דרומי, שיף - זן אחד

אריה שיף גר באזור מוכה פריצות וגניבות ואלימות. בתקופה בה התגורר עם רעייתו באורח זמני בקאראוואן ראה אדם פורץ לרכבו. לידו המתין ברכב עוד עבריין שחיכה להשלמת מעשה הגניבה. שיף נטל את אקדחו וירה בעבריין, ולמרבה הצער גרם למותו.

חבל שהכדור לא פגע בו במתניו וגרם לו ליפול בלי יכולת להימלט. אך מה לעשות? זה רגע נורא של התרגשות וחרדה, ומה יקרה אם לא יצליח לשתק את העבריין, ואולי הוא או חברו ינסו לרצוח אותו כדי להימלט מן המקום בלי להשאיר עקבות? הרי היו רעולי פנים.

כבר היינו בסיפור הזה בפרשת שי דרומי, שהרג שני פורצים מבין ארבעה לחוות הבודדים שלו בדרום, ויצא זכאי בכל הקשור לירי בהם (הורשע רק בהחזקת אקדח ללא רישיון. מזל שהיה לו אקדח).

"ביתי הוא מבצרי" אומרים האנגלים, וזכותו של אדם להגן על עצמו ולא ליטול סיכון של הידברות עם העבריין שמא זה יקדים כדור עופרת לקנה ויהרוג את המתגונן. איילת שקד בירכה על פסק הדין שהטיל על שיף תשעה חודשי עבודות שירות בלבד. גם אני.