"הרב הסנדלר" מתל אביב

סיפורים רבים על-אודות מופתים וגילויי רוח הקודש ומעשי נדיבות וחסד אין ספור נקשרו סביב ר' משה-יעקב הכהן רביקוב שנודע כ "רב הסנדלר", איש מופלא ומיוחד במינו, מקובל וצדיק נסתר שרבים מכל העדות והחוגים נהגו לפקוד את ביתו בתל אביב כדי לקבל ממנו ברכה ועצה טובה.

התוועדתי לסיפורו של משה יעקב רביקוב כאשר ביקרתי לא מכבר בבית הקברות "שומרי שבת" - זיכרון מאיר בבני ברק, שם נמצא קברו בסמוך לקבר ה"חזון איש" עימו היה מיודד. סביב קברו של "הרב הסנדלר" שנפטר לפני כ-60 שנה נוהגים מבקרים בבית הקברות להתפלל, להדליק נרות ולבקש ברכות. סיפורו, דמותו ואישיותו המיוחדת של "הרב הסנדלר" ר' משה יעקב רביקוב, שכונה גם בתואר "הסנדלר הקדוש" סיקרנו אותי והתחלתי לחקור ולהעמיק על אודותיו.

משה יעקב רביקוב - פרקי חייו

מי היה האיש שהיה לאגדה עוד בחייו? משה יעקב רביקוב נולד ב-1873בעיירה יז'יורי שבמחוז גרודנו (גרודנא) שברוסיה ליוסף ומרים רביקוב. הוא גדל בעיירה סקידל שבמחוז גרודנא בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה והיה תלמידו של המקובל רבי שלמה עליאשוב בעל 'לשם שבו ואחלמה' (הלש"ם). ב-1895 נשא לאשה את רבקה לאה בתו של מנחם לאם.

באלול תרע"ג בשנת 1913 עלה ארצה כחלוץ במסגרת ‘העלייה השנייה’ ביחד עם אשתו רבקה-לאה וילדיהם. תחילה התיישבו בישוב כפר אוריה שבשפלת יהודה ומשה-יעקב עסק בחקלאות, אבל כעבור תקופת מה פגש ברב אברהם יצחק הכהן הקוק, אז רב העיר יפו והמושבות, וזה יעץ לו והזמינו לבא להתגורר ביפו. משה יעקב נענה לבקשה ולהזמנת הרב קוק אותו הוקיר מאד. הוא ארז את מטלטליו הדלים ומכפר אוריה עבר עם משפחתו לשכונת אהל-משה, שכונה יהודית שהוקמה צפונית מזרחית ליפו והיה מראשני המתיישבים בשכונה.

רביקוב פתח לפרנסתו באזור רחוב שבזי סנדלריה ובמשך שנים עבד למחייתו כסנדלר-מתקן נעליים. בין הלקוחות בסנדלריה שלו: תלמידי הגימנסיה העברית בתל אביב, תושבי השכונה וראשוני תל אביב. את בית מגוריו קבע לא רחוק מהסנדלרייה על מגרש סמוך לרחוב אחד העם והגימנסיה העברית בתל אביב.

עד שנבנה בית הקבע בשנת 1934, בני המשפחה גרו במבנה ארעי על אותו מגרש. בית הקבע "בית רביקוב "היה בית בן קומה אחת בעל גג רעפים. מעיון בארכיון העיתונות ההיסטורית אני למד כי כשהקימו את בית הקבע הייתה כתובתו רחוב ספיר 6. מאוחר יותר שונה שם הרחוב לרב אשי 6. כאשר נוסדה שכונת נווה-אביבים הועבר שמו של הרב אשי לשכונה החדשה, ואילו הכתובת של ‘בית רביקוב’ הפכה לרחוב יהושע התלמי 6. (פינת רחוב יבנאל 28) .

"אחד מל"ו הצדיקים בדורו"

משה יעקב רביקוב היה מעורה בין הבריות, איש אציל ומאיר פנים חבר באגודות גמילות חסדים, ביקור חולים וכדומה ועסק רבות ולאורך שנים במעשה חסד ועזרה לנזקקים וחלשים. מספרים, כי "החזון איש "אמר עליו כי הוא מל"ו הצדיקים הנסתרים של הדור ושלח אליו אנשים להתייעצות וברכה. הרב אריה לוין מתלמידיו של הרוא"ה קוק סיפר לימים, כי שמע במו אוזניו מפיו של רבו הרב קוק המעיד על ר' משה יעקב כי "הוא בלי ספק בין הל"ו צדיקים!".

