בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
קיש. גם הוא זקוק לחופשה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
חופשה? חוצפה!
|
למה ציפו אלה שמתחו ביקורת על חופשתו של השר קיש במאלדיביים? האם הישלו עצמם מבקריו של שר החינוך, כי נוכחות ללא הפוגה בלשכתו, או מגעי האוצר עם רן ארז יניבו פתרון ושנת הלימודים באורח נדיר תיפתח בזמן הקבוע (לשביתה או ללימודים)?
|
לא זכורה שפתיחתה של שנת לימודים לא לוותה בהכרזת שביתת מורים. כן, כך אף מתקופת הלימודים בבית הספר היסודי. זו הייתה מסורת, שהופרה אולי בפעמים יחידות. אבל השנה, בניגוד לשנים קודמות, זוכה יואב קיש שר החינוך לקבלת פנים המתלווה אליה גם אנחת רווחה. אם תימשך המסורת של שביתת מורים, או תופר, אין זה כלל משנה. הסיבה: ההורים כולם, הורי תלמידים ותלמידות, נרגעו: שר החינוך שב ארצה, בריא ושלם מחופשתו באיים המאלדיביים. הוכחה לנוכחותו הרחק מכאן, הייתה צילומו בעת חופשה ולגופו בגד ים. אבל, נראה כי השר קיש ראוי לו שיבקש את סליחת ההורים: הרי ימי חופשתו הופרו במאמרי דעה על כי למרות האיום בשביתה, מצא לנכון כבוד השר להעדר מזירת המו"מ על שכר המורים. כי זאת לדעת, ועל שרי ממשלה או בכירים אחרים להטמיע סוף-סוף בתודעתם: היציאה לחופשה, בגליל, ביוון או באיים המאלדיביים, כמוה כחטא בל יכופר! זה לא מכבר בילה ראש הממשלה נתניהו בכמה ימי חופשה בצפון. המפגינים בחרו לבלות את חופשותיהם בהפגנות, בנסיון מחוצף לחדור לפרטיותה של משפחת נתניהו ובעיקר, להפר את שלוותו של ראש המשפחה. רק המרצחים הפלשתינים לא מצאו לנכון להשעות את איומיהם או פיגועיהם. בישראל השרים ויתר בכירי השלטון חייבים להימצא בלשכותיהם, גם כאשר המורים והתלמידים מבלים בשפת הים, או בצימר כלשהו. אפילו רן ארז, למעשה הממונה על סדרי מערכת החינוך, נוטל חופשה. לעומת הכעס הקיבוצי על יציאה לחופשה של שר, הרי במדינות אחרות מברכים על חופשתם של בכירים. צרפת, למשל, משותקת כליל בעת חודש אוגוסט עקב יציאתם לחופשה של רבים. הפגרה הצרפתית היא בבחינת עונת-קודש שאין לחללה. זכורני, כי בארה"ב כיהן שר הגנה, ג'יימס שלזינגר שמו, שלא החמיץ סוף שבוע אחד בלא שהטיל את חכתו לים. למרות המתיחות האמריקאנית-סובייטית המסורתית, לא זכורים ביטויי ביקורת בכלי התקשורת של ארה"ב על נוהגו זה של שר ההגנה. ואצלינו? למה ציפו אלה שמתחו ביקורת על חופשתו של השר קיש במאלדיביים? האם הישלו עצמם מבקריו של שר החינוך, כי נוכחות ללא הפוגה בלשכתו, או מגעי האוצר עם רן ארז יניבו פתרון ושנת הלימודים באורח נדיר תיפתח בזמן הקבוע (לשביתה או ללימודים)? הרי הורגלנו למסורת כי בעיות ביחסי עבודה ושכר נפתרות אצלינו רק בדקה אחת לפני חצות. כלומר, צעד אחד לפני קריעת החוט האדום. ובכלל, יש אומרים כי נטילת חופשה של שר מונעת ביצוע משגים בתחום עיסוקו. אם כן, מוטב שינצל עד תום ימי החופשה שהוא זכאי להם. יש לקוות כי שר החינוך יכבד את המסורת ולפיה כל עת שהוא מכהן בממשלה יקפיד על נטילת חופשה, מעת לעת. זו מסורת שמייטיבה עם המשפחה, אך גם גורמת, כפי המקווה, לניהול איכותי יותר של המערכת עליה הופקד. ולמבקריו, לא תהא תקווה.
|
תאריך:
|
27/08/2023
|
|
|
עודכן:
|
27/08/2023
|
|
יעקב אחימאיר
|
|
אחת התרומות מני רבות של האקדמיה הישראלית נתפשת בעיניי - צופה, חובב, דל במידע - כמאבק עז בין אוניברסיטאות היוקרה בירושלים ובתל אביב. מאבק סוער על ניסוחים וממצאים ארכיאולוגיים, ועוד פסקה ועוד אבן חרוטה, והסוף אינו נראה וההכרעה רחוקה, אם בכלל תהיה. ברור שכל חוקר לעצמו, אך לבסוף מסתמנת תמונה כללית כזאת:
|
|
|
עד לא לפני זמן רב חייו של האזרח בישראל נעו במסלול האנושי המאפיין כל אדם אחר באשר הוא, בין הדאגה והמאמץ לחיות ברווחה, לפרנס ולטפח את משפחתו, לחתור לעצמאות כלכלית ומקצועית, ולמי שהאיר המזל, אף למצוא זמן לעיסוקים ותחביבים לסיפוק הנשמה. מעל כל אלו אצל הישראלי תמיד ריחפה העננה הביטחונית, הדאגה הבלתי פוסקת לשלומה של המדינה ולשלומם של כל פרט ופרט בתוכה. הדאגות הללו באו לידי מבחן במלחמות שנכפו עלינו במחזוריות משתנה, עם זאת בזכות האחדות והלכידות החברתית ובכוחו של צה"ל-צבא העם למדנו לחיות עם זה ולבסס את חיינו כ-חיים של שגרה.
|
|
|
כשהעיניים ההן נפגשו, כשהידיים ההן נלחצו, כשהשקט המביך נשמע זועק, כשפעימות הלב רעמו בדרכן המאיצה, פתאום, חומות שקופות נפלו לרגלינו בלי רעש ניפוץ, בלי הלמות שברים, בלי רסיסים, כחרס הנשבר. הבנתי, אחים אנחנו, למרות הכל ואף על-פי, שום גט כריתות לא ישנה את העובדה, שום אמירה ואיום לא יצליחו לקרוע את החוט הדק והעדין עליו אנו פוסעים בימים אלה של חרדה ופחד הדדיים.
|
|
|
פרעות הומל (גומל בהגייה הרוסית, האמעל ביידיש) אירעו ב-29 לאוגוסט וב-2-1 בספטמבר 1903. אירועים אלה, בהם היהודים הפעילו לראשונה הגנה עצמית אקטיבית מזוינת היוו נקודת ציון בהתמודדות היהודית עם הפרעות ואף נקודת ציון משמעותית בתולדות הציונות ולמעשה היוו טריגר לעלייה לארץ לראשוני העלייה השנייה.
|
|
|
כאשר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, אומר: "הפילוג בעם עלול להוביל למלחמת אזרחים" 1 - עצם אמירה משונה זו בעייתית ומעוררת תמיהה ולעיתים גם מידה של דאגה. לכאורה זו אזהרה של "יודע דבר" שבאה להתריע, אך בפועל זו אמירה חסרת אחריות שבאה לקדם תהליכים שפרדו עצמו כמו גם אחרים כנראה שבויים בהם לא מכבר. לכאורה זו קריאת אזהרה, קריאה לאחדות ודאגה לעתיד אך בפועל, כפי שגם נראה להלן, עשויה היא בנקל להתפרש כלגיטימציה למיליטנטים ולשוחרי הפילוג והקרע להמשיך במאבק הגס והנבזי הנוכחי - מעין נבואה המגשימה את עצמה...
|
|
|
|