדר לשיח העברי באופן ישיר ובוטה: רחוב המלך קינג ג'ורג' במקום המלך ג'ורג', too much או too late, כאשר "דובר העברית" - שלא בהכרח שולט באנגלית - מתכוון לומר הרבה מדי או מאוחר מדי,

לעתים הלעז לא הוחדר לשיח העברי באופן בוטה כל כך, אלא שימש בתרגום עברי "בגוף הסרט", כלומר לועזית (אנגלית) במלים עבריות. כאלה הם, למשל, הביטויים "מסביב לשעון" (around the clock), או 24/7, במקום יומם ולילה; "בקליפת אגוז" (in a nutshell) במקום בקיצור; "עם קורט מלח" (with a grain of salt) במקום בספקנות; "דם רע" (bad blood) במקום עוינות; וכן הלאה.

לעתים הלעז לא הוחדר לשיח העברי מן האנגלית, אלא אפילו מן הגרמנית. הדוגמה הבולטת בהקשר זה היא "צימר", במקום חדר אירוח. ראו איך הצרפתים אינם מאמצים את המונח הגרמני, אלא אומרים בשפתם חדר אירוח (chambre d'hote). אף צרפתי או גרמני לא יקרא למטבע שלו במונח האנגלי "יורו" אלא ישתמש במקבילה בשפתו למונח הנכון בעברית, אירו.

הלעז מכה קשות בתחום התחבורה והתעופה, ואפילו בימי קורונה, כאשר התעופה קורקעה. כך, ה"שאטל" טרם פינה את מקומו להסעה או להיסעים, ה"לוקיישן" התמקם במקום מיקום, ה"קונקשן" התקשר במקום טיסת המשך וה"לואו קוסט" במקום טיסת חסך.

מי יגול עפר מעיניך, אליעזר בן יהודה?