בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
בג"ץ מרשה לעצמו לפסול חוקים [צילום: לע"מ]
|
|
|
סכנת עריצות המיעוט
|
המחנה האנטי-דמוקרטי, המשקף את סכנת עריצות המיעוט, מזהיר שוב ושוב מפני עריצות הרוב, למרות שזו פחות מסוכנת מעריצות המיעוט ● על כן מתעקש המחנה האנטי-דמוקרטי לכנות את פיסקת ההתגברות כ"חוק עוקף בג"ץ", בשעה שהיא נועדה למנוע מציאות של בג"ץ עוקף כנסת ומבטל את חוקיה, או מציאות של בג"ץ עוקף ממשלה
|
לית מאן דפליג: משטר דמוקרטי אין פירושו שהרוב הנבחר, רוב המתבטא הן בהרכב הרשות המחוקקת והן בהרכב הרשות המבצעת, רשאי לעשות במדינה ככל העולה על רוחו. הכל מבינים ומסכימים שיש גבולות סבירים שגם לרוב אסור לחצות אותם, ואם יחצה אותם הוא ייקלע למצב של עריצות הרוב, מצב שאינו תקין ואינו רצוי. אבל, על אחת כמה וכמה, משטר דמוקרטי אינו יכול לאפשר מצב של עריצות המיעוט, זה שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות, זה שהמדיניות שלו לא קיבלה את ברכת הדרך מרוב ציבור הבוחרים, זה שעל אף הכל מנסה לכפות את דעתו על הרוב הנבחר. עריצות המיעוט סותרת את הרוח הדמוקרטית אף יותר מעריצות אפשרית של הרוב. מזה כ-30 שנים מתקיימים בישראל שני מאפיינים בולטים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הרוח הדמוקרטית: א. הרשות השופטת צברה כוח רב מדי והרשתה לעצמה לנצל את חולשתן של הרשויות האחרות ולחדור לתחומי הסמכויות של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת. בכך הופרו ברגל גסה הבלמים והאיזונים שנועדו להבטיח את המשטר הדמוקרטי ולהגן עליו. אם נוסיף לכך את תהליך מינוי השופטים באמצעות ועדה המונה תשעה פוליטיקאים, ששלושה מהם הם גם שופטים, נבין כיצד במו ידיה גורמת הרשות השופטת לשחיקת מעמדה בעיני הציבור ולצמצום האמון החיוני בה. שחיקה זו ניזונה גם מן התפקוד הלקוי של הפרקליטות. ב. אי-קבלת תוצאותיהן של בחירות דמוקרטיות על-ידי מפלגת השמאל/תקשורת. מ-1996 ועד היום, המחנה "הנאור" - בעיני עצמו בלבד - אינו מקבל את בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ורואה בה תקלה המנוגדת לדמוקרטיה, גם כאשר זו בחירתם של הבוחרים שוב ושוב. על כן מרשה לעצמו המחנה האנטי-דמוקרטי לנסות להפיל את נתניהו באמצעים שונים, לעתים במקום באמצעות הקלפי. מחנה אנטי-דמוקרטי זה, המשקף את סכנת עריצות המיעוט, מזהיר שוב ושוב מפני עריצות הרוב, למרות שזו כאמור פחות מסוכנת מעריצות המיעוט. על כן מתעקש המחנה האנטי-דמוקרטי לכנות את פיסקת ההתגברות כ"חוק עוקף בג"ץ", בשעה שהיא נועדה למנוע מציאות של בג"ץ עוקף כנסת ומבטל את חוקיה, או מציאות של בג"ץ עוקף ממשלה ומחליט החלטות ביצועיות, למרות שאין לו הסמכויות, האחריות, הידע, הכלים והתקציבים לכך. אם בג"ץ מרשה לעצמו לפסול חוקים של הכנסת ברוב מקרי כלשהו מבין חבריו, קל וחומר שהכנסת, לאחר שיקול דעת, צריכה להיות רשאית לחוקק מחדש את החוק שנפסל. חקיקה כזו, ברוב של 61 מבין חברי הכנסת הנבחרים צריכה להתגבר על פסיקה ברוב מקרי של שופטים שאינם נבחרים ושאינם משקפים את רצון הבוחרים.
