בית הנבחרים האמריקני - מכשול בדרך להסכם עם סעודיה

אז סעודיה הפכה מעניין בוטיקי של סוטי הז'אנר לנושא המרכזי על סדר היום. מסתמן שהדברים מתקדמים בקצב מסחרר, והראיון המדהים שנתן מב"ס קבל עם ו-FOX מראה שסעודיה כבר לא מסתירה את זה אפילו. אבל כידוע השטן הוא תמיד בפרטים הקטנים, וידרש פה תמרון מדיני וירטואוזי. עידכונים הערכות וספקולציות.

היום כבר כל אחד יודע לדקלם שביידן יצטרך 3\2 בסנאט כדי להעביר את העסקה, שכוללת ברית הגנה עם סעודיה וכורים. בסנאט כרגע יש 51 דמוקרטים ו-49 רפובליקנים. סביר שהסנאטורים הפרוגרסיבים ברני סנדרס ואליזבת וורן לא יתמכו, וכנראה עוד כמה בודדים. כמובן צריך גם תמיכה של סנאטורים רפובליקנים, ואותם ישראל תביא כדי להשלים ל-67 אצבעות. ידוע לנו כי לינדזי גרהאם, הסנאטור הרפובליקני הבכיר, חזק בתמונה וכך גם מיץ' מקונל מנהיג המיעוט בסנאט.

הרפובליקנים אוהבים לתמוך כשזה לא עולה כסף לארה"ב ופה יכנס הרבה כסף מנשק שסעודיה תקנה מתעשיות הנשק האמריקניות. הסכם הזה לא רק שלא יעלה כסף, אלא יכניס הרבה כסף, וגם יחמש את סעודיה ככה שתוכל להתמודד יותק טוב עם האיומים שלה (כמו החות'ים) מה שיפחית את הסיכוי למעורבות אמריקנית.

מדובר על הסכם הגנה כמו של יפן, בו ארצות הברית מחויבת להגנה על המדינה האסיאתית. עם זאת, ההסכם לא כלל שום סעיף אשר מחייב את ארצות הברית להגן על יפן במקרה ותותקף על-ידי צד שלישי.כלומר יש פה חופש תמרון אמריקני, והצי השישי לא יוזנק אם איזה כטב"מ תועה יתפוצץ בסעודיה.

גם פה הרפובליקנים יתמכו כי אין כאן התחייבות ל-boots on the ground, נאט"ו זה לא בקיצור. ועכשיו לעניין הכי רגיש והוא נושא הגרעין והעשרת האורניום. הסעודים מבקשים יכולת העשרה, כלומר כלל המעגל הגרעיני כולל צנטריפוגות, ע"מ להעשיר אורניום לרמה נמוכה בשביל חשמל. אורניום לא חסר בסעודיה.

מי שיודע להעשיר לרמה נמוכה ידע גם להעשיר לרמה צבאית גבוהה. ישראל כמובן תתקשה לחיות עם זה. המתווה המסתמן הוא שיקומו מתקני העשרה על אדמת סעודיה, אך אלה יהיו נתונים לפיקוח וייתכן אף שליטה מרחוק בידי ארה"ב, וגם אולי יוצבו חיילים אמריקנים שישמרו על המתקנים האלה.

אחרי הראיון של מוחמד בן סלמאן (מב"ס) פורסם במקרה לגמרי ב-WSJ שנתניהו נוטה להסכים למתווה הזה. מב"ס אמר בראיון כי אם אירן תשיג נשק גרעיני, "גם אנחנו נהיה מוכרחים להשיג אחד". אפשר לטעון שסעודיה מספיק עשירה כדי להשיג טכנולוגיה גרעינית בדרכים מפוקפקות, ועדיף שארה"ב תשלוט בתהליך הזה.

אם האמריקנים מסכימים למתווה הזה והממסד הביטחוני הישראלי לא יעמד על הרגליים האחוריות, כנראה שזו פשרה שאפשר לבלוע. בנוסף, לארה"ב יש הסכם עם האמירויות שנתן להם כור חשמל (בלי העשרה). ההסכם עם האמירויות כלל התחייבות מפורשת שאם מדינה אחרת באזור תקבל יותר מהם, ההסכם כולו יפתח מחדש. זה מסבך את יחסי ארה"ב והאמירויות, שידעו בתקופה האחרונה מורדות ומורדות גם כך.

אז נגיד והסכמנו למתווה הגרעיני, ואישרנו בסנאט, מתגלה עוד בעיה. Act 123, חוק אמריקני ישן, אומר שהקונגרס יכול להתנגד אקטיבית בהצבעה לתוכנית גרעינית שהממשל רוצה לתת. אם אין הצבעת התנגדות אז זה מאושר. אבל ב-Act 123 באותיות הקטנות כתוב שאם מדובר על מתן יכולת העשרה, צריך אישור נפרד. מכאן שההסכם צריך לעבור הצבעה גם בבית הנבחרים. וזה יכול להיות ברוך. מטבע הדברים, הסנאטורים יותר מבוגרים מנוסים ועם מעמד פוליטי מבוסס ועצמאי יותר. בבית הנבחרים זה סיפור אחר.

בבית הנבחרים יש רוב רפובליקני דחוק, בתוכו סיעה טרמאפיסטית סהרורית. בצד הדמוקרטי, האגף הפרוגרסיבי הדמוקרטי הוא קולני מאוד, כמו AOC שלא הסכימה להצביע בעד המימון לכיפת ברזל שזה נשק הגנתי, וחברותיה כמו אילהאן עומאר האנטישמית (It's all about It's All About the Benjamins).

