במהלך השבועות האחרונים אנו קוראים ושומעים על-אודות מלחמה של ממש בין שרת התחבורה מירי רגב לבין פקידי האוצר, אודות ההחלטה מי יקדם את פרויקט המטרו הענק בגוש-דן, האם תהיה זו חברת נת"ע, האחראית כיום על תכנון הפרויקט, כך על-פי פקידי האוצר, או שמא תהיה זו החברה הממשלתית "נתיבי ישראל" כך על-פי השרה רגב.
מדובר, ללא ספק, במאבק מאוד מסקרן המעיד "בהפוך על הפוך" אודות העובדה שפרויקט המטרו הולך והופך להיות פרויקט לאומי מהמעלה הראשונה, בדיוק כפי שבשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה היה פרויקט המוביל הארצי, הזרמת מים מהכנרת אל הנגב הצחיח, פרויקט לאומי שלמרות חילוקי הדעות שהיו, ביחוד מסיבות כלכליות, החליטה מדינת ישראל הענייה דאז לקדם אותו.
טענת השרה רגב הינה שחברת נת"ע נכשלה בקידום פרויקט פשוט בהרבה דוגמת הקו האדום של הרכבת הקלה (שנכנס כיום לשנה ה-18 מאז החל) ושלא תוכל לעמוד בפרויקט כה גדול ומורכב דוגמת המטרו. פקידי האוצר, לעומתה, טוענים שהשיקול של השרה הינו אישי כי מקורבה יגאל עמדי עומד בראש נתיבי ישראל וכי אם, חלילה, יעבור הפרויקט לאחריות נתיבי ישראל, ילכו לטמיון שנים ארוכות של תכנון שעליו שוקדת חברת נת"ע, ובמיוחד כשמדובר בפרויקט שלא היה כדוגמתו, בתקציב ענק של 200-150 מיליארדי שקלים.
ובכן, אינני נכנס למאבקים הפרסונליים בין רגב לבין פקידי האוצר (שמן הסתם מבטאים את עמדתם בסמכות ורשות של השר בצלאל סמוטריץ', אולם לטעמי שני דברים טובים עשויים לצאת מהמאבק הזה:
הדבר החיובי הראשון - סוף-סוף קיימת הכרה בקרב כל הצדדים, הן פקידי האוצר (שכידוע מחשבים בלילות השימורים של התקציב כל אגורה ואגורה) והן אצל השרה רגב, שפרויקט המטרו לא רק שהינו חיוני, אלא גם שהוא הולך להיות גולת הכותרת של הפרויקטים שאותם מדינת ישראל תקדם במהלך העשורים הקרובים.
רק לשם תזכורת: רק לא מכבר הביעה רגב התנגדות נחושה ביותר לתכני המטרו וטענה כי עדיף להשקיע את סכומי העתק הללו בחיבור הפריפריה למרכז הארץ. עמדתה הנוכחית משקפת ללא ספק מהפך בחשיבה שלה וזה בהחלט סיבה טובה לברך על כך.
הדבר החיובי השני, גם אם עמדתה של רגב נגועה במניעים פרסונליים של מקורב כזה או אחר, היא בהחלט צודקת בכך שנת"ע נכשלה, מסיבות כאלה או אחרות, כישלון חרוץ בקידום פרויקט קטן ושפוט לאין ערוך, ועל כך יש בהחלט מקום לדון לעומק, לפני שמחליטים שנת"ע אכן תמשיך לקחת על עצמה פרויקט כה גדול ומורכב.
אין צורך להרחיב את הדיבור על נחיצות המטרו. כבר היום מטרופולין גוש-דן פקוק לעייפה והתחזית לשנת 2050, כאשר מספר תושבי המדינה יוכפל ל-18 מיליון, מתוך זה יותר ממחצית(!) בין נתניה לרחובות, מצביעה ללא ספק על חיוניות הפרויקט.
אולם, וזה אולם גדול, מלחמת רגב באוצר ממחישה לכולנו עד כמה חשוב שפרויקט זה יתוכנן, יבוצע וינוהל בידיים מקצועיות נאמנות, אחרת נהיה עדים, חלילה, לא רק לאיחור משמעותי בלוחות הזמנים ולא רק לחריגה משמעותית מהתקציב המקורי, אלא גם בוקה ומבולקה ולכאוס מוחלט בכל רחבי גוש-דן במהלך העשורים הקרובים!