|
|
הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
|
|
תאריך:
|
21/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
21/08/2022
|
|
רון בריימן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
21/08/22 13:02
|
|
|
|
פלג א
|
25/08/22 21:43
|
|
2
|
|
עובד 1
|
21/08/22 13:57
|
|
3
|
|
הירונימוס
|
21/08/22 14:12
|
|
4
|
|
א״ש
|
21/08/22 21:01
|
|
5
|
|
וינטר הניה
|
21/08/22 21:40
|
|
6
|
|
יהודי מפוכח
|
28/08/22 18:12
|
|
7
|
|
יוסס
|
29/08/22 23:36
|
|
איזנקוט התגייס למלחמה הלא קדושה נגד נתניהו ו"הימין", אחרי ש"הסתתר" תקופה ארוכה במערכת הביצורים האידאולוגית של המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת ת"א. החיסונים שקיבל במקום עשו את שלהם והזמן שאינו פועל לטובתו הכריע לבסוף. על התגייסות זו לא מגיע לו ולמפלגותיו החדשות שום ברכה או תודה. "מחול החרבות" בו נטל חלק בטקס ההצטרפות לקהילת העידוד לשינאת-חינם בראשות גנץ (המכונה כיום: "המחנה הממלכתי") אינו מעלה ואינו מוריד דבר - הכל נשאר תלוי על הבלימה של איזו מפלגה לא תעבור את אחוז החסימה: התהיה זו "הציונות החדשה", מרצ או אולי רע"ם. בפועל, הצטרף או לא הצטרף? - אין נפקא מינה. כל מה שהשמיענו איזנקוט בטקס "החניכה" הפוליטית, צימח זקן כבר לפני עידן ועידנים. מאישיות במעמדו (התאורטי) הייתי מצפה לנימוקים מעמיקים, אם לא בתחומי הכלכלה והחברה אזי לפחות בתחום האסטרטגיה, הצבאיות והציונות...
|
|
|
הפטרה של פרשת "ראה" היא מספר ישעיהו פרק נ"ד פסוק י"א עד פרק נ"ה פסוק ה'. זו הפטרה שלישית מסדרה של שבע הפטרות מספר ישעיהו. את ההפטרה הראשונה, שהיא ביטוי עז של נחמה ונטיעת תקווה לעם ישראל, מתוך שבע ההפטרות קוראים בשבת הראשונה אחרי ט' באב, את ההפטרה השביעית קוראים ערב ראש השנה.
|
|
|
"הו סבל שסבלנו/ סבל שהיה לנו לבית/ בית שבו גרנו שנים רבות מדי" (חזי לסקלי, "באר חלב באמצע עיר", עם עובד, 2009).
|
|
|
הסכסוך התקשורתי בין בן-אל תבורי לאורטל עמר חושף את הנפגעים העיקריים ממאבקי הגירושים הקשים בין הורים מסוכסכים - הילדים שלהם. לא ניכנס למקרה הספציפי של בן-אל ואורטל, אך פעמים רבות מדובר בהורים האוהבים ודואגים לילדיהם ומשוכנעים שהם פועלים לרווחתם ולטובתם, ואינם מבינים שעצם מאבק הגירושים הקשה ביניהם הוא כשלעצמו מהווה פגיעה אנושה בנפשו של ילדם. הורים הנמצאים בסכסוך גירושים משתמשים לעיתים בילדים באלימות שהם מפנים זה כלפי זה. אלימות זו עשויה להיות מילולית כלפי ההורה השני בנוכחות הילד; היא עשויה להיות בהכפשתו של ההורה בפני בנו; אך גם הוצאת פרסום מכפיש של ההורה בתקשורת, שיגיע ביום מן הימים לאוזני הילד, הנו סוג של אלימות.
|
|
|
ייתכן שטעיתי כשכתבתי את חזוני לרפובליקה השנייה, כי תפסת מרובה לא תפסת. לא ניתן לפתור את כל הבעיות בבת אחת והפוליטיקאים ממילא מסכסכים בינינו ומסיטים את תשומת הלב לנושאים שוליים במקום להתמקד בבעיות העיקריות. לפיכך חקרתי ומצאתי מה הבעיה הכי קרדינלית שיש לפתור אותה לאלתר ולהתמקד בה.
|
|
|
|