|
|
|
|
| אם מישהו ינסה לפגוע בחופש באקדמיה או באוכלוסיות מסוימות מקרב הסטודנטים, העובדים או הסגל, אהיה ראשון המתנגדים ואפעל-כנגד כך (אפילו בפעילות יותר נחרצת מאשר חתימה על עצומות...). אך דבר מכל אלו לא קורה. מה שכן קורה הוא הפחדות ותרחישי אימה חסרי שחר, סירוב לקבל דעות שונות ויציאה למאבק מול אויב לא קיים | |
|
|
|
בשבוע האחרון התפרסם "גילוי דעת" של חברי הסגל האקדמי בטכניון בנוגע לחופש דת, נטייה מינית וזהות מגדרית. מאות חברי סגל קראו לעידוד המגוון באקדמיה, לקיום סביבה מקצועית המטפחת מצויינות, חופש וגיוון. חברי הסגל החתומים על גילוי הדעת מבהירים כי יעמדו בנחישות נגד כל תקנה, הסכם או חוק אשר יאסרו על הערכים הללו.
גם אני מסכים עם כל מילה הכתובה בגילוי הדעת. אין מקום באקדמיה לאפליה על-רקע מגדר, דת, נטייה מינית או דעות פוליטיות. השיקול היחידי צריך להיות האמת והידע. יותר מכך, יש יתרון משמעותי לגיוון. קבוצות לימוד או מחקר שבהן נוכחים אנשים מרקע שונה יהיו לרוב פוריים יותר, יצירתיים, מעניינים ויוכלו להוביל לתוצאות טובות יותר מקבוצות חדגוניות.
מאות חברי סגל מהטכניון חתמו על "גילוי הדעת" (מעל 350 בפעם האחרונה שבדקתי). אני לא אחד מהם. למרות שאני מסכים עם התוכן, אני מסרב להיות שותף לעצומה הזו.
ראשית, לנו חברי הסגל יש את הכוח לפעול בצורה אקטיבית למען גיוון, הכלה וחוסר אפליה. אני גאה בכך שבקבוצת המחקר אותה בניתי ובכיתות בהן אני מלמד יש מגוון של סטודנטים מדתות שונות, ממדינות שונות, ובעלי נטיות מיניות שונות. אנחנו משתדלים לתת מקום לתרבות של כל חברי קבוצת המחקר ואפילו לומדים על חגים ומנהגים שונים - ומציינים אותם. כמו רבים מחבריי, אני פועל אקטיבית כדי להגדיל את המגוון באקדמיה בפעילויות שונות בהן אני מעורב. אך זו לא הסיבה שבגללה לא חתמתי על העצומה.
הסיבה המרכזית היא שגילוי הדעת הזה לא נולד במקרה. הוא לא נכתב כי החליטו יום אחד להצהיר את המובן מאליו. הרי באותה מידה ניתן לכתוב גילוי דעת למען שמירה על טוהר הבחינות, או נגד פעילות טרור בקמפוס, או למען חנייה רק במקומות המוסדרים בקמפוס. גילוי הדעת הזה, בתזמון הנוכחי, משרת מטרות מסוימות שאינן רק הצהרתיות.
עולם הערכים שלי כאדם, כחוקר, כמרצה, מורכב מסט של ערכים שונים. אני לא מרגיש צורך להצהיר פורמלית על ערכים מסוימים, אלא עושה כמיטב יכולתי לממש את הערכים שלי במעשים ובחינוך של ילדיי.
הטריגר לכתיבת גילוי הדעת הוא הקמת תא סטודנטים בשם "בוחרים במשפחה". התא הזה מתנגד ללהט"בים ומאמין בשמרנות קיצונית. גלגול של מפלגת נעם בתוך הטכניון. כתבה בהארץ תיארה את הקמת התא כהמשך לתהליכי "הדתה", "הדרה" ו"הקצנה" בטכניון. רבים חושבים במשתמע או במוצהר כי מדובר בתהליכים שקורים בחברה הישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
אין לי דבר משותף עם "בוחרים במשפחה", ערכיו או מעשיו. מצד שני, מדובר בהתארגנות פרטית של סטודנטים. הם לא קוראים או פועלים לכל שינוי מעשי בקמפוס או במדיניות הטכניון. הם פועלים במפורש במסגרת החוק (חוק זכויות הסטודנט, סעיף 6, מדבר במפורש על חופש ההתארגנות של סטודנטים ברחבי הקמפוס) וחוסים תחת חופש הביטוי. נשיא הטכניון הוציא מכתב בו הוא מגרש מהקמפוס את ארגון "בוחרים במשפחה" בגלל הפצת תכנים שאינם ברוח הטכניון - להבנתי, גם מהלך זה הוא בהתאם לחוק כי מוסד אקדמי יכול להגדיר את גבולות הגזרה בתוכו. זהו מהלך שקשה לי לראות איך אוכפים אותו ואיך הוא עומד במבחן מול תאים/ארגונים אחרים, למשל בהיבט של האיסור על שימוש בסמל הטכניון.
