בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יום חולף [צילום: פלאש 90]
|
|
|
סתיו, ספטמבר, מעברים - בשירה
|
עונות מעבר, ימי מעבר, תקופות מעבר, הן אלה המזגזגות בנו, המערערות אותנו, ולעתים, הן אלה הבונות אותנו ● משיריהם של חיים נחמן ביאליק, ושל משוררים/משוררות בנות זמננו: לאה צבי דובז'ינסקי, טובי סופר, שולי ספיר נבו ואנוכי
|
הרבה מאוד נכתב על הסתיו. הסתיו שתמיד מעיר את הלב. יש שהוא מעורר לתקווה גדולה, יש שמביא לרוח נכאים, להסתגרות ולעצב. וספטמבר הוא החודש המזוהה מכל עם הסתיו. חודש האוצר בתוכו תחילת עונה רבת תהפוכות ומעברים. ומעברים מטבעם קשים בעשייה ובהמתנה, ומנגד - מעוררים הבטחות גדולות. ואני שהקיץ קשה לי, מחכה לסתיו. הקיץ עומד לנטוש, רגלו אחת בפנים ואחרת כבר כמעט יצאה לה. כל רוח קלילה מעירה את הלב. מאירה את העיניים ואנו שולחים מבט מצפה ומלא תקווה לשמים. רוחות קלילות מבשרות על נחמה באוויר וגשם שירווה את האדמה. עבורי ספטמבר הוא חודש שמח כי זהו חודש יום הולדתי. ויום הולדת תמיד מביא לנו הבטחה לדברים חדשים וטובים יותר. אך המעברים לא תמיד קלים. לפעמים נוח לנו לשקוע במה שיש. לשקוע - תרתי משמע. על הסתיו המעורר עצב ועגמימות הגורמת להתכנסות עצמית, קראתי לראשונה אצל המשורר חיים נחמן ביאליק והתרשמתי ורשמתי לעצמי. בכל עונה מזמין המשורר בחמלה ובאהבה את עובר האורח לביתו. בקיץ: "בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף"! בחורף: "אֶצְלִי שֵׁב וְהִתְחַמֵּם, אָח אֹבֵד"! אך לא בסתיו: מתוך שירו של ביאליק "ביום קיץ, ביום חום" אַךְ בְּבֹא תוֹר הַסְּתָו, בִּימֵי סַגְרִיר וָעָב; עָמוּם שׁוֹמֵם הַיְקוּם, רֶפֶשׁ הוֹלֵךְ וָרָב, דֶּלֶף טֹרֵד עַל-גָּג, עָשׁ בְּקֶרֶב לֵבָב - בִּי, עָזְבֵנִי לְנַפְשִׁי, אָח חַנּוּן! בַּשִּׁמָּמוֹן הַזֶּה אֶחְפֹּץ בָּדָד הֱיוֹת; וּבְהִתְעַטֵּף הַלֵּב וּבִהְיוֹתוֹ לִמְסוֹס אַל-תִּרְאֵנִי עֵין זָר, זָר לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת - וַעֲרִירִי אַחֲרִישָׁה בִיגוֹנִי. גם המשוררת לאה צבי דובז'ינסקי, סעורת הנפש, כתבה את השיר האקספרסיבי המעורב הזה - עברית ואנגלית - והיא מתמלאת תחושות מסוכסכות בה ונסגרת מול העונה ההפכפכה הזאת: לאה צבי דובז'ינסקי / שיר חדש הַסַּגְרִיר, סַגְרִיר הַזֶּה סוֹגֵר עָלַי נַקְבּוּבִיּוֹת נֶאֱטָמוֹת רְגָשׁוֹת מִתְכַּהִים סֶפְּטֶמְבֶּר ווַּאטְאֶבֶר ( whateve)) נו נמבר איז פוראבר no number is forever מִי me) נוֹבֶלֶת) נוּ no) נוֹבֵלָה) שִׁיר הוּא רַק קְפִיץ שֶׁל רְגָשׁוֹת הָיָה עָבָר, נִשְׁבַּר. אבל ספטמבר הוא גם סימן לחודש תשרי הקרב, לחגים הבאים, לאוויר ולאווירה המבטיחים: את המשוררת שולמית ספיר-נבו, מעיר הסתיו ניחוחות ערגה של חודש תשרי הקרב, הנה שיר מתוך ספרה "בדרך מתשרי לאלול" - שיר לכל חודש. עוד מעט תשרי / שולי ספיר נבו עוֹד מְעַט יַגִּיעַ תִּשְׁרֵי בְּכִיס הַזָּ'קֵט שֶׁלּוֹ נוֹשָׁבִים עֲלֵי שַׁלֶּכֶת וְנִיחוֹחוֹת עֶרְגָּה הוּא מַחֲזִיק מִטְרִיָּה אֲפֹרָה שֶׁל עֲנָנִים וּמִסָּבִיב לְחָשִׁים אוּלַי עוֹד אֶתְאַהֵב. ומעברים והתחלפויות מזכירים לי את סבתי שהמעברים בין יום ללילה היו כה עוצמתיים אצלה: מתוך ספרי: "שירים, רישומים, ציורים", ציפורה בראבי עַל מִפְתַּן בֵּיתָהּ יוֹשֶׁבֶת סָבָתִי וּמְהַרְהֶרֶת בַּיּוֹם הַחוֹלֵף בְּיָמֶיהָ הַחוֹלְפִים בְּכוֹחָהּ הַמִּתְחַלֵּף. עוֹד מְעַט תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ יַחֲשִׁיךְ. יוֹמָהּ עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם בִּצְעָדִים חֲסוֹנִים נִגֶּשֶׁת הִיא אֶל פֶּתַח חֲצֵרָהּ, מְעִיפָה מַבָּט אַחֲרוֹן אֶל