שוליים, שוב

- לפני הכל תודה לספורטאי ישראל, שהביאו כבוד לדגל הכחול לבן ומדליות לרוב באולימפיאדה, והמהלך הגיע לשיאו היום עם מדליית הכסף במקצוע ההתעמלות האומנותית. כה נזקקנו למדלייה הזאת ולקודמותיה. הן הגיעו בזמן.

- ביביסט פולמוסן אמר לי כך: יריב לוין מאמין שיש צורך במהפכה משפטית. אתה מתנגד. אז יש מחלוקת. אבל אם זו דעתו מדוע לא תתווכח איתו בלי לכנותו נוכל? אכן, שאלה לעניין.
זו תשובתי: דבריך, מר ביביסט, היו נכונים אילו לוין היה מכבד את הכללים הקיימים כל עוד אינו משיג רוב לשנותם בכנסת. (אני מתעלם מן הצביעות של שר המשפטים הקורא לאחדות ויוזם מהלך פלגני בעת מלחמה.) כלומר, לא היה משאיר את בית המשפט העליון ללא נשיא ושופטים אלא מכבד את הנוהג הקיים למינויים, ונאבק בכנסת ובממשלה לשנותו. אך כאשר הוא בולם את ההילוך המקובל ומותיר את בג"ץ בלי נשיא רק מפני שבינתיים אין לו רוב להחריבו - הוא נוכל.

- החלטת הממשלה לבטל את כתבי ההאמנה של שמונה דיפלומטים נורבגים בגלל הסיוע הבלתי ראוי שהם מעניקים לחמאס היא הוכחה למה שההיסטוריונית הנודעת ברברה טוכמן כינתה "מצעד האיוולת". האם יש מקום לנזיפה בנורבגים? בוודאי. האם כדאי לבטל את מעמדם הדיפלומטי? לא. כי זו חרב פיפיות. השבר האחרון שישראל צריכה בימים אלה לאור המשבר שיצר בנימין נתניהו עם העולם הדמוקרטי הוא כיווץ פריסתה הדיפלמוטית. האם אנו רוצים, שמדינות ידידות לכאורה ינהגו כך בנו? כפעולת תגמול?

נורבגיה אשר הוקמה תוך פרישה משוודיה ב-1905 היא מדינה מתעתעת. במלחמת העולם השנייה עמד בראשה וידקון קוויזלינג שהיה שותף מלא לאדולף היטלר. אחרי המלחמה נידון למוות. (ב-1972, תוך דיווח ממסע של שר החוץ אבא אבן באירופה ראינו בבית ההארחה בנורבגיה שטיח שהיטלר שלח לקוויזלינג במתנה, והנורבגים לא הרחיקו במיאוס. כאילו כלום).

אבל היו גם נורבגים אחרים כמו מזכיר האו"ם הראשון טריגווה לי ואחיו, והם סייעו רבות לישראל בשנותיה הראשונות בעניינים עדינים. לגופו של עניין העם הנורבגי אינו מתאפיין באנטישמיות גנטית. יש בו מרכיבים שכדאי להיאבק על דעתם ותמיכתם. זו מלאכה קשה וכל כולה מוטלת על כתפי הדיפלומטיה הישראלית, שנשחקה על-ידי בנימין נתניהו באיבתו למשרד החוץ. לא צריך לבטל כתבי האמנה של דיפלומטים. זה צודק וקל ואווילי. צריך להיאבק על דעת הקהל. וזה צודק, קשה ונבון.

- צעירים מ"נוער הגבעות" מבצעים עבירות פליליות חמורות נגד ערבים, שאין להם נגיעה לטרור ולהפרת הסדר. הממשלה אשמה באוזלת יד כלפי התופעה החמורה הזאת. שמחה רוטמן - שיא המיאוס - טען שאין עבריינות מטעם נוער הגבעות, והנה נשים ערביות שנקלעו במקרה למאחז בלתי חוקי הוכו ומכוניתן נשרפה. מתי איתמר בן-גביר יורה לפתוח בחקירה פלילית נגד הנשים הערביות בטענה שהן חדרו לשטח לא להן? גם צד זה בממשלה מורכב מנוכלים.

רוב מכריע של המתנחלים בגושי ההתיישבות ביהודה ובשומרון סולד ומתרחק מהטרור של נוער הגבעות. (אהוד אולמרט התבטא השבוע כי ייתכן שלא ירחק היום והפורעים מנוער הגבעות יירו גם לעבר יהודים בכל חלקי הארץ.)

אך אני פונה למתנחלים הסבירים באריאל ובבית אל, בעופרה ובאפרת, בגוש-עציון ובהרודיון: קבלו על עצמכם משימה לבלום את התופעה שהיא אנטי מוסרית ומזיקה לישראל בליבה פנימה ובזירה הבינלאומית. זה תפקיד קשה. זה תפקיד גורלי. קשה להתמודד עם בנו של השכן שסטה מדרך הישר אל הפורענות. אבל זה כורח היסטורי. את האווירה הראויה לדמוקרטיה צריך להתחיל מן ההתנחלות למען ההתנחלות בדרך להסכמה לאומית רחב, ובלי יחס פלילי כלפי הפלשתינים. זה קשה, אבל ממתי המתנחלים הסבירים נסוגים מפני אתגרים לאומיים מכבידים?

- הודעה לביביסטים: אתם יודעים שאיני מוחק את תגובותיכם לפוסטים שלי גם כשהם מכעיסים עד כלות. אבל לא ייתכן שאכתוב פוסט בענייני ספרות (אתמול על "אוטוקורקט" של אתגר קרת, "כל הדרך מאוקלהומה" לסלעית שחף-פלג ו"החלום האחרון" של פרדן אלמודובר.) אם יש לכם מה לומר בנושאי ספרות - בבקשה, אם לאו - תתכבדו ותחרישו לרגע את מקלדת הרעל בשירותו של ביבי. פוסט על ספרות אינו בימה לוויכוח על מעשיו הפוליטיים של ראש הממשלה הנאשם בפלילים.