|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בנט. נואם מול אולם כמעט ריק [צילום: ג'ון מינצ'ילו/AP]
|
|
|
להתווכח בלי לשנוא
|
|
ראש הממשלה נסע לנאום לעצרת האו"ם כדי להציג את כרטיס הביקור של ממשלתו - "להתווכח בלי לשנוא". ברור לכל שאין זה כך. המכנה המשותף בין סיעותיה ועילת הקמתה של ממשלתו הם שנאה ל"קודמו", נתניהו, אין מדובר בממשלת אחדות
|
|
ראש הממשלה נפתלי בנט הרחיק לנסוע עד ניו-יורק במטרה לשאת את נאומו הראשון (והאחרון?) בפני אולם כמעט ריק של עצרת האומות המאוחדות. מה היו מטרות הנסיעה והנאום? אם כדי להציג את כרטיס הביקור של ממשלתו - "להתווכח בלי לשנוא" - הרי שברור לכל שאין זה כך. המכנה המשותף בין סיעותיה ועילת הקמתה של ממשלתו הם שנאה ל"קודמו", נתניהו. אין מדובר בממשלת אחדות כאשר חצי מהציבור הישראלי מודר ממנה. במלים של ראש הממשלה: ממשלת קיטוב. מה לזה ולקהל בעצרת האו"ם? מדוע נושא פנים זה תפס את השליש הראשון של הנאום? אור לגויים?
ראש הממשלה נפתלי בנט הרחיק לנסוע עד ניו-יורק במטרה להציג את הישגי ממשלתו במאבק מול מגפת קורונה, דווקא בתקופה שבה ההישגים שהושגו בעקבות החיסונים (ומה עם מיליון הסרבנים והחמקנים שטרם חוסנו?) הולכים ונשמטים מידיו, עקב מדיניות זחוחה ומנותקת. מסתבר שזחיחות זו איננה נחלתם הבלעדית של שרי הבריאות והחינוך, אלא גם של ראש הממשלה עצמו. והנה, בשעה שצריך לכנס את ועדת השרים לענייני קורונה ("קבינט") ולקבל החלטות מחמירות ומגבילות, ראש הממשלה דוחה ודוחה את כינוסה, ואף נעדר מן הארץ. רוח המפקד: התעלמות מאנשי המקצוע במשרד הבריאות ובבתי החולים, הכורעים תחת נטל המאבק בנגיף והשלכות התנהגותם הנבזית של הסרבנים והחמקנים הבלתי מחוסנים. מדוע נושא פנים זה תפס את השליש השני של הנאום, כאשר יכול מאוד להיות שבעוד שבועות אחדים ייאלץ בנט לאכול את כובעו לנוכח הגל הגואה הרביעי או החמישי של המגפה? אור לגויים?
ראש הממשלה צודק עקרונית באמירתו שהמומחים תפקידם לייעץ והשרים תפקידם להחליט. נכון שיועצים הם יועצים והממשלה רשאית להחליט כראות עיניה - ולשאת באחריות למעשיה ולמחדליה - אבל רק אחרי שתקשיב לעצותיהם המקצועיות. לא מיותר להזכיר לממשלה ולעומד בראשה, וגם לשר המשפטים, שהיועץ המשפטי לממשלה הוא יועץ, ותפקידו לייעץ, ואין הוא רשאי לשמש כראש ממשלה עליון, מעל הדרג הנבחר. מדוע כלפי יועץ זה אין הממשלה זקופה כמו במדיניותה הפופוליסטית מול יועצי הבריאות?
ראש הממשלה נפתלי בנט הרחיק לנסוע עד ניו-יורק במטרה להביע את עמדתה הנחושה של ישראל מול הפצצה האירנית, אבל ספק אם נאומו הרשים את הקצב מטהרן. שליש אחרון זה של הנאום לא הרשים גם את הכתבים למיניהם, הן אלה שישבו באולפנים בארץ, והן אלה שהרחיקו לנסוע עד ניו-יורק. מה שעניין אותם היה "מה שלא היה בנאום", כלומר "תהליך השלום" מול מכחיש השואה מרמאללה, ראש ארגון הטרור שאליו משתייך האסיר הנמלט זכריא זביידי. דווקא "מה שלא היה בנאום" היה החלק הטוב בנאום, לידיעת אנשי השמאל/תקשורת שעדיין חיים בעולם ההזיות של אוסלו ושל "פתרון" שתי המדינות, שאינו אלא אסון שתי המדינות.
כך, לדוגמה, לא ברור מדוע הכתבת המדינית של כאן 11 הרחיקה לנסוע עד ניו-יורק - על חשבון משלם המיסים - כדי לראיין שם את ..... כתב כאן 11 בארצות הברית, כאשר שניהם מתמקדים ב-"מה שלא היה בנאום"? לא מיותר? מה הערך המוסף שתרמה נסיעתה?
