מבוא: הקואליציה של "יש עתיד" בישראל היא התאגדות שנועדה לשנות ולפתור מהיסוד בדרכים דמוקרטיות את פני המדינה בכל המישורים ולהציב בראש סדר הקדימויות בניית אתוס לאומי מאחד, את האינטגרציה של החרדים, הערבים וכל מרכיבי האומה, את הצדק החברתי, היושרה, השוויון, איכות הסביבה ואיכות החיים של כל התושבים.
התנועה אינה סקטוריאלית, ולהבדיל מתנועות פונדמנטליסטיות, היא דואגת לאינטרסים של חילוניים ודתיים, מתנחלים ויונים, יהודים וערבים, נשים וגברים, מעמד הביניים, עשירים ועניים, אנשי פריפריה ומרכז, אנשי עסקים ואקדמיה, אנשי רוח והמגזר השלישי, להשגת רווחת כלל האוכלוסייה, על בסיס אתוס אחיד, ברוח של אחווה, פיוס ולכידות.
1. משטר: בישראל משטר נשיאותי, כשלנשיא סמכויות ביצוע מלאות ובממשלתו מיטב המומחים. מונהגת חוקה השואבת השראה מהחוקות של ארה"ב, צרפת והמדינות המשגשגות והאתיות המובילות. מחצית מחברי הכנסת נבחרים בבחירות איזוריות ומחציתם נבחרים בבחירות יחסיות. נאסר קיום מפלגות דתיות, לאומיות ועדתיות.
1. כלכלה: כלכלת המדינה דואגת לרווחת הכלל, וחותרת לאיזון נכון בין מעורבות הממשל לשוק החופשי, ששואב השראה מהמודל הסקנדינבי של קפיטליזם חברתי. החברות מביאות בחשבון את האינטרסים של כל מחזיקי העניין לרבות השגת רווחיות נאותה, אך לא מיקסום הרווח ושווי החברה. המיסוי הוא פרוגרסיבי ובעיקר מיסוי ישיר.
3. מדיניות: מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית עם זכויות הצבעה לכל תושביה, עם גבולות בני הגנה ובלי שליטה בעם זר. גבולות קבע של המדינה והמבנה שלה מביאים בחשבון את המרכיב הדמוגרפי היהודי והערבי בשטחי א"י, בשתי מדינות: ישראל וישובי יו"ש ומדינת ירדן-פלשתין, עם ירדן, שבה רוב פלשתיני, וישובי הערבים בגדה ועזה.
4. עסקים: המדיניות העסקית מעודדת עסקים המביאים לערך מוסף גבוה למשק, תעסוקה, יצוא, פיזור האוכלוסייה, תעשיות היי-טק, אנרגיה ותשתיות נקיות, חברות לא מזהמות. מוכבד העול הרגולטורי והמיסויי על קרנות גידור, השקעות ספקולטיביות, ריכוזיות מוגזמת, וחברות העובדות במינופים גבוהים ומשקיעות את עיקר רווחיהן בחו"ל.
5. הון ושלטון: מנותק הקשר בין הון ושלטון. נושאי תפקידים בכירים בממשל, חברי כנסת וממשלה, שופטים וקציני צה"ל ומשטרה, מקבלים שכר מקביל לשכר במגזר הפרטי ותנאי פנסיה נדיבים, אך נאסר עליהם לעבוד במגזר הפרטי על-פי חוק. כתוצאה מכך מתפנים תקציבי עתק, שזרמו לסקטור הפרטי בהפרטות והטבות מכוונות.
6. תעסוקה: מועלה בצורה דרסטית שכר המינימום ומופחת למינימום מספר עובדי הקבלן. נשמר ביטחון תעסוקתי גבוה עם זכויות סוציאליות. מושג איזון בין תנאי התעסוקה, חופש ההתאגדות, היושרה של הועדים ויכולת הניהול. מועלה במקביל פריון העבודה, השתתפות העובדים בדירקטוריונים ושיתוף העובדים ברווחיות ובבעלות החברות.
7. זכויות אזרח: מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וכל אזרחיה, כשרק ליהודים יש זכויות לאום. מתן זכויות אזרח מלאות לאוכלוסייה, כפוף לכך שכל תושב, גבר ואישה, חרדי וחילוני, יהודי וערבי, ישרת בצה"ל או בשירות לאומי חובה של 3 שנים. אכיפת איסור אפליה על בסיס דת, גיל ומין, גזע ונטייה מינית לכל משרה ובכל נושא.
8. דת ומדינה: הפרדה מלאה בין הדת והמדינה. רק נישואים אזרחיים הינם מוכרים על-ידי המדינה ורק למי שהגיע לגיל 21. מתן מעמד שווה לכל הזרמים בדת היהודית ולכל הדתות. מינוי רבנות אחת לאשכנזים וספרדים. הנהגת חופש פולחן מלא. נאסרת פעילות מיסיונרית של החזרה בתשובה בחוק. אין יותר מימון ממשלתי לרבנות ולכשרות.
