בסופהשבוע כתבתי כאן על "המומחים הצבאיים" הגודשים את האולפנים וממלאים אותם בהבליהם. נראה שהאלוף (במיל.)
ישראל זיו, המרבה להופיע בעיקר בחדשות 12, התקשה כנראה להתמודד עם הדברים. אתמול בטור ב"מאקו" שעיקרו קשירת כתרים לשר הביטחון המכהן הוא לא התאפק (עצה שהוא מרבה לתת לאחרים) והשתלח בי וחלק לי ציונים. זה כמובן לגיטימי. אני נבחר ציבור. אבל בואו נעיין רגע בתעודה של הפרשן שלנו.
זיו היה אחד הגנרלים בדימוס שהרבה לדבר במשך השנים על חמאס המורתע כביכול. ב-2014, אחרי "צוק איתן", הוא דיבר על השגת הרתעה כאחת מתוצאות המערכה והסביר שבצד השני עדיין לא הבינו את היקף הנזק שנגרם להם. במאי 2018 אמר ש"צריך להתייחס לחמאס כדבר הכי פחות גרוע שאיתו צריך להגיע לאיזשהו פתרון אסטרטגי" והוסיף שתהיה זו טעות לנסות להפיל את שלטון חמאס ברצועה. בדצמבר 2021 חודשים אחרי "שומר החומות" הוא דיבר על "שקט יוצא דופן שנובע מההרתעה ומכך שיותר דחוף לשלטון החמאס לשקם את עזה". בכך בטא כרבים מיוצאי המטכ"ל את רוח הקונספציה וחוסר הבנה מוחלט של מהות חמאס. על כך יצא לי להתווכח במהלך השנים בקבינט הביטחוני ובוועדת המשנה למודיעין עם חלק מחבריו של זיו, גם עם בכירים ממנו בדרגתם. חוסר הבנה זה היה קטלני מבחינה היסטורית והיה ביסוד המחדל המודיעיני, המבצעי והמדיניותי של 7 באוקטובר.
בזמן מבצע "מגן וחץ" נגד הג׳יהאד האיסלאמי ברצועה הסביר זיו שהאירנים לא מצליחים בחדירתם בגלל שחמאס לא הצטרף ללחימה והציע ללכת לכיוון של "הסדרה".
אבל למה ללכת רחוק? לפני חודשים ספורים הטיף הקונספציונר נגד כניסה לרפיח: "רפיח היא ספין שעוד יעלה לנו ביוקר. חשיבותה שולית". הוא דיבר על הרצון להכנס לרפיח כ"התעקשות מיוחדת" והזהיר מתסבוכת מדינית בעקבות הכניסה אליה. נו, כבר הבנתם?
מדהים שהאיש הזה היה מפקד אוגדת עזה.
באוקטובר 2022 הוא טען שאירן בכלל רוצה "לחזור לחיק המערב".
יש לי כבוד רב לעברו של זיו כלוחם ומפקד בצה"ל. פחות לביצועיו כקצין בכיר. כראש אגף מבצעים הוא היה אחראי להוראות פתיחה באש של צה"ל. בתקופתו נאסר ירי טילים על בתים שבהם התבצרו מחבלים מחשש לפגיעה באזרחים. זיו היה ממתכנני ביצוע תוכנית ההינתקות. הוא העריך,אגב, ש"לטווח הארוך הביטחון של הישראלים ישתפר בעקבות ההינתקות".
אחרי 7 באוקטובר אי-אפשר עוד להתייחס בסלחנות לרקורד ולחוסר יכולתם של הקונספציונרים לקרוא את המציאות. אחת הסיבות המרכזיות לכשל בניהול המערכה ב"חרבות ברזל" היא העובדה שבקבינט המלחמה היה רוב של יוצאי המטכ"ל גם בדרג הפוליטי. הוא נראה כהכלאה של המטכ"ל בהווה ובעבר. לא בדיוק ערובה לגיוון מחשבתי ואתגור התפיסות שהביאונו עד הלום.
המדינאי הדגול ז׳ורז׳ קלמנסו כהן פעמיים כראש ממשלת צרפת והוביל אותה לנצחון במלחמת העולם הראשונה. "מלחמה", אמר קלמנסו, "היא ענין רציני מכדי שתושאר לאנשי צבא".
זיו גולש לא אחת בפרשנויותיו גם למחוזות הפוליטיקה. אתם יודעים - הם מומחים להכל. אותי זה לא מפתיע. בימים שלאחר 7 באוקטובר באחד הדיונים על הכניסה לממשלת החירום אמר
בני גנץ כי הוא שוקל לכלול אותו בין השרים שיכנסו לממשלה מטעמנו. "לא על מכסת תקווה חדשה", הבהרתי.
בטור המוזכר לעיל מנבא זיו ש"נראה שתהיה נשיאה ראשונה בארצות הברית". הסקרים של קאמלה האריס נראים עכשיו טוב, אבל אם זו הערכת זיו - במקומה הייתי מודאג.
