שני ימי זיכרון הכרוכים זה בזה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערב יום הזיכרון הלאומי, קשורים אחד לשני. יום הזיכרון לשואה ולגבורה ישאר לנצח בהיסטוריה של השואה שמעטים בישראל ובעולם זוכרים כיום באופן אישי. היא החלה אי-שם במוחות האפלים של התנועה הנאצית בגרמניה ב-1933 ונמשכה עד תום מלחמת העולם השנייה. מחיר אותה מלחמה ארורה גבה בין 56-50 מיליון אזרחים ובין 20 ל-28 מיליון חיילים.

העם היהודי שילם מחיר נורא. כ-6 מיליון יהודים נרצחו בדרכים שמעולם לא הוכרו בהיסטוריה האנושית. כמעט כל יהודי אירופה ניספו והאויב הנאצי שהחל לפלוש לצפון אפריקה החל במלחמת ההשמדה גם ביהדות זו. גם בני העם הצועני היו לטרף וניסיונות בידי הנאצים ובני עמים שונים, רוסים, פולנים ואחרים הומתו במחנות הריכוז הנאצית.

בודדים שרדו. המלחמה הנוראה חלפה בניצחון בריטניה, ארה"ב וחיילים ממדינות שונות ששרתו עימם: הודים, אפריקנים, פולנים וצרפתים שהיגרו לבריטניה ומשם לחמו למען שחרור מולדתם. צבאות אלה אף לחמו ביפנים שהצטרפו לגרמנים במלחמה בעיקר בתקיפת צי ארה"ב בהוואי. מלחמה זו עלתה ליפנים במחיר הכבד של שתי הפצצות הגרעיניות הראשונות.

אולם הגרמנים היו העם שהמציא שיטה נוראה ומחרידה לחסל את היהודים. הם הקימו עשרות מחנות ריכוז וברובם בנו קרמטוריומים אליהם הכניסו נשים, ילדים וגברים יהודים והרגו מיליונים. לאחר מכן ישר לכבשנים שמשם עלו כעשן השמימה. לא אפרט את העינויים של אותם אנשים, ברעב, בעונשים נוראים, בתליה הפגנתית. תיעוד האירועים קיים באלפי ספרים שנכתבו ובהנצחה של קהילות שונות ובעיקר בבית יד ושם בירושלים.

העם היהודי מנציח את יום הזיכרון - כ"ז בניסן מדי שנה. בעצרות, במקומות ציבור ובהתכנסויות בבתים פרטים כזיכרון אישי של יוצאי שואה שהצליחו להגיע למדינת ישראל שהוקמה בחודש מאי ב-1948 (ד' באייר) וארצות שונות נוספות. זהו יום קשה, שבו רבבות רבות של יהודים ברחבי העולם מתכנסים בבתי כנסת, בבתי משפחה, בעצרות ציבוריות. למען לא נשכח. למען נלמד את ילדינו ונכדינו לכל הדורות, את אשר התרחש שם, על אדמות אירופה. לזכור ולעולם לא לשכוח.

ולאחר ימים ספורים בלבד, ב-ג' באייר, נערך ערב יום הזיכרון לחללי המחתרות, חללי צה"ל ונפגעי הטרור שמצאו את מותם במולדת שהוקמה לאחר המלחמה ההיא, שקטלה כשליש מהעם היהודי באכזריות שהעולם לא חווה.

מאז הוקמה מדינת ישראל וצה"ל, התפרקו המחתרות שהיו המנוף להקמת צה"ל והיוו את התשתית של חיילים מהמחתרות ומהחיילים ששירתו בצבא הבריטי בזמן המלחמה. הוקמה בריגדה יהודית בתוך הצבא שאנשיה עזרו רבות לאלפי שרידי המחנות והכינו אותם ליום שיעלו ארצה. חלקם הצליחו להגיע למדינת פלשתינה-א"י כפי שנקראה הארץ בשלושים שנות תקופת המנדט הבריטי.

חלק מהפליטים הגיעו באניות עלומות שהצליחו להערים על הבריטים ולהבריח ארצה עולים, ניצולי השואה. חלקם של העולים שניסו להגיע למדינה שבדרך באניות רעועות, נתפסו בידי הבריטים ונשלחו עם נשותיהם ההרות ועולליהם לקפריסין שם ישבו למעלה משנתיים במחנות שהקימו עבורם הבריטים ששלטו.

חללי צה"ל והמחתרות מאז קום מדינת ישראל ולפניה, כ-24,000 איש ואישה. רובם הגדול נפלו במהלך מלחמת העצמאות ובמלחמת יום הכיפורים ובמלחמת ההתשה. מחיר הפצועים והסובלים מפוסט טראומה גדול פי כמה. לנופלים ולנותרים הפגועים - אנו חבים את חרותנו ועצמאותנו.

יום זה הוא יום אבל למשפחות רבות מאוד שאיבדו את יקיריהם בהקמת מדינת ישראל. אנו ממשיכים לחוש את הכאב והאובדן של משפחות השכול. היכרנו רבים רבים וטובים וטובות שנפלו על מערכת העצמאות שלנו. נזכור את כולם. נתייחד עם היגון והכאב ונדע את מחיר הדמים ששילמנו עבור חלקת המולדת האהובה שלנו. שירו של המשורר הדגול חיים גורי מותיר לנו צוואה: באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו, באב אל וואד, בדרך אל העיר...