עזיבה המונית

אכן, שמחה

ראש-חודש אדר, שבו יהודים מרבין בשמחה, נפתח בקרשנדו - הרפורמה, שתחזיר לעם את השלטון במדינה, שחמסו ממנו אהרן ברק ומשובטיו, יצאה לדרך, כשהכנסת אישרה אותה בקריאה ראשונה. הללויה. ברכות למי שעמלו קשה - כנגד התקפות מילוליות ופיסיות חסרות תקדים על המלאכה. כנאמר, "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים, פרק ו', פסוק י"ד).

אדישים

רבות נכתב בסוף-השבוע על כישלון ההסברה של יוזמי הרפורמה במערכת המשפט. גם אם יש רצון כביר, קשה לפעול לתיקון המצב כשכל התקשורת הממוסדת התקרנפה ברצון ובזדון, כדי להנציח את שלטון האוליגרכיה - החונטות למיניהן - ולסכל את זכות העם, כריבון, להכריע מה יהיה גורל המדינה. לכן, מאמצי תומכי הרפורמה להסביר אותה נופלים על אזניים ערלות ומורעלות.

בנוסף לשיסוי חסר תקדים, מסיתות החונטות לאלימות ברחובות, ויש הרגשה של הסלמה בשיח האלים, טרם התפרצות של הר געש, שסופה מי ישורנו. מה עוד שהמשטרה והשב"כ נראים כמי שאדישים להסתה ולהמרדה של בכירי החונטות המתמרדות, לפחות, אם נשווה לדרך טיפולם בהפגנות קודמות של הימין ושל החרדים. על כך אמר לי פעם בנעוריי איש חכם, "שים לב, כלב אינו נושך כלב".

איפָה ואיפָה

כשנהרגה תועמלנית הטרור מרשת אלג'זירה, יצא הממשל האנטישמי של ג'ו ביידן מעורו, כדי לגנות את ישראל, ולכפות על צה"ל לחקור את התקרית, כאילו נאבק על חופש העיתונות, ובתואנה, שהתועמלנית הייתה אזרחית אמריקנית. כעת, כשמחבל הרג את אלן גנלס בצומת אלמוג בצפון ים המלח, גם הוא אזרח אמריקני, לא נשמע ממשל ביידן מודאג במיוחד. בזדונו, השווה משרד החוץ האמריקני בין הריגת אזרחים תמימים למהומות בחווארה. ה̤בנּוּ מזמן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, הדובר נד פרייס והשגריר תומאס ניידס - כשיהודים נהרגים על-ידי בני-עוולה, אינכם מודאגים כלל.

שקר וכישלון

משטרתנו, צבאנו ושב"כנו נכשלים כבר שנתיים-שלוש כישלון חרוץ במיגור התפרעויות הערבים בתחומי ממדינת ישראל, ביהודה ובשומרון, אך הם חזקים וגיבורים נגד יהודים. היו מי שקראו להתפרעויות, "האנתיפדה המושתקת", כיוון שהמשטרה ומערכת הביטחון עושות בכל מאודן להסתיר את הנעשה, ובזדון אינן מדווחות על הסלמה - רמה גדלה בהתמדה של התקפות ערביות נגד יהודים.

אלא שכמו בפרשת הריגת אהוביה סנדק, הן אינן בוחלות בשקרים גסים, שנועדו להשחיר את פני המתיישבים היהודיים. כך, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי גרסת מח"ט בנימין לאירועים, שהאשימה שני מתיישבים בתקיפתו, אינה מהימנה. בצבא נורמלי, זה היה סוף הקריירה של המח"ט. לא בצבא המוסרי ביותר בעולם. אין זו הפעם הראשונה, שהצבא מעליל על מתיישבים, בנוסף, להודעות המעוותות, שמנפיק דובר צה"ל לאירועים, שתומכות בגרסות המחבלים.

שיטה

פעם לימדוני, שמעשה יכול להיות טעות - שגגה. כשכמה מעשים רצופים הנם שגגה, ויש להם מכנה משותף, כך אמרו לי, זו שיטה.

במהלך משפט נתניהו התברר, כי במסגרת חקירת תיק 3000 (הצוללות), ביקשה המשטרה לחדור לדואר האלקטרוני של אבריאל בר-יוסף, שהיה המשנה-ליו"ר המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), בתואנה של חשד בפדופיליה. על כך הגיבה הפרקליטות - כעת, כמובן - שמדובר ב"שגגה מצערת".

כל כך הרבה שגגות היו במהלך חקירת התיקים, שתפרו לבנימין נתניהו, ובניהול המשפט בידי הפרקליטות, עד שעולה החשד, כי המדובר בשיטה; ויעידו על כך תפירות תיקים קודמות למי שהמערכת הגדירה אותם (דרור חוטר-ישי, יעקב נאמןו, אביגדור קהלני, רפאל איתן ועוד) כאויביה.

נורא

הדוח לשנת 2022 של נציבת קבילות החיילים מזעזע, כיוון ש-58 אחוזים מהקבילות נמצאו מוצדקות, והן מלמדות על כשל יסודי בטיפול במשאב היקר ביותר, שניתן לצבא - חייליו. בהמתנה לטקס חילופי הרמטכ"ל, לפני כמה שבועות, רואיינה כרמלה מנשה לטלוויזיה, והגדירה את הטיפול הלקוי בחייל ככישלון החמור והממושך ביותר של צבאנו. והיא צודקת. הדוח מפרט אירועים חמורים, כולל תלונות על אלימות מפקדים ואי-טיפול בזכויות הפרט.

מתכוננים לעזוב

העגורים בעמק החולה מתארגנים לעזוב את ארצנו, כך דיווח ג'רוזלם פוסט. מקורותיי דיווחו לי, כי יו"ר ועד העגורים הודיע לראשי קק"ל בעמק החולה, כי עזיבתם ההמונית קשורה במהפכה המשטרית ולאי-הסכמת העגורים לחיות בדיקטטורה.