יותר מ-22 מיליון טונות של תבואה מאוחסנים כאבן שאין לה הופכין במחסנים ובמאגרים ברחבי אוקראינה, בנמלי אודסה ומיקוליאייב, בהמתנה לפתרון שייאפשר סוף-סוף לאוקראינה לייצא את התבואה דרך הים. בתיווכה של טורקיה מתכנסות היום באיסטנבול משלחות צבאיות מאוקראינה ורוסיה, יחד עם נציגי או"ם.
המטרה היא לנסות ולהגיע להסכמות שייאפשרו את ייצוא התבואה מאוקראינה דרך הים השחור בטווח הזמן המיידי. חשוב להבהיר שאף חלופה אחרת המשלבת העברה קרקעית ואז ימית (למשל דרך מולדובה ורומניה לדלתת הדנובה) איננה מתקרבת ליעילות של ייצוא ימי ישיר מאוקראינה עצמה,שכרגע בלתי אפשרי בגלל המצור.
בשיחות, אותן ייארח שר ההגנה הטורקי, יינסו הצדדים להסכים על מנגנון שיאפשר את הייצוא הימי מנמלי אוקראינה. כל זה מתרחש תחת לחץ זמן שהולך וגדל, שכן העומס במחסנים לא יאפשר לחקלאים לאחסן את יבול תבואת הקיץ. לכישלון במו"מ היום באיסטנבול יהיו השלכות לא רק על אוקראינה כמובן, אלא גם על מדינות התלויות בייצוא האוקראיני, וזה יביא להחרפה במשבר המזון בחלק מהן, למשל בקרן אפריקה. הדיונים היום צפויים להיות מורכבים, אפילו קשים. נציגים צבאיים של רוסיה ואוקראינה אמורים להסכים ביניהם בעוד שבמקביל ממש מתחוללת מלחמה קשה בין המדינות, ורמת האמון בין הצדדים אפסית ממש.
אפילו אם יצילחו להתגבר על בעיית האמון, ישנה שורת אתגרים שמקשים להגיע להסכם בר קיימא - החל מהעובדה שמוקשים ימיים רבים שהטמינה אוקראינה בים השחור נגד פלישה ימית רוסית עלולים לעשות שמות בספינות המייצאות, דרך דרישה אוקראינית לקבלת ערבויות ביטחוניות שנמליה לא יותקפו ע"י הרוסים אם קייב אכן תסכים לסלק מוקשים ימיים רבים שהטמינה כדי להגן על נמליה כדי לאפשר את הייצוא. בנוסף דורשים הרוסים לפקח ישירות על כל ספינה שיוצאת כדי לוודא שיש עליה רק תבואה, ועל כל ספינה ריקה ששבה, כדי לוודא שאין עליה למשל מערכות נשק. איך בדיוק יעבוד מנגנון כזה? איך תסכים קייב לדרישה?
הפתרון טמון אולי בסיוע טורקי, והסכמה שחיילים שלה יבצעו את הבדיקות הללו, ולא רוסיה. בנוסף רוצה קייב הבטחה שרוסיה לא תירה לעבר הספינות הללו. האם בתנאים הסבוכים הללו תתכן בסופו של דבר הסכמה שתאפשר סוף-סוף ייצוא חיטה מאוקראינה בהיקפים משמעותיים? זו אפשרות אמנם, אך כדאי לא לבנות ציפיות גדולות מידי.
בינתיים הודיע יורג קוקיס, סגן שר האוצר הגרמני, שארצו תפסיק לקנות פחם רוסי ב-1 באוגוסט, ונפט רוסי ב-31 בדצמבר. לדבריו עד היום סיפקה רוסיה לגרמניה 40% מהפחם ו-40% מהנפט. הוא צוטט בסוכנות "רויטרס": "כל מי שמכיר את ההיסטוריה של צינור "דרוז'בה", שכבר היה מכשיר של האימפריה הסובייטית במזרח אירופה, יודע שההיפטרות מהתלות הזו היא לא עניין של מה בכך. אנחנו נשיג זאת בעוד כמה חודשים". קוקיס ציין שגרמניה מחפשת כעת אלטרנטיבה לאספקה רוסית - לדבריו אלה יכולות להיות ארה"ב וקטר. גרמניה בונה מסופים לגז טבעי נוזלי (LNG), אך עדיין יש פער גדול באספקת האנרגיה. גרמניה צפויה להיכנס בחודשים הקרובים למצב כלכלי/אנרגטי מאתגר מאוד במסגרת תקופת המעבר/היגמלות מאנרגיה רוסית, שמשמעו זינוק במחירים, ומעבר למדיניות הקצבת גז ע"פ חשיבות התעשיות. לעת עתה לא צפויה להיפגע אספקת הגז לצריכה בייתית.