הַסִּמְטָא, מִשְׁתַּהֶה מְעַט וְנוֹעֶלֶת אֶת הַדֶּלֶת הַכְּחֻלָּה. עַכְשָׁו הִיא מְמַהֶרֶת לְהִתְכּוֹנֵן לִשְׁנַת הַלַּיְלָה. שׁוּב מַקְדִּימָה הִיא אֶת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב בְּטֶרֶם מַחֲשִׁיךְ עוֹצֶמֶת הִיא אֶת עֵינֶיהָ בְּחָזְקָה. מְקַוֶּה שֶׁיַּחֲלֹף הַלַּיְלָה מַהֵר, שֶׁשּׁוּב יַגִּיעַ בֹּקֶר.. אבל הזמן לא עוצר! המשורר טובי סופר בשירו הקצר והנפלא "תזכורת" מדייק ואומר על כך הרבה מאוד. האם לעצמו אומר הוא זאת או לנו..? והאמנם יש לאן למהר, או אולי טוב שנכיל את הרגשות העצומים, את הרגעים המסעירים של המעברים ונבנה מהם שיר? או פשוט - ניתן ללב לחוש בעוצמת החיים בכל רגע ורגע שחולף. כי כל רגע הוא רגע של חיים. תִּזְכֹּרֶת / טובי סופר - מתוך ספרו "עם כל הכבוד לגשם" הַשָּׁעוֹן לֹא עוֹצֵר, הַזְּמַן קֹצֶר, וְחַיִּים שְׁלֵמִים - כְּהֶרֶף עַיִן.
|
תאריך:
|
14/09/2022
|
|
|
עודכן:
|
14/09/2022
|
|
ציפורה בראבי
|
סתיו, ספטמבר, מעברים - בשירה
|
|
מידי פעם נובר אני בארכיוני העיתונות היהודית ההיסטורית צולל אל תהומות הנשייה אל פרשיות עבר לא ידועות או נשכחות בתולדות הישוב והמדינה ומתעמק בהן. הפעם אני מביא את סיפורו הלא ידוע של "אסון ילדי יבנאל בכנרת" שאירע בשנת 1933 וגבה חייהם של חמישה ילדים מיבנאל ובית גן.
|
|
|
מדי פעם אני מקבל התרעות ממערכת הארץ על נושאים שעשויים לעניין אותי, ביניהם פולין. הפעם זאת הייתה כתבה של עופר אדרת - 1.9.2022 על שפולין תדרוש מגרמניה פיצויים בסך 1.3 טריליון דולר על נזקי מלחמת העולם השנייה. עופר אדרת מציין כי עיתוי הפרסום לא היה מקרי - 1 בספטמבר, יום השנה ה-83 להתקפה הנאצית על פולין. הכתבה השנייה מן ה-7 לחודש, גם כן של עופר אדרת - תגובה על התביעה הפולנית.
|
|
|
המבערים הופעלו, הרצים יצאו דחופים, המשדרים נפתחו, הפאנלים צופפו שורות, הפרשנים כחכחו בגרונם. שקט עכשיו משדרים. הנושא, אל תעצרו את נשימתכם, אינו הקלקולים במנהל תקין בממשלה, לא הכאוס במשרד החוץ, לא דברי השטנה הנוראיים של שר בכיר, לא הלינץ' שבוצע ברועה צאן יהודי "תת אדם, מתנחל אלים", על-ידי שלושים מחבלים פלשתינים וסייענים אוטואנטישמים בטוריה, במעדר ובשנאה.
|
|
|
כמי שעסק שנים רבות בניהול בטיחות והערכת סיכונים, וכמי שתחת ידו עברו אלפי מהנדסים לעתיד במסגרת לימודיהם המקצועיים, נדרשתי לא אחת לנושא החשוב של חקירת אירועים בטיחותיים - איך לחקור ולאיזו מטרה. בהקשר זה, המסר שאותו הדגשתי שוב ושוב היה: אין לי עניין במציאת אשמים. מציאת אשמים היא עניין לגורמי אכיפת החוק, אם יש חשש לעבירה על החוק, ולתקשורת "החוקרת" הרדודה, שכל עניינה הוא תלייתו בכיכר העיר - כיכר התליינים - של מי שאינו מוצא חן בעיניה.
|
|
|
כל בוקר אני מדדה על מקלי בטיילת של העיר בת ים ונהנה מהנוף המרהיב. הבוקר ירדתי לחוף היפה ואני מקליד את המשפטים במאמרי זה מתוך כאב. אני כואב את עוצמת הפער בין הנוף המרהיב, העולה ומזדקר במלוא הדרו עם עלות השחר על חופה של העיר בת ים ובין האפלה והקדרות היורדות על בוקרו של אותו היום על מספר לא מבוטל של אנשים, אותם פגשתי בדרכי, שלמרבה הצער, "בילו" את הלילה על החוף. עבורם החוף הוא ביתם. לזרוקים על החוף לא מובטח הפתרון של איכות חיים, כפי שמנוסח בפרשת "כי תבוא" בספר דברים פרק כ"ח פסוק ג': "ּוּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת... אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלוֹהֶיךָ". הברכות עבורם הן שמימיות ורחוקות. עבורם הברכות, המנוסחות בחוק המקראי, נראות כמלל חסר כיסוי. אסור לנו כחברה, שאפילו לאדם אחד חוף הים או הספסל על הטיילת בעיר בת ים יהיו להם ביתם.
|
|
|
|