יוזמה ברוכה

49. מיליונים

לקראת יום העצמאות הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי במדינת ישראל חיים כ-9.4 מיליוני אזרחים. במלאת מאה שנה למדינה (2048) נהיה יותר מעשרה מיליונים, ובשנת 2065 צפויים להיות במדינה עשרים מיליוני תושבים. 74 אחוזים מאוכלוסיית ישראל כעת הם יהודים.

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-2020 בכ-146 אלף נפש - קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה היה 1.6 אחוזים לעומת 1.9 אחוזים בשנת 2019. בשנה זו נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות, ושיעור הפריון הכולל עומד על 2.9 ילדים בממוצע לאשה. תוחלת החיים של גברים עומדת על 80.7 שנה, לעומת 84.8 בקרב נשים. ב-2020 נפטרו בארץ כ-49 אלף איש. כ-5,800 מתו מקורונה ב-11.5 החודשים, שחלפו מראש-השנה, ו-3,353 בשנת 2020.

גידול האוכלוסייה במדינה אלו חדשות טובות, למרות הירידה בקצב הגידול בשנים האחרונות. חדשות טובות הן גם העובדה, שהגיעו הרבה עולים, בעיקר, מתחילת המלחמה באוקראינה.

ראוי לזכור, כי בתחילת תש"ח, ערב הכרזת העצמאות, חזו דמוגרפים באוניברסיטה העברית בירושלים שחורות, וקבעו נחרצות, כי "היישוב", שמנה רק 600 אלף יהודים, לא יחזיק מעמד, ולא יוכל לקיים מדינה. גדולתו של דוד בן-גוריון, שלא שעה לשטות האקדמאית המדופלמת.

בספק

הטקס נמשך. גם אחרי הפיגוע בכניסה לאריאל, מיפה צבאנו את בתי המחבלים לקראת הריסתם, כנראה, מלאכה לבטלה, כיוון שבג"ץ יפריע, כדרכו, להריסת הבתים. זה שנים מיישמים שופטי בג"ץ את דעותיהם הפוליטיות, ופוגעים שיטתית בענישת מחבלים בהריסת בתיהם בתירוצים שונים. כנראה, לא קראו השופטים את דברי חז"ל על המרחמים על אכזרים.

יותר מדי

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נמסר, כי סוהרי שב"ס החלו במיזם חשוב: הם מטפחים ומסדרים אנדרטות ברחבי הארץ. זה מיזם חשוב, וזו יוזמה נהדרת. הארץ רוויה באנדרטות, שהקימו חברים לנשק ובני משפחה, שחשבו על הרגע, ולא הטרידו את עצמם מה יקרה לאנדרטות בעתיד. כתוצאה מכך, אנדרטות רבות מבוזות בכך שהן מוזנחות, טובלות בלכלוך מצטבר ורעועות. בנוסף, ערבים פוגעים במתכוון באנדרטות ברחבי הארץ, ולא מזמן הציתו את אנדרטת הבקעה.

לכן, אני מעריך מאוד את היוזמה של אתר "יד לשריון" בלטרון, שהקצה מקום נרחב להקמת אנדרטות לעוצבות השריון. החברים לנשק לדורותיהם מקימים את האנדרטה, ומוסרים אותה ל"יד לשריון", שדואג לשומרה ולטפחה, כי שלא תבוזה. יוזמה ברוכה אחרת הייתה של החברה שהקימה את כביש 6, והקצתה מקום להקמת אנדרטה לחטיבת השריון "אגרוף ורומח" - חטיבת המילואים הראשונה של השריון - ליד גבעת כ"ח במרכז הארץ, והיא דואגת לטפחה. לאנדרטה זו יש היסטוריה מעניינת. היא הוקמה ליד רפידים בסיני מיד אחרי מלחמת ששת הימים להנציח את נופלי החטיבה במלחמה. לקראת החזרת סיני למצרים, הועברה ליער גבעת כ"ח, ושם חיבלו בה בהתמדה ערבים מהסביבה - עד שהועברה לאתרה הנוכחי.

בארצות-הברית שומר שירות הפארקים והיערות על אנדרטות, שהקמתן אושרה. כך, ניתן לבקר באתרי קרבות, שטיפח שירות הפארקים, למען יישמר הזיכרון. עוד יוזמה חינוכית כדאי להעתיק מהאמריקנים - בתי-ספר ותנועות נוער מקבלים על עצמם לשמור על אנדרטות, ולטפחן.

