בשמונה-עשרה השנים האחרונות אני מהרהר על שירה מדי שבוע ושולח את ההרהור לארבעת אלפים מנויים. השירה, בעיני, היא היצירה האנושית המיותרת ביותר, משום שאין בה צורך מעשי, ודווקא משום כך היא עולה על שאר האמנויות. השירה היא קוד סמוי שכל קורא מפענח בדרכו ויוצר בזכותו התבוננות חדשה בעולם הסובב אותו. גדולתה של השירה אינה בתכנים שהיא מבטאת, אלא בריבוי רבדי המשמעות שהיא מעוררת.