תגובות

חוקרי תיק 4000 לא בדקו את יומניהם של בנימין נתניהו ושלמה פילבר ואת נתוני האיכון של פילבר בנוגע לפגישת ההנחיה הנטענת בין השניים ביוני 2015. כך אישר (30.1.23) תת-ניצב יואב תלם, שהיה האחראי על חקירת הפרשה במשטרה וכיום סגן ראש אגף החקירות והמודיעין. "הייתי צריך לבדוק את זה ולמצות בתקופתי", הודה בהתייחס לנתוני האיכון. "כנראה לקחנו את הגרסה של פילבר כמובן מאליו". עוד אמר כי השלמת החקירה שנעשתה לפילבר לאחר הגשת כתב האישום הייתה מהלך חריג מאוד, ומוטב היה אילו הדברים היו נעשים בזמן אמת תחת פיקודו.

1. בנימין נתניהו עמד בתוקף על חפותו. סביר להניח שהחוקרים לא ציפו לקבל מנתניהו הודאה או אפילו ראשית הודאה, ובמובן זה מן הסתם לא התאכזבו. נתניהו שמר על קו אחיד לכל אורך השעות הארוכות, המצטרפות ל-900 עמודי תמלול: הוא לא עסק בענייני בזק, הוא לא ידע על ענייני בזק, שאול אלוביץ לא דיבר איתו על ענייני בזק - וממילא לא נתן לאלוביץ דבר וחצי דבר. יתרה מזאת: הפצרותיו הלגיטימיות באלוביץ להפוך את וואלה לאתר ימני או אפילו למאוזן יותר, לא הניבו מאומה. האתר נותר עוין ושמאלני, וערב בחירות 2015 ואחריהן - התקופה שבליבת כתב האישום - הוא אפילו נעשה גרוע עוד יותר. אז איפה בדיוק המתת ואיפה בדיוק התמורה?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחץ באמצע 2015 על בעלי מעריב, אלי עזור, ועל מפקד גלי צה"ל דאז, ירון דקל, להחליף עיתונאים בנימוק שהתקשורת שמאלנית ומוטה נגדו. כך סיפר נתניהו ב-17.8.18 בחקירתו בתיק 4000, הנחשפת ב-News1.

שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, דחה על בסף (26.1.23) את עתירה תנועת משמר הדמוקרטיה בנוגע לנבצרות נטענת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. התנועה טענה, כי יש להכריז על נבצרות של נתניהו בנימוק שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שנחתם עימו על-רקע משפטו הפלילי, במיוחד בשל מעורבותו בתוכניות לרפורמה במערכת המשפט.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ציין את קשריו עם שאול אלוביץ בבדיקת ניגוד העניינים שלו בשנת 2015. נתניהו אמר לחוקריו, בחקירתו ב-26.3.18 בתיק 4000 הנחשפת ב-News1, כי לא היה צורך לציין זאת - אם בשל אופי היחסים, ואם משום שהיה ברור שהוא עומד בקשר עם כל המו"לים של אמצעי התקשורת העיקריים.