במחוזותינו היהודיים נוהג האב לברך את בנו בר המצווה בברכת "ברוך שפטרני מעונשו של זה". האם ילד מתחת לגיל בר המצווה הוא עונש להוריו? האם גיל 13 פוטר סוף-סוף את האב מהעונש?
על-פי מרבית המפרשים יש להבין את הברכה הזו כדלקמן: עד גיל 13 הילד איננו עצמאי, הוא לא נושא בעול המצוות, ולכן בעוונותיו נושאים הוריו. אך משנעשה הנער בן מצווה, מהרגע שהוא נוטל את האחריות על מעשיו, הוא משחרר את הוריו מאחריות ונעשה עצמאי לעצמו ולגורלו.
עצמאות בלא אחריות איננה עצמאות, אחריות בלא עצמאות איננה אחריות, העצמאות והאחריות הן צמד בל יינתק. גרעת מאחת מהן, גרעת משתיהן, אם לא מיידית אז ודאי לאורך זמן.
עצמאות מערכת המשפט תאבד יותר ויותר ככל שהמערכת תמשיך לנהוג שלא באחריות
מ"מ נשיא בית המשפט העליון הנכנס, השופט עמית מבקש בצדק לשמור על עצמאות מערכת המשפט, מערכת משפט עצמאית היא אחת מאבני היסוד של דמוקרטיה בריאה.
השופט עמית רק מתעלם מהעובדה שהדמוקרטיה שלנו לא לגמרי בריאה והצמצום בעצמאות של בית המשפט הוא סימפטום, הוא תוצאה של חוסר האחריות בהתנהלות מערכת המשפט וכבר למדנו שעצמאות ואחריות הן צמד בל יינתק, גרעת מאחת מהן גרעת משתיהן.
בהעדר שומרים על השומרים, על השומרים לשמור על עצמם
על כל אחת מרשויות השלטון להוציא מערכת המשפט יש שומרים, ובהעדר שומר על מערכת המשפט, עליה להישמר בעצמה ומעצמה. עליה לשמור על גבולותיה, עליה לשמור על גבולות ההתערבות שלה, ובמחוזותינו התהליכים הם הפוכים.
1) מינוי היועץ המשפטי לממשלה כפרוקסי מטעם מערכת המשפט על-מנת לאכוף את מדיניות מערכת המשפט במסדרונות המינהל טרם המינהל מקבל החלטות.
2) הרחבה ללא גבולות של זכות העמידה, בשילוב החלטות מבוססות אג'נדה איזה עתירות עומדות ואיזה עתירות עומדות בפינה.
3) הפיכת עילת הסבירות לקרדום לחפור בה, עד כדי גזלת הבכורה מעילת הסמכות (חוק).
4) שימוש ככלי בידי פוליטיקאים הנכשלים בבחירות, על-מנת לקבוע כללים בניגוד לעמדת רוב הציבור.
כל אלה ולא רק הם, מהווים מרשם אובדני לאחריות של מערכת המשפט, וממילא הם מהווים מרשם אובדני לעצמאותה, כאשר מערכת משפט לא שומרת על עצמה יימצאו לבסוף השומרים שישמרו עליה, ואם מערכת המשפט רוצה בכל זאת לשמר את עצמה, עליה לקחת עצמה בידיים, להבין שחוסר הריסון שלה ב-40 שנה האחרונות חייב להיפסק, ואם לא כך יקרה, בהדרגה, וולונטארית, לא תהיה ברירה לשלטון, לכל שלטון, לעשות זאת עבורה.
