בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חדוה קלינסקי אימא של מעברת עמישב (ב') <br>
|
אמי, חדוה קלינסקי, לא בנתה בית אחד מאבן לאלפי העולים החדשים במעברה בפתח תקוה, מעברת "עמישב", אך היא הייתה האמא האוהבת של ילדי המעברה, היא הייתה האמא של הוריהם
|
מעברת עמישב [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
אל מעברת "עַמִּישָׁב", שהוקמה בשנת 1950 בדרום מזרחה של פתח תקוה, מגיעה אמי בנסיבות מצערות, אחרי שבעלה, ראובן קלינסקי, נפטר. מותו של ראובן האהוב מצא אותה בפני מחויבות לשאת בנטל פרנסת המשפחה, מחויבות שאילצה אותה בשנת 1960 לצאת לעבודה. מקום העבודה היה בגן-מעון לילדים במעברת "עמישב", שהוקם ביוזמת הסתדרות העובדים הכללית. חדוה אמי הגיעה למעברה, כשהייתה כבר בעיצומם של השלבים האחרונים, המובילים לקראת חיסול המעברה. אני כמדריך בתנועת נוער הכרתי את המעברה, שנקראה בשמה הראשוני - מעברת פתח תקוה - בשלהי 1951, כשחיו בה בצפיפות רבה באוהלים מעל 8,000 תושבים ויש האומרים 9,000. כ-85% מהתושבים היו עולים מעירק. כ-15% מהעולים הגיעו למעברה מרומניה, מפרס, מאפגניסטן ומספר מועט מאוד של עולים מתימן. רוב העולים מתימן הופנו למעברה בראש העין ורק חלק מזערי הופנה למעברת פתח תקוה. בשנת 1951 פגשתי מעברה מוצפת מים, מעברה של אוהלים דולפים מים בחורף. קשה היה במיוחד המראה של צפיפות בלתי נסבלת של משפחות ברוכות ילדים באוהלים בחום של הקיץ ובקור המכה ללא רחם בחורף. אך כאן גם המקום לתת את מלוא הערכה וההוקרה למוסדות המדינה, שבפרק זמן קצר במהלך השנים 1952-3 כל תושבי המעברה עברו ממגורים באוהלים לצריפונים וחלקם לפחונים. הפחונים והצריפונים היו חלק ממהלך שנמשך כשבע עשרה שנים, מהלך בו נסלל המעבר של תושבי המעברה מהצריפונים ומהפחונים לדיור קבע בבתים מאבן, שנבנו על-ידי חברת "עמידר". כשהגיעה אמי לעבוד במעברה בשנת 1960 היא הייתה כאמור כבר בעיצומו של תהליך יציאת התושבים מהמגורים בצריפונים ובפחונים למגורים בדירות קבע בשיכון, שנבנה סמוך למעברה על-ידי חברת "עמידר". אמי הגיעה למעברה, שנותרו בה כאלף תושבים. גם לאלף התושבים שנותרו במעברה, היה צורך לתת את מלוא תשומת הלב ולסייע בשלל נושאים קיומיים בסיסיים. כל הילדים בגיל הגן רוכזו בגן-מעון, בו הם שהו משמונה בבוקר ועד שעה ארבע אחר-הצהריים. אמי הייתה הטבחית, שבישלה את האוכל לילדים. אך היא לא הייתה רק הטבחית. לעתים נשארה בגנון-מעון עד שעת ערב מאוחרת, עד שבאו ההורים לאסוף את הילד האחרון. מהביקורים שלי במעברה, ולצערי, הם היו מעטים, הבנתי שאמי אינה רק טבחית, המכינה את ארוחת העשר, ארוחת הצהרים וארוחת הארבע לילדים טרם לכתם לצריפונים, אלא היא פשוט הפכה לאמא של הילדים. אי-אפשר שלא להתרגש מהמעמד בשער של הגן, ולראות איך אימא שלי, חדוה קלינסקי, מלטפת כל ילד בבואו לגן וכל ילד בצאתו מהגן בדרכו לצריפון או לפחון. אי-אפשר לשכוח את התמונה, בה מככבים כריכים, שהיא עטפה ונתנה בידיה של ילדה היוצאת מהגן עם האח הבוגר שבא לאוספה, ומוסיפה בליטוף ובחיבוק חם - "אל תשכחי לתת לסבא ולסבתא, הורדתי את הקשה מהלחם, מקווה שהם יוכלו לאכול אותו...". כשאני כותב שורות אלו, אני חש צער שמעטים, מעטים מאד, היו הביקורים שלי את אמי. אך אי-אפשר לשכוח את התמונה של אמי הנותנת חבילה קטנה לילד. בחבילה הקטנה היו רק סודר, כובע גרב וזוג גרבי צמר. הנתינה מלוּוה בחיבוק חם ובלחישה לילד וגם לאח, שבא לאסוף את אחותו מהגן - "לא לשכוח לתת את החבילה לאמא". לאמא שלי, חדוה קלינסקי, לא היה חלק במאמצים ובמשאבים הרבים, שהושקעו בחיסול הגולה היהודית בעירק ובתימן, שמנתה 120,000 יהודים בעירק ו-50,000 יהודים בתימן. אמי, חדוה קלינסקי, לא בנתה בית אחד מאבן לאלפי העולים החדשים במעברה בפתח תקוה, מעברת "עמישב", אך היא הייתה האמא האוהבת של ילדי המעברה, היא הייתה האמא של הוריהם. היא הייתה אימא של נתינה ועוד נתינה. לְאֵם הנתינה ללא גבולות, אני רוצה באיחור רב של שנים לומר מילה אחת פשוטה - תודה.