אם הן לא תמכו בנשק הגנתי בוודאי שלא יתמכו בעסקת גרעין עם מב"ס הדיקטטור השנוא שאינו יקיר זכויות האדם, ונתניהו שלא חביב על הדמוקרטים. הבעיה היא ששני האגפים הרדיקליים בשתי המפלגות הם קולניים ויכולים להקשות על המיינסטרים של המפלגות לתמוך בהסכם. לכן נשלח ג'ראד קושניר (ככה"נ מטעם ירושלים) ללחוץ על טראמפ שיתמוך בעסקה, ואמר לו שזה יצטייר כהמשך המורשת שלו. טראמפ הנשיא ה-45 שרוצה להיות גם ה-47, לא שש לתת שום הישג לביידן, ויכול להקשות על האישור בקונגרס אם ממש יתנגד.

מנגד, הסיבה שביידן מתעקש על מחוות לפלשתינים היא כדי להעביר את העסקה אצלו במפלגה, ולהקטין את ההתנגדות למהלך מצד האגף הרדיקלי. נחום ברנע כתב בפליאה בטורו בסופ"ש שביידן דורש יותר משדורשים הסעודים והפלשתינים עצמם, כאמור כדי לרצות את הבייס הדמוקרטי שיוכל לתמוך ביוזמה.

בכל אופן, ביידן רוצה את ההסכם בשביל שמב"ס יפתח את ברזי הנפט ויוריד מחירים, וכדי לשלוף את סעודיה מציפורני סין. ישראל תגרום לרפובליקנים לבוא ולתמוך. תמרון קשה, אבל אפשרי. לגבי הפלשתינים, מב"ס אמר בקולו שהוא מבקש משהו ש-"יקל את החיים על הפלשתינים", ואפילו לא הזכיר את שתי המדינות. זאת הייתה הופעה מדהימה ממש. רק לפני חודשיים חזינו בפרסומים על דרישות מפוצצות בשביל הפלשתינים - העברת שטחים מ-C ל-B\A כלומר משליטה ישראלית לשליטה של הרש"פ, והגבלת כל בנייה בהתנחלויות. אני טענתי בשרשור הקודם שזאת עמדת פתיחה במו"מ, והדרישות ילכו ויתרככו משמעותית.

הפעם, בניגוד להסכמי אברהם, הפלשתינים מבינים שהם עלולים להיזרק שוב לכלבים, ולכן מנסים להיות בלופ ולא באנטי אוטומטי. לפי פרסומים, סעודיה הבטיחה בעיקר לשפוך עליהם ערימות של דולרים, דבר שקריטי לרש"פ שסובלת מקשיים תזרימיים כבר תקופה ארוכה. אבל השבוע פרסם ירון אברהם רשימה עדכנית של דרישות, שאף אחת מהן היא לא משהו שהוא גיים צ'יינג'ר מדיני אמיתי, וישראל יכולה לחיות איתן. חיזוק המנגונים זה טוב גם לנו, פתיחת קונסוליה חסר משמעות, תוכניות בניה בשטחי C - העיקר שזה נשאר C כלומר בשליטת ישראל.

הקפאת התנחלויות חדשות משמעה שאפשר להרחיב את הקיימות במקום לקרוא להן חדשות, אלה משחקים שאנחנו זוכרים מימי אובמה הלא עליזים. יכול להיות שיפנו כמה פחונים באיו"ש, משהו שיצטלם טוב.

מניעת קיזוז כספי התשלומים למחבלים בכלא: חוק שהעביר דיכטר מחייב את ישראל לקזז את התשלומים למחבלים מכספי המיסים שישראל מעבירה לרשות. אבל כמובן שישראל לא רצתה שהרש"פ תקרוס, לכן עשו ישראבלוף ונתנו במקביל לקיזוז הלוואה באותו סכום, הלוואה שלא הוחזרה ולא תוחזר לעולם. בקיצור גם זה חרטא. למעשה מה שהסעודים יגידו שהם השיגו, וניסח את זה הכי טוב תומאס פרידמן מה-NYT במאמרו, זה שימור תיאורטי על הנייר של פתרון שתי המדינות ביום מן הימים. עוד הוסיף פרידמן כי לסעודים לא באמת אכפת מהפלשתינים, כלומר נטו לסמן וי ככה שהנרמול יוכל לרדת בגרון הערבי.

אני שם נפשי בכפי ומעריך שהסכם כזה יכול לעבור גם בהרכב הממשלה הנוכחי, ונתניהו לא יצטרך לבחור בין בן סלמאן לבן-גביר. הסיכוי לממשלת אחדות קיים אך נראה לי נמוך. בן-גביר וסמוטריץ' יזעמו, יכנסו מסיבות עיתונאים מודאגות, ויגידו אוסלו 2 וכו', אבל ממש לא ינתקו את עצמם מכסאות עור הצבי. גם הם מבינים שאין פה משהו מדיני מהותי. הסכם כזה נתניהו צריך להעביר בממשלה ולכך יש לו רוב מוצק של שרי ליכוד. אם זה בכל זאת יגיע לכנסת, לא רואה סנריו שהמחנה הגנצי לא תומך. נזכיר גם שמנצור עבאס היה הח"כ הערבי היחיד (כשעוד היה במשותפת) שהצביע בעד בהסכמי אברהם, ורע"ם עשויה גם לתמוך.

מי שחושב שיש עוד אידיאולוגיה של אומה ערבית, ולכן הסעודים יקריבו את האינטרסים שלהם בשביל הפלשתינים, חי בקונספציה של שנות ה-90 ולא מבין את המזרח התיכון החדש. יצא ארוך, אבל לסיכום התקדמנו השבוע, והכל כבר גלוי ובחוץ. עדיין לא צריך למהר לפתוח שמפניות, אבל הסיכויים בהחלט עלו משמעותית.