הפרדוקס של סולו

לבקשת העוקבים בפוסט הקודם בפייסבוק, קצת יותר על הנושא, ובפרט למה התכוון חתן פרס נובל, רוברט סולו, כשאמר כבר ב-1987, השנה בה זכה בנובל, שרואים את עידן המחשב בכל מקום אבל לא בנתוני הפריון. ובמקור: "You can see the computer age everywhere, but in the productivity statistics".

ובכן, ראשית כדאי להבין מה זה פריון, או "הפריון הכולל", בשביל לא לבלבל עם פריון העבודה (או פריון הילודה). סולו, מוותיקי חתני הנובל של MIT (סמואלסון ומודליאני הם השניים הוותיקים הנוספים¹), והיחיד שעדיין בחיים (כבר בן 97) קיבל את פרס הנובל על שתי תרומות מרכזיות למחקר בתחום הצמיחה הכלכלית. מודל הצמיחה המפורסם שלו, ופירוק מקורות הצמיחה, שניהם פורסמו במחצית שנות ה-50 של המאה ה-20.

פירוק מקורות הצמיחה קשור לעניינינו משום שהוא מגדיר את הפריון הכולל. הרעיון פשוט ביותר, ובמקרים רבים מקבלים פרס נובל על מה שנראה ממש כלום, שיא הפשטות, אבל אם זה חשוב ואיש לא ראה את זה קודם, אז מגיע נובל. מה זה פירוק מקורות הצמיחה?

תרגיל מתמטי פשוט שמבוסס על הדיפרנציאל השלם, שתחת הנחות מסוימות מפרק את הצמיחה הכלכלית למרכיבים: מתוך צמיחה של כך וכך אחוזים בתוצר הכולל, כמה ניתן לייחס לגידול בכוח העבודה (אפשר לשקלל לאיכות כוח העבודה), וכמה לגידול המלאי ההון היצרני (הון פיזי) - מכונות, מבני תעשיה, תשתיות, ציוד. החלק בצמיחה שלא מוסבר על-ידי עבודה (או הון אנושי) ולא על-ידי הון פיזי, נקרא "השארית הלא מוסברת" או "שארית סולו" ושארית זו היא הגידול בפריון הכולל.

אז מהו הגידול בפריון הכולל? כל מה שלא נכנס למדידה של עבודה והון פיזי. שיפורים טכנולוגיים מגדילי פריון, אבל גם כל דבר אחר שרלוונטי לצמיחה, כמו אימוץ כלכלה תחרותית יותר, הסרת רגולציה מזיקה, הקצאה יעילה יותר של גורמי ייצור, שיפור לא נמדד בהון האנושי, וכדומה.

פריון העבודה זה התוצר לשעת עבודה. פריון העבודה, לכן, בשונה מהפריון הכולל, גדל גם בגלל השקעה בהון פיזי. אם מחשבים, או טכנולוגיית מידע בשם המודרני יותר, מאוד חשובים, היינו מצפים שאימוצם היה מוביל לגידול בפריון הכולל. אבל בנתוני הפריון בארה"ב בשנות ה-70 וה-80 יש בכלל האטה בצמיחה. וזה הפרדוקס.

בהמשך, בשנות ה-90, דווקא חלה עלייה בצמיחת הפריון, אבל מתחילת המאה ה-21 שוב יש האטה. איך מסבירים את הפרדוקס? יש כמה הסברים מתחרים/משלימים.

החביב עלי הוא בעיות מדידה: במדידת התוצר השנתי (תמ"ג) כוללים את הערך של המוצרים והשירותים שמיוצרים במשק במהלך שנה. אבל מה זה ערך? מחיר השוק של המוצר. אז ללא חישובים מסובכים וניסיונות לתקן לעלייה "בערך" של מוצר או שירות ללא עליה במחירו, הרי ברור שנקבל הערכת חסר לצמיחה ולכן לגידול בפריון הכולל.

חשבו על כמה שירותים מועילים יש לכם חינם. למשל היכולת לנווט ללא מפה, ועוד מאות אפליקציות שמשפרות את הרווחה בגלל צריכה של שירותים שיש להם ערך רב אבל מחיר אפס (העובדה שהחברות השונות שמספקות לנו שירותים חינם מוכרות משהו למישהו ומקבלות תמורה, לא רלוונטית, וברשותכם לא אסביר בפוסט הזה מדוע).

כמובן שלא רק שירותים. גם מוצרים שמחירם לא עלה משתפרים מאוד. חזרתי עכשיו מתחרות ריצה של 5 ק"מ בפעם הראשונה עם נעליים מהדור החדש - הורדתי בערך 30 שניות בזכות הנעליים. האם הן יקרות יותר (האמת שכן, אבל זה רק באופן זמני...)? יש עוד הסברים והרבה יותר פרטים בעמוד ויקיפדיה שמוקדש לנושא.