פלורליזם אמיתי הוא לאפשר דעות והתארגנויות שמנוגדות לדעה שלנו, גם כשהן לא מחליקות לנו בגרון, וגם כשהן מכעיסות או מרתיעות אותנו.
אני מסרב להיכנע לתכתיבים של הצהרות נאמנות וויכוחים מול טיעוני איש-קש. מדובר בהנדוס תודעה כאילו קומץ סטודנטים שקיבלו המון נפח ויחס מוגזם מייצגים חדירה של פאשיזם לקמפוס.
אני כופר בכך. הם לא מאיימים על הפעולות של חברי הסגל או הסטודנטים והם לא סנונית המבשרת את בואה של ממשלה נוראית שתכפה עלינו הפרדה מגדרית, סתימת פיות או בערות.
|
|
|
|
|
|
|
|
חלק גדול מהחותמים על העצומה עשו זאת כי באמת ובתמים הם מסכימים לנכתב בה (כאמור, גם אני מסכים). חלקם גם עשה מאמץ כן לנסח את גילוי הדעת כך שיהיה מקובל עליי ושכמותי (כולל שיחות רבות מתוך ניסיון אמיתי להבין מה מפריע לי בנוסח המקורי, שהיה פוליטי, מתלהם ואנטי דתי).
אך אסור להתעלם מכך שחלקם גם רואה חשיבות גדולה לפרסם את העצומה דווקא עכשיו, בתזמון הנוכחי, כחלק מהויכוח הציבורי על הקמת הממשלה. הם רואים בכך את תרומתם למאבק גדול יותר בימין, בדתיים, בנתניהו.
ישנם חברי סגל נוספים בטכניון שחושבים כמוני, אבל לא רוצים שיסומנו כהומופובים, חשוכים או גזענים. יש רבים כאלו. אנחנו משוחחים בינינו כמעט בסתר. כשהבעתי את דעתי בקבוצות הפומביות של חברי הסגל, קיבלתי בפרטי תגובות רבות המשבחות את ה"אומץ" שלי.
קבוצות שונות של סטודנטים ושל חברי סגל ברשתות החברתיות כבר דנות מי חתם ומי לא. מי שלא חתום חשוד מיידית כמחזיק בדעות חשוכות. כולם נקראים לשורה.
|
|
|
|
|
|
|
- "אנו נאחוז בעמדה זו אל מול כל תקנה, הסכם או חוק אשר יאיימו על קוד חברתי זה" (מתוך גילוי הדעת)
אם מישהו ינסה לפגוע בחופש באקדמיה או באוכלוסיות מסוימות מקרב הסטודנטים, העובדים או הסגל, אהיה ראשון המתנגדים ואפעל-כנגד כך (אפילו בפעילות יותר נחרצת מאשר חתימה על עצומות...). אך דבר מכל אלו לא קורה. מה שכן קורה הוא הפחדות ותרחישי אימה חסרי שחר, סירוב לקבל דעות שונות ויציאה למאבק מול אויב לא קיים.
גיוון באקדמיה הוא דבר חשוב מאין כמותו, לא רק של סטודנטים אלא גם של חברי הסגל האקדמי. מעבר לדעות שונות, חשוב כי חברי סגל וסטודנטים יוכלו גם לבטא את דעתם או יבחרו לא לבטא אותה כשהם חושבים שזו אינה העת.
אסור שיהיה מותר רק לומר את ה"דעות הנכונות" ו"בזמן הנכון". גם זה חלק מגיוון ומסובלנות.
|
|
הכותב הוא חבר סגל בטכניון
| תאריך: |
20/12/2022
|
|
|
עודכן: |
20/12/2022
|
|
|
מעגל מודפס המשמש לבדיקת מעגלי הממריסטורים [צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון]
תפוס כינוי יחודי
