השמאל משתולל

לֹא עַכְשָׁו

"אהבה היא מתכון לשכרות בלי אלכוהול", מצהיר יעקב ברזילי, שמקדיש את שירו, "לא עכשיו", לאהבה:

"בָּעֶרֶב לִפְנֵי הַשֵּׁנָה אָמַרְתְּ:
לֹא עַכְשָׁו,
עַכְשָׁו תִּקְרָא לִי שִׁיר
עוֹקֵף תַּמְרוּר אֵין כְּנִיסָה,
לַטֵף אֶת נִשְׁמָתִי
בִּנְגִיעוֹת פִּיּוּט מְגָרוֹת,
אֲנִי צְמֵאָה
הַשְׁקֶה אוֹתִי בְּקוֹקְטֵיל מִלִּים מְשַׁכֵּר,
רָאשִׁי כִּסְחַרְחֶרֶת מִסְתּוֹבֶבֶת
כְּבוּלָה בַּאֲזִיקֵי דְּמָמָה
מַאֲזִינָה לְהֶמְיַת שְׁתִיקוֹת מִסְתַּעֲרוֹת
שֶׁקֶט מָתוּחַ עַל הַמַּצָּעִים,
בְּעוֹד אֲנִי מִתְהַפֶּכֶת בְּמִטָּתִי
גַּעְגּוּעַי נְמֵסִים בְּאֵשׁ הַזְּרִיחָה.
עַכְשָׁו תּוֹרְךָ ...
אֲבָל אַתָּה יָשֵׁן כְּתִינוֹק בַּעֲרִיסָה".

האִם? האִם? האִם?

רוד ליאור צייץ בטוויטר: "בעקבות עתירה דחופה של הג'ינג'י, בג"ץ יתכנס מחר בבוקר לדון בשאלה האם רעידת האדמה בטורקיה נמצאת במתחם הסבירות. כמו-כן, ידונו בשאלה האם חלוקת הגשם בארץ ובעולם היא מידתית. לפי דליפמן, באותה הזדמנות בג"ץ יוציא צו, המחייב את הרמטכ"ל לנמק מדוע האחרונים תמיד בסוף". האם אלו הזיותיו, אלא שגרת חיינו?!

הסתה

"נשרוף את המועדון" - משדרת האווירה, שיוצרים מייללי השמאל, שאינם יודעים להפסיד, והמציאו לעצמם מזמן אגדה נחמדה ושקרית לחלוטין, שהם הקימו את המדינה; ולכן, היא שייכת להם. לרגל המצב, צפיתי שוב במערכון הנפלא של הגשש החיוור, וממליץ בחום להקשיב לו שוב. זו קלאסיקה.

בניגוד למהומות שונות ולאירועי הסתה והמרדה, שהיו בעבר במדינה, הפעם המסיתים הם אנשי עלית, מראש הממשלה הכושל אהוד ברק, לשר הביטחון הבכיין בוגי יעלון, לרמטכ"ל דני חלוץ, ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט וכיו"ב. בין שורות המסיתים תמצאו את חונטת השופטים, את חונטת היועצים המשפטיים, את חונטת הגנרלים, את חונטת הניצבים, את הנובורישים מחברות החד-קרן ועוד רבים, שהנביא עמוס הגדירם "פָּרות הבשן" - בעלי פנסיות תקציביות אדירות, שמחוברים היטב לקרנות המזבח ולעטיני השלטון. וכך אמר הנביא: "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן ... הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה" (עמוס ד', פסוקים א'-ב').

כהרגלו מאז מאי 1977, אין השמאל מקבל את הפסדו הברור בבחירות באחד בנובמבר 2022, ומתוסכל קשות מול המראָה, המצביעה על כך, שהוא מיעוט, וסיכויו לחזור לשלטון, גם בסיוע הערבים, קט̤נים.

איזה הבדל תהומי בין הרטוריקה של השמאל והתנהגותו השחצנית, הבוטה והמזלזלת עד אחד בנובמבר, שטרף את כל קלפיו. איפה בועז טופורובסקי, הדמוקרט הידוע, שהעביר בהבל פֶּה אחד חוקים?! איפה יהיר לפיד, ראש ממשלת המעבר, שמסר לאויב שטחים של המדינה ושדות גז, בתמיכת היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ, ללא אישור הכנסת, נציגת העם? איפה אבי ניסנקורן, שמינה שופטים בהעדר חלק מחברי הוועדה למינוי שופטים? פתאום, כשנוקטים כלפיהם בשיטות שהפעילו, מזילים הברונים השודדים דמעות תנין, ומשסים בממשלה את גלי בהרב-מיארה, היועמ"שית, שכולם יודעים היטב מי מורח את פרוסת לחמה.