הסטה והסתה

נפתלי בנט (שערוץ 12 הכתירו בטעות דפוס משעשעת, אך קולעת: נפלתי בנט) גייס את בנו הצעיר למבצע החשוב ביותר בחיי אביו: שומר הכסאות. זה הזכיר לי את פרופ' ל̤ינוּס פּאוּלינג המפורסם בהיותו מארבעת היחידים, שזכו בשני פרסי נובל. כשהעיתון "סנט לואיס גלוב-דמוקרט" ביקר בשנת 1966 את סירובו להופיע בפני תת-ועדה בסנאט האמריקני, שדנה בהסכם הבינלאומי לאיסור על ניסויים גרעיניים, תבע פאולינג את העיתון, וטען, שהוא אדם פרטי, ואין לעיתון רשות לבקרו, ומה שנכתב הנו דיבה. על כך פסק בית משפט פדרלי, כי פאולינג הטיל את עצמו לסערת הוויכוח הציבורי, ובכך הפך לאישיות ציבורית, שלפי החוקה האמריקנית, אינה יכולה לתבוע עיתון על פרסום דיבה נגדה.

נפתלי בנט נמצא בלחץ לאור חשיפות של אילה חסון על המבצר ברעננה, וכבר שגה קשות, והכניס את משפחתו עמוק לוויכוח הציבורי, והוא ממשיך בדרכו הנלוזה, שמונעת גם על-ידי רצון עז לנקום בבנימין נתניהו ובמשפחתו.

זאת ועוד, כשממשלתו בלחץ לאור כישלונותיה לרוחב כל החזית ולאורכה, ומשמיעה קולות התפרקות, היא ממציאה איומים. כך, יש לבנט כמה סוגיות בוערות להסביר לציבור, בעיקר, סביב המבצר, שהשביח בחמישים מיליוני שקלים מכספי תקציב המדינה ברעננה, כיוון שאינו מכבד את חובת ראש הממשלה להתגורר במעון הרשמי בירושלים. כשאין לו הסברים - אפילו לא "אבל ביבי ..." קצרצר, אופנתי וחביב - התחיל, כנראה, לייצר יש-מאין איומים על חייו, כדי להסיט את האש ממנו, ולשוב לדרכו הידועה של הסתה.

חוצפה

דברי סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי, שהשווה בין ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, לבין אדולף היטלר, הנם חוצפה. הם באו על-רקע החרפת היחסים ישראל-רוסיה בעקבות מדיניות מופקרת של נפתלי בנט ושל יאיר לפיד, שני יושבי קרנות, שהחליטו, כנראה, כעבדים נרצעים של הפרוגרסיווים בממשל ג'ו ביידן, להתערב בסכסוך לא-לנו בין רוסיה לאוקראינה, תוך הפקרת האינטרס הישראלי לשמור על יחסים טובים עם רוסיה.

הגינוי לדברי לברוב מגוחך, כיוון שדברים דומים בחוצפתם אמר יבגן קורניצ'וק, שגריר אוקראינה בישראל, ולא ננזף על-ידי משרד החוץ, המנוהל על-ידי בור ועם הארץ, שאין לו קצה ידע בהיסטוריה ובתולדות עם ישראל. יתר על כן, דברי לפיד בוועידה הבינלאומית לאנטישמיות, שהשווה בין השואה לבין כל מיני תקריות גזעניות בהיסטוריה, הנם לא רק דוגמה לבורותו, אלא גם הסבו נזק אדיר לזיכרון השואה, והיו זילות חמור של קורבנותיה.

גזעני ומסית

מכל העיתונים בארצנו, בולט הארץ, העיתון לאנשים חושבניים, בגישותיו הגזעניות עוד מתחילת שנות החמישים, כשיצא למערכה אדירה נגד עליית יהודי צפון אפריקה. כעת הוא שונא בריש גלי חרדים ומתנחלים, וחומרת הביטויים השגרתיים נגדם מזוויעה, כולל קריקטורות בסגנון "דר שטירמר". בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות הורה באחרונה לעיתון הארץ להסיר מאתרו מאמר של אורי משגב נגד הציבור החרדי, לאחר שקבע, שתוכנו גזעני ומסית. המאמר פורסם בפברואר 2021 תחת הכותרת, "איפה השמאל שיצית אינתיפאדה חילונית", וביקר את התנהגות החרדים במגיפת קורונה.

