אסון המסוק בצפון סיני 1971

מסוק יסעור של חיל-האוויר התרסק ב8-ביולי 1971 בים, דרומית לרפיח. באסון נהרגו כל עשרת נוסעיו - 7 חיילים ו-3 אנשי צוות ובהם הטייס דוד תמיר בנו של חבר הכנסת ולימים שר המשפטים שמואל תמיר. על שם עשרת הנופלים נקרא המושב "נתיב העשרה".

האסון התרחש ביום חמישי (8.7.71) בסביבות השעה 5 בערב בעת שהמסוק שב ממשימה צבאית מעבר לגבול. המסוק טס בסמוך לחוף הכפר שייח זוייד כ-20 ק"מ דרומית לרפיח, לא רחוק מהיאחזות "נחל דקלה" בגובה נמוך בסמוך לפני המים. אולם לפתע נחבט בעצמה בגלי הים ותוך שניות צלל לקרקעית הים.

לאורך החוף התגוררו בדואיים בחושות. אחד מתושבי המקום שהבחין בנפילת המסוק מיהר לדווח על כך לבסיס צבאי באזור. במטה חיל-האוויר הפנו מסוקים שהיו בסביבה אל אזור האסון בניסיון לאתר את מקום נפילת המסוק. בינתיים ירד הלילה. ספינות חיל-הים נשלחו בלילה לאזור האסון והוחל בהתארגנות לפעילות חיפושים. בלילה ביום האסון נמצאה גופת אחד מאנשי הצוות צפה על המים. למחרת בבוקר יום שישי (9.7.71) הוחל בחיפושים וסריקות אחר המטוס ונוסעיו.

בראש מטה החיפושים "רפול"

מטה חיפושים הוקם על החוף באזור האסון בניהולו של תת-אלוף רפאל איתן ("רפול"). איתן, אז קצין צנחנים וחיל רגלים ראשי של צה"ל ולימים הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל. החיפושים נעשו על-ידי 3 כוחות: סיורי אוויר בהשתתפות מטוסי חיל-האוויר, סיורים ממונעים בהשתתפות חיילים לאורך החוף וחיפושים בים באמצעות ספינות וצוללנים ואף נחתת חיל-הים הגיעה למקום.

גוף המטוס התפרק לארבעה חלקים עיקריים. כמה מהגופות נפלטו לחוף הים והשאר נמשו מהמים. כל 10 גופות הנוסעים נמצאו ביומיים-שלושה הראשונים של החיפושים. לפי סימנים בשטח מעריכים כי רוב החיילים שטסו במסוק נהרגו במקום, כנראה מעוצמת חבטת המטוס במים ולא מטביעה. המטוס שקע כ-400 מטרים מרחק קצר מהחוף בעומק לא רב של 5-6 מטרים.

ביום שבת הובא למקום דוברה - מנוף צף של נמל אשדוד. אנשי הנמל בסיוע חילי צה"ל וצוללנים שקשרו את חלקי המסוק למנוף משו מהמים כמה מחלקי המסוק והחלקים נלקחו לבדיקה יסודית כדי לנסות לאתר את הסיבות להתרסקות המסוק.

עיתונאים הובאו לחוף ושמעו סקירה של רפאל איתן וקציני צה"ל אחרים על החיפושים והאסון. "רפול" שלל בצורה נחרצת בשיחה עם העיתונאים כי המטוס נפגע על-ידי כוח עוין. במקום ביקרו שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל חיים בר לב וקיבלו דיווחים על פעולות החילוץ. הייתה זו התרסקות ראשונה של מטוס יסעור בתולדות צה"ל, מסוק שנחשב לאמין.

זמן קצר לאחר היודע האסון הורה הרמטכ"ל חיים בר לב על הקמת ועדת חקירה בראשה עמד קצין בכיר של חיל-האוויר. שתי אפשרויות להתרחשות האסון הועלו כסבירות ביותר - טעות אנוש או תקלה טכנית.

"אנדרטת העשרה" לזכר הרוגי האסון

ואלה עשרת הרוגי האסון הלקוחים מאתר "יזכור" שליד משרד הביטחון. על-פי מה שנכתב באתר "יזכור" אודות ההרוגים ועל אודות תולדות חייהם, מדובר בחיילי איכות. ואלו עשרת הנופלים: סמל יצחק גינגולג, סמל מאיר (מאירקה) זלצהנדלר, סמל גיורא יואל ישינסקי, רב"ט רפאל מוצפי, סמל גידי נברה סמל ישראל נודל, סגן יחיאל עמית הירשמן, סגן אביב קינן קאופמן, סגן שרגא שגיא סגלציק, דוד תמיר כצנלסון.

על שם עשרת הנופלים נקרא המושב נתיב העשרה. כמו-כן הוקמה לזכרם "אנדרטת העשרה" אנדרטה עשוה מסלע גרניט אדמדם, בגובה כ-13 מטר פרי יצירתם ותכנונם של הפסל מרדכי כפרי והאדריכל סעדיה מנדל. האנדרטה ממוקמת קרוב מאוד לאל-עריש, על גבעה הסמוכה לחוף הים התיכון. על הסלע חקוקים עשרה שמות הנופלים בעברית והיא נמצאת כיום בשטח מצריים.