וכמובן, ראוי לציון במיוחד את אוצר מילותיהם - סוף לדמוקרטיה, דיקטטורה, פאשיזם... אלא שאוצר המלים הזה משמש את השמאל ברחבי העולם ובארץ לעשיית תעלוליו הנבזיים מאז ומתמיד. כך, מצא ד"ר אורי מילשטיין, שכבר בתחילת מאי 1948, ערב ההכרזה על המדינה, הדיח דוד בן-גוריון (איש מפא"י) את ישראל גלילי (איש מפ"ם, שאיחדה אז את השומר הצעיר, אמה של מרצ, ואת אחדות העבודה) מהתפקיד המיותר של ראש המפקדה הארצית (רמ"א) של ה"הגנה". המפ"מניקים השתמשו באותה הרטוריקה. וזה, כמובן, התממש.

ראוי לציין עוד חידושים, כמו השיסוי של תלמידים בכתה ד', של תלמידי תיכונים ושל סטודנטים להשתתף בהפגנות ואת ההסתה נגד מדינת ישראל באזני מדינאים זרים ובאזני קהילות יהודיות ברחבי העולם. זו לא אווירת סוף-קורס, אלא אווירה קשה של שריפת המועדון של מי שמצצו שנים רבות את לשד המדינה, ומעוניינים להמשיך בתחביבם, ולנגד עיניהם הכלות הזיזו להם נמוכי-המצח, הבבונים והבלתי-ראויים את הגבינה, וגם הרהיבו ברוב חוצפתם עוז לנגוס ממנה.

לכן, השמאל משתולל, ומאיים לפתוח באש ובמלחמת אחים; וזה אינו חדש. לפני כמה שנים אמר אלוף (מיל') עמי אילון, שהיה מפקד חיל-הים וראש השב"כ, שהמדינה צריכה עוד אלטלנה. כלומר, ירי חסר בקרה באויבים פוליטיים על-מנת להורגם. כמפקד חיל-הים, אילון (שמתפאר בהטפתו למוסר בלחימה בטרור) שכח, שהירי, שהיה באירוע אלטלנה, הוא פשע מלחמה. אסור, לפי אמנת ז'נווה, לירות בניצולים מספינה טרופה; ומי שפקדו לעשות זאת סיימו על הגרדום במשפטי נירנברג ובמשפטי פושעי המלחמה היפניים. גם ייתכן, שידע, והחליט להתעלם מההיבט הפלילי של הצעתו. וזו רק תסמונת של מה שקורה כשהשמאל אחוז ייאוש.

למרות התנכלויות המשטרה והשב"כ, זו לא הייתה דרכם של המיואשים מביצוע הסכמי אוסלו ולא של המאוכזבים מגירוש היהודים מגוש-קטיף.

דרך אגב, כשאני קורא, שגנרלים מלבים בהבל פיותיהם מלחמת אזרחים חמה, ומייחלים לאש ברחובות ולהרג יריביהם הפוליטיים, אני נחרד, למרות שלמיטב זיכרוני, רובם לא היו כל כך גיבורים ומוצלחים בשדות הקרב.

גילוי נאות

לפני שהחל את נאומו בטלוויזיה, היה ראוי, שהנשיא יצחק בוז'י הרצוג יקרין פסקה של גילוי נאות - "עמי היקר, שים לב: אני עו"ד י' הרצוג. משפחתי שותפה בבעלות על אחד מהמשרדים הגדולים בארץ לעריכת-דין במדינה, ואני חבר במפלגת העבודה, שמייחלת לנפילת ממשלת נתניהו ולחיזוק בג"ץ והיועצים המשפטיים".

באותה ההזדמנות אשאל את שאלתי הנצחית: למה אנחנו צריכים לממן בעשרות מיליוני שקלים בשנה משרה מיותרת של נשיא?!

סיבות טובות

המשטרה החליטה לא לפתוח בחקירה נגד רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, בשל הסתה בראיון עיתונאי, כך דיווח העיתון גלובס.

אני מניח, שיש למשטרה הרבה סיבות טובות לא לחקור את חולדאי, הפושק את פיו בזמן האחרון בשלל דברי הסתה והמרדה. סיבות כאלו לא היו נמצאות לו היה מדובר בעסקן מן הימין. בחייך, אמר לי חברי הטוב, איך אתה יכול להשוות?! חולדאי מקבל פנסיה תקציבית אדירה...

ואותו הדבר חל החלטת הפרקליטות לא להעמיד את יאיר גולן לדין – כיוון שדבריו המסיתים זכו לתגובות שליליות רבות.

על אפם ועל חמתם

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה ברוב של תשעה מול שבעה לקריאה ראשונה שניים מסעיפי הרפורמה במערכת המשפט - שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ומניעת דיון בג"ץ בחוקיות חוקי יסוד. בתגובה דמוקרטית לתבוסת השמאל, התפרעו חבריו, וסדרני הכנסת הרחיקו חלק מהם מחדר הוועדה.

על אפם ועל חמתם תעבור הרפורמה, שתחזיר לעם את השלטון במדינה, שנחמס ממנו בידי בג"ץ, והייתה דרושה מאוד זה עשורים.