|
תאריך:
|
24/01/2022
|
|
|
עודכן:
|
24/01/2022
|
|
איתן קלינסקי
|
חדוה קלינסקי אימא של מעברת עמישב (ב')
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ברכה מהשמוצניקית
|
24/01/22 10:29
|
|
2
|
|
לעושים במלאכה
|
24/01/22 14:44
|
|
3
|
|
שמואל בוקי "צודק"
|
25/01/22 06:44
|
|
4
|
|
מי ייתן והטוב
|
25/01/22 10:33
|
|
5
|
|
השמוצניקים שאהבו
|
25/01/22 12:07
|
|
6
|
|
חיבוקים חמים
|
25/01/22 13:04
|
|
7
|
|
רש שטנה ושנאה
|
25/01/22 15:12
|
|
אני מתייחס בהרבה כבוד לביקורות על הספרים, המאמרים והפוסטים שלי. טוב, יש לי כל כך מעט קוראים ומגיבים שזו לא בעיה. גם אם מכנים אותי אנרכיסט, קומוניסט ופשיסט באותה נשימה אני רואה בזה רק את הצד החיובי, שהמגיב בקיא בתולדות מלחמת ספרד, שבה נלחמו גייסות של אנרכיסטים, קומוניסטים ופשיסטים, ואם הם היו מתאחדים כמו באישיות המסובכת שלי לא הייתה נגמרת המלחמה בניצחון הפשיסטים. מי שביביסט ומעריץ את המשיח רואה בי אנרכיסט שחושב בצורה עצמאית ולא סר למרות המנהיג. מי שניאו ליברל וקורא על חזון הקפיטליזם ההומני והדרך השלישית שלי רואה בי קומוניסט, כפי שאכן קראו לי כמה מקבוצת הפרופסורים שכתב היד שלי לספרי האקדמי הראשון נמסר להם, אך למזלי הם בכל זאת אישרו את פרסומו. מי שסובל מתסמונת שטוקהולם, או שמא עדיף לקרוא לה במקרה זה תסמונת אוסלו, רואה בי פשיסט, כי אני ציוני ולא פוסט ציוני, מאמין שהמדינה וצה"ל לא עוסקים ברצח עם, לא פשיסטים ולא נאצים, ולפיכך הם רואים בי פשיסט ואולי נאצי.
|
|
|
לבית הספר היסודי שבו למדנו, היה סניף במרכז המושבה, שבו היו שלוש כתות - א-ג. הילדים שלמדו בו עד כתה ג', המשיכו ללמוד בבית הספר שלנו מכתה ד' עד כתה ח'. כל התלמידים שלמדו במרכז המושבה היו ממוצא אירופי. חלקם גרו במרכז הוותיק של מושבה - ילדי הארץ, וחלקם בשכונה נפרדת שנקראה "שיכון פיתוח", שבה גרו רק אשכנזים, וחלקם ברחוב קטן ליד בית הספר, שגם בו כולם אשכנזים. אנחנו גרנו בפנים, במקום שהיה מעברה ובנו בו שיכונים. כל האשכנזים היו לבנים ויפים ונקיים. חלקם בלונדינים עם עיניים כחולות, או ירוקות ורובם תלמידים טובים מאוד. משפחות קטנות. הייתי אמורה ללמוד אתם בכתה ב', כי הייתי תלמידה טובה בא' וקבעו שאני אלמד אתם, אבל דרכי אבדה לי, ולא ידעתי איך להגיע לסניף של בית הספר המרוחק מביתי, שהיה במרכז החלק הוותיק של המושבה.
|
|
|
ארגוני הטרור הפלשתינים שמרו על שתיקה בשבוע שעבר לאחר ההתקפה הקשה של המורדים החות'ים בתימן, באמצעות טילים בליסטיים ומל"טים מדויקים, על המתקנים הכלכליים של אבו דאבי.
|
|
|
תפירת תיק משפטי אינה דבר של מה בכך וחשוב להקדיש זמן רב להכנה ולתכנון הרבה לפני שמגיעים לשלב הביצוע. יש להדגיש שאין דרך אחת נכונה לתפור תיקים אלא ישנן דרכים רבות ומגוונות כדי להגיע אל אותה מטרה. צריך גם לזכור שתפירת תיק אינה מצריכה בהכרח הגשת כתב אישום או קיום משפט ורק במקרים נדירים ביותר נדרשת הכרעת דין. ברוב המקרים די באיום מרומז על הגשת כתב אישום או אפילו הפצת שמועה שמתקיימת חקירה כדי להשיג את המטרה, בין אם מדובר בהזזת אדם מתפקידו, סיקול מינוי לא רצוי או העברת מסר מאיים לאדם פרטי או למחנה פוליטי שלם. בעבר תופרי תיקים פעלו בעיקר מתוך אינטואיציה כיוון שלא עמדה לרשותם תורת הפעלה סדורה ומקצועית ותפירת התיקים נחשבה למלאכת מחשבת ואומנות שרק בודדים שולטים ברזייה. לאורך השנים, הצטבר אצלנו ניסיון מערכתי גדול וגובשו יסודות תיאורטיים ושיטות עבודה יעילות. כיום תפירת תיקים היא כבר פרקטיקה מקובלת ונפוצה שכול פרקליט וחוקר נחשפים אליה ולומדים במהלך עבודתם.
|
|
|
מאז מונתה לתפקידה, עוסקת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מרב מיכאלי, ביחסי ציבור. החלטותיה אינן הרות גורל, ולרוב היא עוסקת בגזירת סרטים על מה שעשו קודמיה בתפקיד. מיכאלי אינה עומדת בקשר עם ארגוני התחבורה הציבורית ומקפידה לנתק את עצמה מכל המשברים במשרדה.
|
|
|
|