על המאמר אמר בית-הדין, כי הפך את כל החרדים לאויבי העם, ודבריו אף מהווים עידוד למלחמת אחים נגדם, מוסיף בית הדין. "השימוש במונח 'אינתיפאדה חילונית' אשר תהפוך את מי שיצית אותה ל'כוכב עליון' אינו יכול להתפרש אלא כקריאה לפגיעה פיזית בציבור שלם, ואנו - אנה אנו באים", קבע בית-הדין, שהוסיף, "התוכן הגזעני והמסית של הביטויים הנכללים בכתבה מוציאים חלק ממנה מתחומו של חופש הביטוי". בית-הדין גם מתח ביקורת חריפה על התנהגות העיתון ומשגב, שלא התייצבו לדיון למרות שהארץ חבר במועצת העיתונות, וחתום על תקנון האתיקה שלה.

מחלה

דגלי ישראל, שנתלו ברחבי קמפוס אוניברסיטת תל אביב לקראת יום העצמאות, הוציאו מד"ר ענת מטר - מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה ופעילה ותיקה ומוכרת בשמאל ההזוי - את דבר החוכמה, "ככה נראית מחלה". ממש הגות מעמיקה של פילוסופית דגולה מדגולות. למטר יש היסטוריה עשירה של התבטאויות בוטות נגד המדינה ונגד הציונות, אך דבריה בעמודהּ בפייסבוק עוררו סערה קטנה.

בתחילת שנות התשעים, נאלצתי, כדובר אוניברסיטת תל אביב, להגיב על כל מיני דברי חוכמה כאלה של מרצים, וביניהם ידועים, בתירוץ, שהאוניברסיטה מקפידה על החופש האקדמאי של המרצים. עתה היתממה הנהלת האוניברסיטה באומרה, כי "האמירה נאמרה בפייסבוק הפרטי של המרצה, ואין לכך קשר אלינו". כך דיווח ערוץ ynet. מעניין למה שותקת בעניין ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך, שמכהנת בתוקף תפקידה, כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה.

מקבלים

דגל הוא סמל, ובאופן אינסטינקטיווי, הניף יורם זמוש, מפקד-פלוגה בחטיבת מילואי הצנחנים 55, את דגל ישראל על הכותל כשהגיע אליו עם חייליו במלחמת ששת הימים. את הדגל נתנה לו אישה מבוגרת בשכונת בית-הכרם, ממש לפני שיצאו זמוש ואנשיו לקרב, והוא טמן אותו בחגורו.

כל הצבאות בעולם נוהגים קדושה בדגל, כיוון שהוא מסמל את המדינה, שהחיילים פועלים בשמה, את צדקת הדרך. מי שאינו מאמין בזה. מוזמן להגיע לפאתי בית-הקברות הצבאי האמריקני בארלינגטון ליד וושינגטון הבירה. שם עומדת אנדרטת חיל הנחתים, ועליה פסל, שמנציח את הנפת הדגל האמריקני באיוו ג'ימה במלחמת העולם השנייה.

זאת, כנראה, אינו מבין יועז הנדל, שר התקשורת, שפטפט את עצמו לדעת בכנס מורשת סיני לרגל מלאת ארבעים שנה לנסיגתנו מסיני. הנדל אמר שם, "אנחנו לא נלחמים בדגלים, זה לא האירוע - אנחנו נלחמים בטרור". על מידת הנחישות של ממשלת בלּע (בנט, לפיד, ליברמן עבאס) בלחימה בטרור יש כמה וכמה סימני שאלה גדולים למדי, אך דברי השר מעידים על אי-הבנה מוחלטת, אפילו במונחים פוסט-מודרניים. דגל הוא תמונת ניצחון. דגל מסמל את צדקת הדרך.

כזכור, מתגאה הנדל בשירותו בשייטת 13. הוא סא"ל מיל', ד"ר ואפילו לימד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. למחרת הסתייג השר מדבריו בכנס, והדגיש, כי משימת הממשלה להחזיר את המשילות ואת הריבונות. לכן, הדגיש, "לא נקבל הפגנת כוח של אף אחד בהר-הבית, חוץ ממדינת ישראל. לא נקבל שלטי חמאס או אש"ף שמונפים - כל אלה הם חציית קו אדום".

טוב שהשר דיבר בלשון עתיד ובצבע אדום - כיוון שבהווה מונפים דגל אש"ף והדגל הירוק של חמאס על המסגד בהר-הבית, ומדינת ישראל מתנהלת בהר ברפיסות מדהימה, שמזמינה התפרעויות של ערבים ולעג לשלטונה.