9. צדק חברתי: מעמד הביניים יהפוך ל-50% מהאוכלוסייה, שיעור כפול מהנוכחי, בדומה לשוודיה. הפערים החברתיים וממדי השגשוג הכלכלי והערכי יהיו כמקובל בעשר המדינות הדמוקרטיות המובילות בצדק החברתי. ממדי העוני ירדו אל מתחת ל-10% מהאוכלוסייה. תהיה אינטגרציה מלאה של המגזר החרדי והמגזר הערבי.
10. אתיקה: תבוער השחיתות מהיסוד ויוכבדו בצורה דרסטית העונשים על עברייני הצווארון הלבן. נערך סינון אתי למועמדים לתפקידים ציבוריים וכלכליים. ישראל תמוקם בין עשר המדינות המובילות במדד האתיקה והעדר השחיתות של TI - הכולל בעשור האחרון את סקנדינביה, ניו-זילנד, שווייץ, סינגפור, הולנד, קנדה ואוסטרליה.
11. חינוך: נאכף חוק חינוך חובה חינם לאוכלוסייה עד גיל 18, עם זרם חינוך אחד חילוני בלבד, בדומה למדינות המתוקנות כצרפת וארה"ב, הכולל בתוכו מרכיבי ליבה של מתימטיקה, אזרחות, לימוד חובה של שלוש שפות ברמה של שפות אם: עברית, אנגלית וערבית, לימודי מורשת בכל מגזר. לימודים אקדמיים יהיו חינם בכל מקצוע.
12. רווחה: מופנים תקציבים מספיקים לרווחה, בריאות, חינוך, דיור, סיוע לקשישים ומוגבלים, עם קיצבות רק ל-4 ילדים למשפחה, כדי לא לעודד משפחות מרובות ילדים המכבידות על המשק. נאסר על קרנות הפנסיה להשקיע בבורסה. ישראל תדורג בין עשר המדינות המובילות בתחום הרווחה, כשעיקר העול על המגזר העסקי והמדינה.
13. ביטחון פנים: מיגור משפחות הפשע והכבדה דרסטית בעונשים על פשיעה. גיוס למשטרה של מיטב האנשים שמקבלים שכר מקביל לשכר בצה"ל. תצומצם במחצית כמות הפשיעה: גניבות, תקיפות, עבירות מין וכו'. נאכפת בקפדנות המשילות ושמירת החוק במגזר הערבי ובמגזר החרדי, מיגור האלימות במשפחה, בנוער ובמרחב הציבורי.
14. איכות הסביבה: שימור ואכיפת התקנים הבי"ל של קיימות הינם בראש סולם העדיפות, עם עונשים כבדים לחברות ולאזרחים המזהמים, כשעיקר משאבי הפיתוח מופנים לתחום אנרגיה נקיה, מפעלים לא מזהמים, תשתיות בנות קיימא, בניה ירוקה, מיחזור, תחבורה לא מזהמת, שטחים ירוקים, וצמצום דרסטי של זיהום האוויר.
15. הרשות השופטת: נשמרת עצמאות הרשות השופטת. מוגדלים תקני השופטים תוך צמצום דרסטי בעינוי הדין. בבתי משפט לעבירות כלכליות מכהנים שופטים מומחים. נאסר על שופטים לעבוד כבוררים עם פרישתם. נשמרת הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, עם מתן סמכויות גם לרשות מפקחת.
16. חברה: החברה הישראלית עוברת שינוי יסודי, כאשר היא מעלה על נס מתריעים כנגד שחיתות, מוקיעה פושטי רגל שהערימו על נושיהם, עברייני מס שהונו את המדינה ובעלי שליטה שעשקו בעלי מניות. עם איזון נאות בין צרכי היחיד, החברה והמדינה, וטיפוח חלוציות, חדשנות, חופש, שוויון, אחווה, תשלום מיסים ושמירת חוק וסדר.
17. ערכים: מדינת ישראל חוזרת לערכי הצניעות, הסיוע לקהילה, שיתופי פעולה, מציאת דרך הביניים, רוחניות, תרבות והשכלה, עם דגש לתרבות המעודדת חשיבה. זניחת עקרונות התחרותיות שלוחת הרסן, תרבות צריכה נטולת מעצורים. מנהיגי המדינה, האירגונים והקהילות פועלים לקירוב לבבות במקום לשסות, לאחד במקום לפלג.
18. ראיה הוליסטית: פעילות כוללת, כאשר משאבי עתק מגויסים בעקבות שינוי מדיניות וחלוקת משאבים צודקת ולצרכים החשובים ביותר למשק. תכנון לטווח ארוך במקום מדיניות קצרת טווח, העשויה טלאים. ראיה הרמונית ומגובשת, תוך קיום ערכי האתיקה, האחריות החברתית ואיכות הסביבה, שהם הערובה לשגשוג של חפצי החיים.