ואגב, כדאי שבייעוץ הלשוני של כאן 11 יעירו לכתבים המדברים ב-כ' רפה אחרי מ' השימוש: מכיוון (כ' רפה) ועוד. לא מיותר להעיר: הכתוביות על המסך בשעת נאום ראש הממשלה היו רצופות שגיאות כתיב. דוגמאות: מוסדותנו (ללא י'), ריבונותינו (עם י'), מין האור (עם י'), ועוד. לא מיותר להזכיר שוב את מכת הלעז: "בוסטר" במקום דחף, "פיילוט" במקום ניסוי, "קבינט" במקום ועדה, וכן הלאה. פשוט לא מכובד!.
|
| תאריך:
|
30/09/2021
|
|
|
עודכן:
|
30/09/2021
|
|
רון בריימן
|
|
ממשלת בנט-לפיד-גנץ פתחה דף חדש ביחסי ישראל עם הממלכה ההאשמית לאחר תקופה מתוחה ביחסים בין שתי המדינות בתקופת ממשלת נתניהו. ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ יאיר לפיד ביקרו, כל אחד בנפרד, בירדן ונפגשו עם המלך עבדאללה שזוכה להערכה רבה של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן, ארה"ב מברכת על שיפור היחסים בין ישראל לירדן שביניהן יש הסכם שלום מאז 1994 וסבורה כי הדבר חשוב מאוד ליציבות האזורית.
|
|
|
|
|
הייתי אומר שאני מרזוק (בר-מזל בערבית) על זה שזכיתי לראות בפסטיבל הסרטים של חיפה את הסרט הנפלא של אבי מאור מרזוק, שהוא במאי הסרט העושה עבודה דגולה, והוא אף כתב את התסריט המבריק של הסרט. זהו הסרט הדוקומנטרי הישראלי הטוב ביותר שראיתי מעודי, המתאר כסיפור מתח את פרשיית השחיתות של אשר ידלין שהביאה להרשעתו בקבלת שוחד ולגזר דין של מאסר חמש שנים, ופרשיית החשד לשחיתות של השר אברהם עופר שגרם לו להתאבד. חשוב מאוד לזכור מאיפה הכל התחיל, והרבה לפני פרשיות אהוד אולמרט, אריאל שרון ובנימין נתניהו, היה לנו את אחד המשטרים המסואבים ביותר בעולם המערבי, שגבל בשחיתות שלו למשטרים אפלים בעולם השלישי.
|
|
|
|
|
נפתלי בנט מנהל מדיניות נכונה בסוגיית הקורונה. הוא מנע שיבה להטלת הסגר שהתחבבה על קודמו, בנימין נתניהו, המכהן עתה כחבר הכנסת ביבי. אין צורך להתרשם מן התבהלה שזורים כלי התקשורת בציבור. נגיף הדלתא ימוגר, וייתכן כי הציבור יידע להעריך עד כמה הממשלה הנוכחית מנעה מן האומה תוהו-ובוהו כלכלי. זה העיקר. היא ראויה למחמאות.
|
|
|
|
|
לקראת סיום הסרט "השעה האפלה" על הזמנים הגורליים של האי הבריטי והעולם החופשי במלחמת העולם השנייה, כאשר צ'רצ'יל סיים את נאומו הגדול, הלורד הליפאקס, אחד היריבים הגדולים שלו, אומר על הנאום: "הוא גייס את השפה ושלח אותה לחזית". דומני שכבר הזכרתי אמירה שנונה זאת בעבר בפוסט על נואמים גדולים. המסר של צ'רצ'יל אומנם נגע ישירות לאי הבריטי אך התהודה שלו הייתה עולמית. לא רק במדינות החופשיות אלא גם במדינות הכבושות על-ידי הנאצים או שהיו בציר הנאצי, שלא לדבר על המחתרות ברוב שטחי הכיבוש. זאת חרף מאמצים בלתי נלאים מצד הנאצים לשבש את השידורים לעולם של שרות השידור הבריטי ה-בי.בי סי. קול החופש. הייתה לכך חשיבות רבה לא רק על מצב הרוח בעולם החופשי שחי בחרדה, אלא התקווה כי המשטר הנאצי סופו נחרץ וכי יש לעשות הכל כדי לזרז את נפילתו. אז בשנות ה-40 של המאה ה-20 זה היה מסר גלובאלי. העולם גם ידע על השואה, אבל שתק. ולזה התייחסתי בין היתר בפוסט הקודם.
|
|
|
|
|
המציאות של כולנו השתנתה. אצל רובנו התחילה תקופה ששברה את השגרה ואת כל ההרגלים והמוכר ונוצרו מציאות חדשה וחוסר ודאות ששיבשו את הרגלי החיים שלנו וביניהם את הרגלי האכילה שהביאו, אצל חלקנו, לאכילה לא מאוזנת ואף לעליה במשקל. אך מאז, יותר ויותר אנשים מבינים שהמציאות הזו הפכה לשגרה הרגילה שלנו ועל כן עלינו לחזור גם לשגרת האכילה שלנו. הנה טיפים לחזרה מהירה לשגרה, כדי לחזור ולסגל הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים:
|
|
|
|
|
