מי יאיר לגולן את הדרך <br>

אתחיל בשורה החותמת מאמר זה. אני מכבד מאוד את יאיר גולן, ח"כ, סגן שר, סגן רמטכ"ל לשעבר. אני מכבד אותו על עמידתו העיקשת על עקרונות חייו, על היושרה הפנימית, על הלהט והתשוקה המבעבעים בו לתיקון עולם, אני מאמין ליאיר גולן.

ועל אף כל האמור לעיל, יאיר גולן בצבר התבטאויות מטריד ביותר גורם לי לזוע באי נוחות מופגנת מהמחשבה על הר ההבלים שפיו מפיק והדרך הנחרצת ההחלטית והמדאיגה משהו. זה האיש שהיה אמור להוביל את עם ישראל למלחמה, למבצעים מסכני חיים, לפסגה או לתהום. היו מי שזיהו את הכשל המוסרי והעיוות האנושי המתגלה חדשים לבקרים בדבריו של יאיר גולן.

עם הצטרפותו של יאיר גולן לפוליטיקה הרעפתי עליו סופרלטיבים אשר בעיניי הגיעו לו. על-אף התהום הפעורה ביננו מבחינה פוליטית ראיתי בהצטרפותו לעשייה הציבורית בשורה חשובה. הייתי בטוח ואף היום אני מאמין כי חשוב ביותר שקולו של יאיר גולן ישמע בציבוריות הישראלית. אלא שבעודו מפזר את משפט המחץ אותו אימץ בזרועות פתוחות לליבו, "סכנה לביטחון ישראל", משפט בו הוא משתמש נגד כל מי שלא מתיישר בדום מתוח עם דעותיו הפוליטיות, הרי שהחריג בעניינו היה לשגרה מביכה ומגוחכת.

יאיר גולן, אלמלא נאום זיהוי התהליכים הנורא, יכול היה להיות רמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, צריך לקרא שוב ושוב משפט מצמרר זה. האיש ששחרר את חרצובות לשונו, אשר לא פעם להבי אש יוצאים מפיו ושורפים ערכים, אמונות, דעות, בלי להניד עפעף, עד להתנצלות או ל-יקוב הדין את ההר.

קורבן הנחרצות, סימני הקריאה, והאמונה הלוהטת מדיי של הסבור כי אין עוד מלבד אמונותיו, ערכיו, דעותיו, הוא תלמיד כיתה יב', רז דנן. רז, אשר השתתף במפגש עם סגן השר במסגרת לימודי זהות בסמינר בירושלים. רז, יו"ר מועצת התלמידים בתיכון ביישוב נשר לא שיער שנץ טורף כמו יאיר גולן יעוט עליו כמוצא שלל רב ובמשפט המחץ יכתיר אותו בין רגע "רז מסוכן לביטחון ישראל", לא פחות. קצפו, זעמו, רוגזו של יאיר גולן יצא על רז שהעז להשיב תשובה שלא עולה בקנה אחד עם עולם הערכים של יאיר גולן.

יאיר גולן שאל את רז, מה היה עושה לו היה ראש ממשלת ישראל ביחס לערביי המדינה. רז, עוד רגע חייל, מול מי שכמעט הגיע עד לראש הפירמידה, השיב לסגן הרמטכ"ל לשעבר: "לפי דעתי צריך לשמור על הסטטוס-קוו, אך אם ערבי יבצע פיגוע במדינה, תעודת הזהות שלו ושל בני משפחתו ישללו, לאחר מכן יסולקו מהארץ".

סגן הרמטכ"ל הגיב פעמיים כדי לתקף את דבריו הקשים והמהדהדים: "רז סכנה לביטחון ישראל". בעקבות הסערה הוציא יאיר גולן הודעת התנצלות בפני התלמיד, רז דנן, התנצלות אותה דחה רז על הסף. מה גורם לאדם ערכי כמו יאיר גולן לא לשלוט בסוגרי פיו? מה קורה ליאיר גולן, לוחם מוערך, איש צבא ערכי לאבד את עשתונותיו? להיכן נעלמו יכולות ההכלה, לאן נעלם חופש הביטוי, לאן נעלמה חשיבות הפלורליזם?

אני מסרב בתוקף להשתקת דעות. יהיה זה יאיר גולן, יהיה זה רז דנן. הזכות הבסיסית לחופש הביטוי היא ערך חשוב בסל הערכים הדמוקרטי בכלל ובעולם היהודי בפרט בו "אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ".

יאיר גולן חייב למגן עצמו בבולם זעזועים ובבוחן מצפן מציאות, חייב להקיף עצמו בדמוקרטים ותיקים אשר יסייעו בידו בכל פעם שמבער הביטול, ההשתקה, ההאשמה, ההקטנה והשינמוך יתחיל לעבוד. יאייר גולן חייב להשתתף בסמינר הדרכה והכוונה לסובלנות של דעות שונות, חייב לשחות באמבטיה של הכלה, של עמידה על עקרונות לא על-ידי ביטול האחר אלא דווקא מתוך הקשבה לדעה השונה.

רבי נחמן מברסלב קבע כבר כי אין ייאוש בעולם כלל. אינני מתייאש מיאיר גולן, מאמין שיאיר גולן בטוח בכל מילה שיוצאת מפיו, בטוח בכנות מעשיו לראייתו, השגויה בעיניי. ועדיין, יאיר גולן, לא מוותר עלייך בכנסת ישראל, אך כחייל עטור הילה ותהילה, הצעתי לך לנצור את נשק הפצצות ההרסניות היוצאות מפיךו בקצב צרורות ולהתחיל לחשוב בכל הרצינות על אימון מחודש, אימון משולב המחבר בין הפה לראש. יש לאן לשאוף.