נדהם נוכח דברי כבוד הרב טאו <br>

עם צאת שבת קודש נדרשתי לרשת האינטרנט, בדחיפות מה יש לומר. הסיבה - חבר ספר לי על דברי כבוד הרב טאו בנוגע לפרשת ולדר בכלל ובנוגע לכבוד הרב שמואל אליהו בפרט והתקשיתי להאמין/ הייתי זקוק לשמוע את הדברים באזני ממש, ללא תיווך. כך הפך הלא יאמן לדברים של ממש אותם שמעתי במו אזני.

בשיחה שהוקלטה מדבר כבוד הרב טאו על הפרשה העגומה שהסתיימה בהתאבדותו של ולדר כשהרב נשמע אומר שתפרו לולדר תיק, שהכל בנוי על שקר שכן רצו "לתקל בו" (בולדר), ש"כל העסק מצוץ. הכל שקר והכל כזב", ו"שהכל לא היה ולא נברא". הרב טאו לא פסח על הרב שמואל אליהו שקבע נחרצות ש"הרב אליהו סובל ממקארתיזם. אחרי מה שהיה עם שיינברג אז הוא איבד את כל הגבולות" וכי "כל מה ששמעתם זה מפוברק ושילמו להם בדיוק כמו שעשו לקצב. הבית דין זה צחוק אחד גדול. אל תאמין. הכל לא היה ולא נברא". עד כאן.

נוכח עצמת הדברים הקשים איני יכול לטמון ראשי עמוק בחול, להתעלם מהמציאות, לשתוק נוכח העוול הנורא ולשחק את משחק ה"אסור לדבר על רבנים" עד תומו. אתחיל דווקא בכך שכבוד הרב טאו ובית מדרשו מקובלים וטובים בעניינים רבים. שמירה על הזהות היהודית של המדינה, המאבק נגד הפוסט מודרנה, דאגה לנעשה בצה"ל, בכשרות, אפילו בפוליטיקה - יישר כוח!!

אלא שבעניין ולדר ופעילות כבוד הרב שמואל אליהו שוגה כבוד הרב טאו שגיאה גדולה ומרה. כן, אני מכבד מאוד רבנים אך לא חושש לומר את דעתי במקרה בו הם טועים. אומר בכבוד, מבקש הסבר, מבקש להבין - אך עד אשר כל אלה יבואו על סיפוקם ויקבלו מענה, לא אכבוש עטי ולא אסתיר פנים - האמת חשובה יותר, בעיקר כאשר מדובר בדיני נפשות. חשובה אפילו יותר מכבודם של רבנים עליהם "אסור לדבר". לתפישתי (אני הקטן מאוד בתורה) אין דבר אותו אסור לומר, ובלבד שייאמר בכבוד, לא בבוז, לא במשטמה, לא בלעג חלילה. ולומר על רב שהוא טועה אינו מהווה אי-כיבוד הרב או חלילה זלזול בו. אסיים קטע זה בידיעה מרעישה, אם תרצו אולי סקופ!! הסכיתי וקראו - אפילו רבנים הם בני אדם ובתור שכאלה מועדים לטעות. אגב, הדוגמאות רבות מאד.

אוסיף ואומר דבר שהוא מן העניין - לו היה מדובר בשאלה הלכתית, בפרשנות, בהבנת מקרא, בלימוד משניות ו/או גמרא, שאלות בשולחן ערוך ו/או השגות והבנות בקבלה, דרשה ודברי סופרים - כי אז לא היה עולה על דעתי לומר על רב כלשהו, רב באשר הוא שהוא טועה. כאן אקבל בהכנעה כמעט הכול. וכי מי אני בכלל? אני הקטן...

אלא שכאשר מדובר בענייני דיומא, בבחינת המציאות, בפוליטיקה ובעניינים עובדתיים הרי שכל רב עלול לטעות (ככלות הכל הרב הוא בן אדם, זוכרים?) והסייגים וההגבלות אותן מטילים עלינו יהודים טובים החוששים לכבודה של תורה ו/או לכבודם של הרבנים, אינם אלא טועים בבואם להגביל ולסייג. אין כל קשר בין כבוד לרבנים ובוודאי לתורה הקדושה לבין בחינה בעין ביקורתית אמירות וקביעות של רבנים שהן מוטעות וחסרות שחר - בתנאי שבעניינים הנזכרים לעיל עסקינן ובתנאי שהדברים נאמרים בכבוד הראוי ולא בלעג, שיסוי, ביזוי וזלזול חלילה.

אסיים במקרה דנן בו פתחתי - כבוד הרב שמואל אליהו פועל מזה שנים בפורום תקנה וניסיונו בתחום הוא רב ועצום. במקרה ולדר הגיעו אל הרב תלונות רבות, עשרים ושתיים במספר על-פי הפרסומים. הרב ובית הדין המיוחד אותו ניהל שמע עדויות, בחן ראיות, שמע הקלטות ואף הזמין את ולדר להופיע בפני בית הדין אלא שהלז סירב. לו היה נוקט הרב טאו אותה בדיקה יסודית, שומע את הראיות, נפגש עם המעידות ועם העדויות ואחר כך טוען את מה שהוא טוען היום, כי אז הייתי ממלא פי מים שכן שני גדולים ראו אותה מציאות, נחשפו לאותם חומרים - אלא שהכרעתם שונה.

מצב הדברים אינו כמתואר לעיל. על-פי הידוע הרב טאו לא קיים הבדיקות והחקירות אותן קיים הרב אליהו. מכיוון שכך נקט עמדה שגויה והנו טועה ומטעה. הנני תקווה (וזו תקוות רבים) שלאחר שתתקיים הפגישה המתוכננת בין הרב טאו לרב שמואל אליהו וחבריו ייווכח הרב טאו לדעת כי אכן טעה ובעזרת השם ימצא את הדרך ליישר ההדורים. ויהא זה לכבודו, לכבודה של תורה ולכבוד האמת. שבוע טוב ובשורות טובות.