משבר האמון הגדול ביותר בין ההיי-טק לממשלה

בכתבה התראיין גם אדם פישר, מבכירי קרן ההון-סיכון האמריקנית בסמר. המשקיע הישראלי אומנם לא הרחיק לכת עד כדי ירידה מהארץ, אבל אמר שאם התוכנית של הממשלה תעבור, יותר ויותר יזמים ישראלים ירשמו את החברות שלהם מעבר לים.

השניים מצטרפים לשורה של בכירים שמזהירים מקבלתה של התוכנית המשפטית של הממשלה - מבחינה משפטית ודמוקרטית. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה (שעשתה זאת היום), שרים לשעבר, שופטים לשעבר, בכירי ההיי-טק, כלכלנים, אנשי אקדמיה, משפטנים, רופאים ומי לא מזהירים מפני הסכנות הגלומות בתוכנית.

נזק כלכלי ונזק לשיח

האם הנזק, מבחינת השקעות, יהיה מיידי? לפחות לפי טל ברנוח, מנהל הקרנות דיספרטיב ודיסרפטיב AI, שכבר הודיע שיוציא את הכספים שלהן מישראל, התשובה היא לא. הוא הסביר שהחשש איננו מבריחה מיידית של קרנות הון-סיכון וחברות, אלא מכך שמשקיעים פשוט לא יבואו לפה. זוהי תופעה שיכולה להימשך לאורך תקופה ארוכה, מה שאומר שבעוד 45-4 שנים אנחנו עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה, בגלל ירידה משמעותית בהיקף הזרמת ההון הזר לישראל בכלל ולהיי-טק הישראלי בפרט. זה ישפיע על כל המשק, על יוקר המחיה ועל החיים שלנו כאן באופן כללי.

נזק גדול לא פחות קיים כבר עתה: הכוונה היא לנזק לשיח בחברה הישראלית, שכרגע הוא קיצוני, משני הצדדים. המתנגדים לתוכנית מחדדים את מסריהם וההיי-טקיסטים מחריפים את צעדיהם, פעמים רבות בגיבוי ההנהלות שלהם, ואילו תומכיה מקצינים את תגובותיהם. כך או כך, הפערים הולכים וגדלים, ואיש לא ייצא נשכר מכך.

הטענות נגד המוחים, שהם מגזימים בכך שהם מדברים על "קץ הדמוקרטיה" ו-"אסון לכלכלה הישראלית", לא נכונות. כשרואים את הסכנה מתקרבת, במיוחד כשהיא סכנה כלכלית, אי-אפשר לשבת בשקט, ולחכות ולראות האם התוכנית אומנם תפגע במדינה, בכלכלה ובהיי-טק. כי אם וכאשר זה יקרה, זה יהיה מאוחר מדי. כל דולר שלא יושקע כאן בגללה, כל קרן שתוציא את הכסף שלה מישראל, וכל מפעל או מרכז מו"פ שיוחלט להקים אותו במקום אחר יתרמו לנזק גדול שאנחנו עלולים להיות עדים לו כי מישהו שם למעלה רוצה להחליש את מערכת המשפט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבין את זה, אבל מסיבותיו שלו, קואליציוניות ואחרות, מעדיף להמשיך בריצת אמוק עם התוכנית.

היכן ראשי איגודי ההיי-טק?

המחאה הנוכחית של ההיי-טק מורכבת, במידה רבה, מיוניקורנים, יזמים, סטארט-אפיסטים ואנשי הון-סיכון. למעט אחדים, הגוורדיה הוותיקה של ההיי-טק הישראלי לא ממהרת להביע את דעתה על התוכנית ועל הנזק שהיא עלולה להביא. אנחנו לא רואים את ספינות הדגל של הענף מצטרפות למחאה, הן מעדיפות להמשיך לשבת על הגדר (יניב הלפרין כתב על זה כאן). כך גם ראשי איגודי ההיי-טק. למרבה הצער, אלה האחרונים, יחד עם ראשי הארגונים הכלכליים, עדיין מביטים מהצד, מחשש להביע עמדה פוליטית. הם אף אומרים לשומעיהם שהם שמייצגים גופים רשמיים, ויכולים לנסות להגיע להידברות עם השרים הרלוונטיים.


על הממשלה להוכיח לבכירי ההיי-טק ולמשקיעים, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היה הראשון להבין את הנפיצות שקיימת במחאה של ראשי ההיי-טק, בטח מבחינת הממשלה, ולעשות מעשה: על-פי דיווח מאמש בחדשות 13, הוא מתכוון להחיות את "חוק האנג'לים" שיזמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה הקודמת, אורית פרקש הכהן. חוק זה ייתן למשקיעים בסטארט-אפים מתחילים הטבות מס נדיבות. כלומר, הוא ייטיב אומנם עם הסטארט-אפיסטים, אבל אלה שייהנו ממנו בעיקר יהיו עשירי ההיי-טק.

סמוטריץ' גם הזמין את ליבנה, שכאמור אמר שהוא ירד מהארץ, לשיחה. זהו מהלך חשוב, שצריכים להצטרף אליו ראשי הענף. לפני כשבועיים הם קיימו פגישת עבודה ראשונה עם שר הכלכלה, ניר ברקת, ויצאו ממנה בתחושה טובה. המשתתפים בפגישה עם ברקת, שהוא יזם היי-טק ותיק ומראשוני צ'ק פוינט, התרשמו שיש לו רצון לסייע. אמנם, הם לא דנו ברפורמה אלא באתגרים (האחרים) ובמציאות הקשה של ההיי-טק, אבל לכולם היה ברור שאם יחול קרע בין ההיי-טקיסטים לממשלה, המצב עלול לצאת מכלל שליטה.

השורה התחתונה: הממשלה צריכה לעשות צעדים על-מנת להחזיר את האמון של בכירי ההיי-טק הישראלי והמשקיעים בארץ ובחו"ל בה. עליה להוכיח להם, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה.