"12" עם גולדה

ערוץ 12 התייצב הלילה לצידה של גולדה מאיר בפרשה הבלתי נדלית של מלחמת יום הכיפורים. מישהו יכול להאמין כי בין כל המרואיינים לא נמצא אפילו אחד אשר יסרב לפזם לכבודה שיר תהילה? יימנע מלהשתתף בפולחן האישיות לכבודה? ולוא רק כדי לצאת ידי חובה? לגולדה היו הישגים במלחמה. היא גם ידעה לקבל החלטות לא פופולריות ושקולות. אך לפני כן כרתה את הסיכוי למנוע את המלחמה.

בלשכתה הועסק אלי מזרחי. הוא כתב פרוטוקול מהנאמר בימי המלחמה (בלי ידיעתה כנראה). מאחרי המידע על הפרוטוקול של מזרחי מסתתר אירוע דרמטי שלא נחשף. אסור להשאירו עלום. מי יעז? הסוגיה סבוכה וארוכה. אין לי רצון לעסוק בכך בניתוח פרטני מאוזן. זה מחייב כתיבה מיידית של אלפי מלים. רק עניין אחד, והוא המכריע:

ישבו באולפן תומכי גולדה ובתמימות צינית אמרו: מה רוצים ממנה? מדוע חושדים בה שלא רצתה בשלום עם מצרים? יש 15 פרוטוקולים בהם הם קוראת לאנואר סאדאת לנהל משא-ומתן ללא תנאים מוקדמים.

בושה. חרפה. הרי בעוד 30 שנים ימצאו גם 15 פרוטוקולים שבנימין נתניהו קרא לפלשתינים לנהל משא-ומתן, ואז גם הוא יוצג כרודף שלום. כך יטהרו שופרותיו את הכתם המדיני הרובץ על כתפיו מאז נאום "שתי המדינות לשני העמים" ב-2009. הפרוטוקולים של גולדה הקוראת לסאדאת להתדיין הם הסוואה, אליבי מלאכותי. בתחילת 1971 נחו על השולחן שתי הצעות:

• המתווך מטעם האו"ם ד"ר גונאר יארינג גיבש הצעה לשלום כולל עם מצרים המבוסס על נסיגה ישראלית לגבולות-67'. נכון שזה היה בלתי אפשרי ב"מכה אחת".

• ההצעה המעשית הייתה של משה דיין לסגת מתעלת סואץ למעברי המתלה והגידי בסיני. התמורה מצד מצרים הייתה לעשות הסכם אי-לוחמה ובעיקר לפתוח את התעלה לתנועת אוניות. ההכנסות הגבוהות מהתעלה יורידו כל להיטות מצרית לחדש את המלחמה.

בתחילת 1971 השיב סאדאת בחיוב. שקר וכזב שלא הסכים לנהל משא-ומתן (הוא היה שונה מגמאל עבד אל נאצר). גולדה נאלצה להשיב בחיוב (תחת לחץ אמריקני), אבל הציבה תנאים מוקדמים שסיכלו כל אפשרות להתקדם לפי מתווה דיין.

היא גייסה לטרפוד המשא-ומתן את שריה ואפילו את הרמטכ"ל חיים ברלב; וסנטה באבא אבן, שהיה דמות מוערכת בזירה הבינלאומית, מפני שחשדה בו כי הוא מתכוון למשא-ומתן ברצינות; וכן שיגרה לעיתונאים (גם אליי) בחשאי את השר שלמה הלל להסביר כמה הסדר הביניים של דיין, המקובל כבסיס לדיונים בעיני סאדאת והאמריקנים, אינו מעשי.

איני טוען שיזמות כלשהן היו מעשיות כל עוד נאצר חי. גם לא ההצעה שנחום גולדמן ייסע אליו לדיונים מדיניים בקהיר באפריל 1970. אך ממותו ומעליית סאדאת לשלטון הכל נפתח, וגולדה חמקה מלהתדיין.

יש מסמכים? אם אתם מאמינים שגולדה הסכימה למשא-ומתן, שהיה חוסך אולי את מלחמת יום הכיפורים - מדוע שלא תאמינו לנתניהו הטוען כי הוא מקדם את השלום עם הפלשתינים?
וזה רק על קצה המזלג.