לליקוב החל להתפרסם כמקובל וכצדיק נסתר. ביתו בתל אביב הפך לבית ועד. רבים מכול החוגים ומהעדות שונות החלו לפקוד את ביתו של "הרב הסנדלר" מי להתייעצות בנושאי רפואה, פרנסה ענייני משפחה, מי לברכה ומי בבקשה לסיוע כספי או אחר שכן כאמור היה רביקוב ידוע בנדיבותו ביושרו ובמעשי חסד שעשה.

כספיו הגיעו מתרומות של אנשי בעלי ממון לאגודות ועמותות צדקה ששבהם היה רביקוב חבר או נתן חסותו עליהם. בין הבאים רבנים ומקובלים יידועי שם שרחשו הערכה רבה לאיש וראו בו צדיק נסתר. אנשי עסקים היו נעזרים בעצתו הנבונה היכן להשקיע ואם בכלל. לא פעם עסק בבוררות בסכסוכים עסקיים או משפחתיים. מספרים כי בין הפוקדים את ביתו של רביקוב בתל אביב היה ה"חזון איש" מגדולי הדור בכבודו ובעצמו שבא ללמוד עם ר' משה יעקב רביקוב ולהתייעץ עימו.

סביב ר' משה-יעקב רביקוב נקשרו סיפורים רבים על מופתים וגילויי רוח הקודש. בין השאר מסופר, שערב מבצע סיני ניבא את המלחמה והודיע על כך למקורביו, וציין כי "היהודים ינצחו". לפני מותו השאיר בקבוק יין סגור והורה לפותחו רק לאחר הניצחון על גמאל עבדול נאצר. חצי שנה לאחר פטירתו פרצה מלחמת ששת הימים ולאחריה נפתח בקבוק היין שלגימה ממנו נחשבה לסגולה.

מדי שבת נהג משה יעקב לדרוש ברבים ואת ראשי הפרקים היה מעלה על הכתב. הרשימות קובצו בספר "ליקוטי רבי משה יעקב" ויצאו לאור ב-1969.

מותו והלוויתו של הצדיק

ר' משה יעקב רביקוב נפטר ערב שמחת תורה 6 באוקטובר 1966 כ"ב תשרי תשכ"ז והוא בגיל 92. למחרת יצאה הלוויתו מבית החולים אסותא בתל אביב לבית העלמין זיכרון מאיר בבני ברק שם נטמן לא הרחק מקבר "החזון איש". מאות איש ליווהו בדרכו האחרונה.

שלוש שנים לפני מותו של ר' משה יעקב רביקוב, באוקטובר 1963 ביקר חיים פיקרש כתב עיתון "הצפה", "בביתו של רביקוב בתל אביב וראיין אותו ל"כתבת צבע" אודות "הסנדלר הקדוש" שהתפרסמה ב"הצפה" (11.10.63) תחת הכותרת "הסנדלר מרחוב שבזי". בראיון מספר משה יעקב רביקוב על קורות חייו ובין השאר סיפר כי סירב ללמוד ב"כולל" והעדיף לחיות מיגיע כפיו. "ומה גם שהמלאכה כשלעצמה טהורה היא ולא חשוב יחוסה". בכתבה מתאר פיקרש את "חדר עבודתו" של רביקוב חדר גדוש ספרי קודש לצד כלי מלאכה.

במלאת שנה למותו של רבי יעקב רביקוב, נערכה בבית הכנסת של 'מושב זקנים' ברחוב אלנבי 89 בתל אביב אזכרה לזכרו בה ספד לו, בין השאר, הרב הנודע אריה לוין.

אחד מילדי לאה ומשה יעקב רביקוב, יוסף רביקוב (1903-1981) היה סופר ומתרגם ספרות ילדים ונוער. הוא התפרסם בזכות תרגומם של מספר ספרים נודעים. יוסף עלה לארץ בגיל 11 עם הוריו ולמד בבית-הספר תחכמוני ביפו. היה מראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים.