הסיכון הכפול של השופט יצחק עמית

השופט יצחק עמית נקלע למצב מביך: מחד-גיסא, מחמת ניגוד עניינים מובנה הוא מנוע מלהשתתף בוועדה לבחירת שופטים בדיוניה במועמדותו לנשיא בית המשפט העליון; מאידך-גיסא, הוא נדרש ע"י שר המשפטים, כתנאי להצבעה בדבר מועמדותו, להגיע להסכמות למינוי שניים ממועמדיו של השר לכהונת שופטים בעליון;
בנסיבות אלה, נוצר שיתוק זמני ודם רע בין הצדדים;
בשורה התחתונה: השר לוין ייאלץ להעמיד להצבעה בחירת נשיא לעליון; השופט עמית יהא הנשיא הבא עד אוקטובר 2028

יואב יצחק יומני בלוגרים הוועדה לבחירת שופטים תגובות
מאבק גדול מתחולל בימים אלה בין הממשלה בכלל ושר המשפטים יריב לוין בפרט, לבין בית המשפט העליון בכלל ומ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית. על-הפרק: ניסיונו של השר לוין למנוע את מינויו של השופט עמית לכהונת נשיא בית המשפט העליון - וזאת בניגוד לנוהג הקיים למנות לתפקיד את השופט הוותיק ביותר (שיטת הסניוריטי), ולמנות שופט אחר, לתפקיד הרם. אין זה סוד כי מועמדו הוא השופט יוסף אלרון.

בין השר לוין לבין השופט עמית קיימת יריבות אישית. השר לוין רואה בשופט עמית שמאלן חתרן וקפלניסט מתחסד, שמנצל לרעה את תפקידו כדי לפגוע בערכים שאותם מנסות לקדם הקואליציה והממשלה; השופט עמית ועמיתיו בעליון, לעומת זאת, רואים בשר לוין מהפכן שמונה ופועל במטרה לפגוע בעצמאות המערכת המשפטית ולהכפיפה לפוליטיקאים בכלל ולממשלתו של בנימין נתניהו, בפרט.

ברשימה דלהלן - יש לראות בראש וראשונה כמעין חוות דעת ציבורית. מצאתי לנכון לעסוק בנושא שהוא קרוב לליבי, ולבחון את שאלת השתתפותו/נוכחותו של השופט עמית כחבר בוועדה לבחירת שופטים בדיוניה לבחירת נשיא בית המשפט העליון; ולהתריע מפני השתתפות השופט עמית בחלק מדיוני הוועדה תוך ניגוד עניינים מובנה ופסול שבו הוא מצוי (בכלל, מכיוון שדיוני הוועדה מתנהלים בדלתיים סגורות, השופט עמית לא אמור לשמוע או לדעת מי מחברי הוועדה אמר מה, לגנותו או לזכותו).

נזכור נא: הפרקליטות נוהגת להעמיד לדין פלילי אישי ציבור כדבר שבשיגרה בגין עבירה של השתתפות בדיונים תוך ניגודי עניינים (ראו פסיקה בהמשך). והנה, השופט עמית השתתף באחרונה בחלק שדן בנהלי הדיון לבחירת הנשיא בטענה שזה עניין כללי.

הקרב יוכרע, קרוב לוודאי, בתקופה הקרובה. עם או בלי פסק דין של בית המשפט העליון, ייאלץ השר לוין להעמיד להצבעה את מועמדות השופט עמית לכהונה. לא נהיה מופתעים אם השופט עמית ייבחר בוועדה על-ידי הרוב (המצוי) לכהונת נשיא בית המשפט העליון. נסיונו של השר לוין להתנות הצבעה בבחירת נשיא לעליון בהסכמות מצד השופטים חברי הוועדה למינוי שניים ממועמדיו של לבית המשפט העליון, בעייתי ביותר. ולו בשל זאת שהוא דוחק את השופט עמית לפינה: אם יסכים השופט עמית לתנאי זה - הרי הוא עלול לחטוא בעבירה של הפרת אמונים. ובזאת לא יסתכן.

ייאמר כאן: דעתי האישית היא (י.י.): אין פסול במינוי השופט עמית לכהונה הרמה, גם אם למצער מדובר בכורח בל יגונה. שום מועמד אחר שיקודם מטעם הממשלה ו/או את שר המשפטים וייבחר לא ישרת אותם (נתניהו חש זאת על בשרו, ע"ע אביחי מנדלבליט, שי ניצן, רוני אלשיך). ברי, כי השופט עמית מתאים וכשיר וחרוץ ומשפטן דגול ומנוסה.

במאזן הכוחות הקיים בוועדה, התוצאה ידועה מראש: מאבקו של השר לוין נראה אבוד; השופט עמית ימונה ויכהן בתפקיד נשיא העליון עד אוקטובר 2028 (אלא אם יצליח השר לוין להוביל ממש ברגע האחרון חקיקה לשינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים). מינויו יאפשר לשר לוין ולנשיא הנכנס עמית להידבר ולנסות ולהגיע להסכמות.

בנסיבות שנוצרו, מצופה מהשופט עמית להפסיק להשתתף בדיוני הוועדה לבחירת שופטים כשזו דנה בסוגיה הנ"ל, שמא יכתים עצמו בחשד לעבירה. גם לא בדיונים עקרוניים. חובה על השופט עמית לדקדק יותר ויותר, נוכח האיסורים בחוק וההלכות הפסוקות בנושא זה. נפרטם להלן.

א) רקע כללי
השופט עמית, בטקס הפרידה מהנשיא עוזי פוגלמן [צילום: יוסי זמיר, הרשות השופטת]
הנושא המרכזי במסמך זה נוגע לשאלה האם השופט יצחק עמית, המכהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים ומועמד לכהונת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להשתתף בדיוני הוועדה בנוגע למועמדותו האישית. שאלות נוספות הנובעות מכך הן:

  • 1. האם השופט רשאי להשתתף בדיונים עקרוניים בלבד ולהביע עמדות, ללא השתתפות בהצבעה?

    2. האם השתתפות כזו עלולה להיחשב לעבירה של הפרת אמונים לפי חוק העונשין?

    3. האם בנסיבות אלו חלה על יושב-ראש הוועדה, השר יריב לוין, חובה להורות על פסילתו של השופט עמית מליטול חלק בדיונים והצבעות הנוגעים למועמדותו?

ב) המישור העקרוני: עקרונות המשפט המנהלי וניגוד עניינים

עקרון ניגוד העניינים

עקרון יסוד במשפט המנהלי קובע כי עובד ציבור אינו רשאי להשתתף בפעולות או בהחלטות שיש בהן ניגוד עניינים, ישיר או עקיף. ניגוד עניינים מתרחש כאשר קיים חשש שהחלטותיו של עובד הציבור יושפעו מאינטרס אישי, גם אם אותו אינטרס אינו מתממש בפועל.

מראית עין של טוהר ההליך

המשפט המנהלי מייחס חשיבות מיוחדת לשמירה על מראית עין של טוהר ההליך. גם כאשר לא מתקיימת פגיעה מהותית בהחלטה או בתוצאה, עצם הנוכחות של אדם הנמצא במצב של ניגוד עניינים עלולה לערער את אמון הציבור במערכת ולטעון לפסילת ההליך כולו.

היקף האיסור על ניגוד עניינים

האיסור על ניגוד עניינים חל על כל שלבי ההליך, החל מהשתתפות בדיונים עקרוניים ועד להצבעות הסופיות. גם הבעת עמדות עקרוניות במסגרת דיון בוועדה עלולה להיחשב להפרה של עקרון זה, שכן הדבר עשוי להשפיע באופן עקיף על יתר חברי הוועדה ועל מהלך הדיון.
ג) פסיקה מרכזית בנושא ניגוד עניינים
1. בג”ץ 531/79 סיעת “הליכוד” בעיריית פתח-תקווה נ’ מועצת עיריית פתח-תקווה

  • בית המשפט העליון קבע כי “עקרון היסוד הוא כי אדם לא ישמש שופט בעניינו הוא”.
  • עצם השתתפותו של אדם בהחלטה הנוגעת למינויו האישי יוצרת פגם המצדיק את פסילת ההחלטה, גם אם לא נגרם נזק בפועל.

2. בג”ץ 2021/99 פרחי נ’ הוועדה לבחירת שופטים

  • נקבע כי יש להרחיב את תחולת עקרון ניגוד העניינים למעורבות עקיפה, לרבות השתתפות בדיונים עקרוניים, כאשר קיימת זיקה אישית לנושא הנדון.

3. בג”ץ 424/85 סיעת “כך” נ’ יושב-ראש הכנסת

  • פסיקה זו הדגישה כי ניגוד עניינים יכול להתקיים גם ברמה הפוטנציאלית, ולא רק כאשר מתקיימת פגיעה קונקרטית בתוצאה.
ד) המקרה הנדון: השתתפות השופט יצחק עמית בדיוני הוועדה

מסקנות לעניין ניגוד עניינים

בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי ולפסיקות בג”ץ, על השופט יצחק עמית להימנע לחלוטין מהשתתפות בדיונים ובהצבעות הנוגעים למועמדותו האישית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, וזאת מהסיבות הבאות:

  • 1. ניגוד עניינים מובנה: עצם היותו מועמד יוצר ניגוד עניינים ברור, המחייב את פסילתו מהשתתפות בכל דיון או הצבעה הנוגעים למועמדותו.

    2. השפעה עקיפה על הדיון: גם אם יימנע מהצבעה, השתתפותו בדיונים עקרוניים והבעת עמדותיו עשויה להשפיע על חברי הוועדה ולפגוע באובייקטיביות התהליך.

    3. פגיעה באמון הציבור: נוכחותו של השופט בדיונים בנוגע למועמדותו ו/או בנוגע להליכי הדיון, עלולים לערער את אמון הציבור בטוהר ההליך ובאובייקטיביות של הוועדה.

ה) המישור הפלילי: חשש לעבירה של הפרת אמונים

עבירת הפרת אמונים (סעיף 284 לחוק העונשין)

עבירת הפרת אמונים חלה במקרים שבהם עובד ציבור מבצע מעשה שיש בו פגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי או באמון הציבור. יסודות העבירה כוללים:

1. תפקיד ציבורי: השופט יצחק עמית, כחבר הוועדה לבחירת שופטים, ממלא תפקיד ציבורי החייב להישמר ללא רבב.

2. מעשה של הפרת אמונים: השתתפות בדיונים הנוגעים למועמדותו האישית, אף אם נעשית באופן גלוי וללא הצבעה, עשויה להיחשב כמעשה של הפרת אמונים בשל הפגיעה האפשרית באובייקטיביות ההליך ובאמון הציבור.

פסיקה רלוונטית לעבירת הפרת אמונים

1. ע”פ 1397/03 מדינת ישראל נ’ שבס

  • נקבע כי ניגוד עניינים במילוי תפקיד ציבורי מהווה הפרת חובת הנאמנות לציבור, גם אם לא הוכח נזק ישיר.

2. ע”פ 490/10 מדינת ישראל נ’ אולמרט

  • בית המשפט הרחיב את תחולת העבירה וציין כי מעשים העלולים לפגוע במראית עין של טוהר ההליך, גם אם נעשו בגלוי, עשויים להקים עבירה של הפרת אמונים.

מסקנות לעניין עבירת הפרת אמונים

בהתאם לפסיקה ולחוק העונשין, השתתפות השופט עמית בדיונים הנוגעים למועמדותו, אם אכן השתתף/ישתתף, עשויה להקים את יסודות עבירת הפרת אמונים.
ו) תפקיד יו”ר הוועדה: חובת השר יריב לוין לסכל ניגוד עניינים

סמכויות יו”ר הוועדה לבחירת שופטים

יושב-ראש הוועדה לבחירת שופטים, מתוקף תפקידו, מחויב לדאוג לתקינות ההליך ולמנוע כל מצב של ניגוד עניינים.

חובת פעולה אקטיבית

בהתאם לפסיקה, על יו”ר הוועדה, השר יריב לוין, לפעול באופן יזום לפסילתו של השופט עמית מהשתתפות בדיונים - גם העקרוניים, הנוגעים למועמדותו, גם אם השופט עצמו לא ביקש להימנע. פסיקת בג”ץ מטילה אחריות ישירה על יו”ר ועדות ציבוריות לפעול למניעת ניגוד עניינים כחלק מחובתו לשמור על אמון הציבור.
ז) סיכום ומסקנות
השר לוין. חייב למנוע השתתפות השופט עמית [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
1. איסור השתתפות מלאה

  • על השופט יצחק עמית להימנע מכל השתתפות בדיוני הוועדה הנוגעים למועמדותו האישית, לרבות דיונים עקרוניים. השתתפות כזו מהווה ניגוד עניינים ופוגעת בטוהר ההליך.

2. חשש לפגיעה פלילית

  • השתתפות בדיונים הנוגעים למועמדותו עלולה להיחשב לעבירה של הפרת אמונים, בשל הפגיעה באמון הציבור ובאובייקטיביות ההליך.

3. חובת יו”ר הוועדה לפעול לפסילה

  • על השר יריב לוין, כיו”ר הוועדה, להורות על פסילתו של השופט עמית מהשתתפות בדיונים ובהצבעות, ולדאוג לקיום הליך תקין ושקוף, המנותק מכל חשש לניגוד עניינים.

סוף דבר

חוות הדעת הציבורית ניתנה בהתבסס על עקרונות המשפט המנהלי, פסיקות בג”ץ, וחוק העונשין. צריך להניח לטובתו של השופט עמית, כשופט מנוסה ידען וחרוץ, שהוא מכיר בוודאי את החוק ואת הפסיקה, ויישמר מלחטוא בנושא זה.

ח) תגובת דוברות הרשות השופטת
הנהלת בית המשפט, באמצעות הדוברות, מסרה את התגובה שלהלן (ציטוט):

כפי שכתב ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, במכתבו לחברי הוועדה לבחירת שופטים מיום 11.12.2024, עמדת השופטים ביחס לסוגיות העולות בדיוני הוועדה, הינה בהקשר למישור העקרוני בלבד והם אינם מביעים עמדה בסוגיות ככל שהן קשורות לדיון בבחירת נשיא ומשנה. בהתאם לכך, השופטים אינם משתתפים בישיבות הוועדה כאשר הן נוגעות לסוגיות אלה. כך למשל בדיון שהתקיים בוועדה ביום 12.12.2024, בעת שנשמעו עמדות ביחס לסוגיית הסניוריטי, על-ידי גורמים שונים שהוזמנו על-ידי השר, יצאו שלושת השופטים מחדר הדיון והמתינו בחוץ.

ביחס לזימון גורמים שונים לוועדה, ציין ממלא-מקום הנשיא:

"הוועדה אינה מזמנת גורמים חיצוניים לישיבותיה. כך היה מאז ומתמיד, ועמדתנו היא שאין לשנות מסדרי דיון אלה. נוהג זה מתיישב עם העובדה שכלל דיוני הוועדה מתקיימים על בסיס חומרים כתובים, ועל בסיס ההנחה שהחברים מתכוננים באופן ראוי לישיבות. היא אף מתחייבת מהצורך לעשות שימוש יעיל בזמן הדיונים של הוועדה, שעל שולחנה נושאים רבים".
Author
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X ↗ | פייסבוק ↗
תאריך: 15/12/2024 | עודכן: 16/12/2024
+לוין שוקל פשרה: ריכוך חוק הוועדה לבחירת שופטים ותחולה עתידית 00:25 16/12/24 | עידן יוסף
בסביבתו של שר המשפטים יריב לוין שוקלים דרכי פשרה עם האופוזיציה בנוגע לחוק שישנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בין האפשרויות הנבחנות: ריכוך נוסח החוק בעזרת קבלת הסתייגויות מהאופוזיציה, כך שהוועדה תהיה שוויונית יותר בין קואליציה לאופוזיציה. בנוסף, נשקלת האפשרות שהחוק ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה (כאן חדשות).
+שופטי העליון ללוין: אין מקום להסכמים פוליטיים במינוי נשיא 21:41 15/12/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
שר המשפטים יריב לוין הציע פשרה במחלוקת על מינוי נשיא העליון, שכללה הקפאת צווים ומינוי זמני של שופטים ▪ שופטי העליון דחו את ההצעות על הסף, תוך הדגשה כי אין מקום ל"דילים" במינוי נשיא
לוין. הקפאת הצו לשבועיים [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+רוטמן: "השופטים פועלים בכוחנות; הכנסת ממשיכה לפעול באחריות" 19:33 15/12/24 | עידן יוסף
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הביע ביקורת חריפה על התנהלות שופטי בג"ץ, שלדבריו, פועלים באופן כוחני ודורסני, תוך שימוש בצווים לכפיית עמדותיהם. "כולם יודעים שהיה עדיף להתנהל בהסכמות, ואני פועל כך בוועדה, אך נראה שלשופטים נמאס מדרך ההסכמות", אמר רוטמן. הוא הוסיף כי הכנסת, למרות שיש לה רוב ולגיטימציה שהתקבלה בבחירות, ממשיכה לפעול באחריות ובהסכמות.

רוטמן הדגיש כי התנהלות השופטים אינה לגיטימית ואינה חוקית, וקרא להם לחדול מהפעולות הללו. "בזמן ששופטי העליון כופים את עמדותיהם, אנו נוהגים באחריות. אני קורא לשופטי בג"ץ לעצור את הדורסנות ולשוב למסלול של כבוד לתהליך הדמוקרטי", סיכם רוטמן, כשהוא מפנה אצבע מאשימה לעבר המערכת המשפטית.

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הסיכון הכפול של השופט יצחק עמית
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
באמת...
15/12/24 22:03
2
במ
15/12/24 23:05
3
אורי נטע
18/12/24 07:56
4
אזהרה
18/12/24 13:12
 
חרד
19/12/24 15:57
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות / הוועדה לבחירת שופטים
שר המשפטים יריב לוין פרסם (מוצ"ש, 14.12.24) שתי רשומות חריפות ברשתות החברתיות, בהן הודיע לציבור בכלל ולשופטי בית המשפט העליון בפרט: בשל סרבנותם של השופטים החברים בוועדה, ומחמת פסקי הדין של בית המשפט העליון שנטלו את סמכויותיו, הממשלה נאלצת לשוב ולקדם את חקיקת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. "זו מציאות שאין לקבלה", כתב לוין, כשהוא מאשים את שופטי בית המשפט העליון ב"סירוב לדון בהצעות הגונות" ואת בית המשפט העליון ב"התערבות כוחנית".
14/12/2024 | עידן יוסף | חדשות

1. לבית המשפט העליון אין נשיא קבוע מאז פרישתה של אסתר חיות לפני 14 חודשים - לראשונה בתולדות המדינה. הסיבה: השר יריב לוין לא רוצה את יצחק עמית המתויג כ"ליברלי", ודאי לא אם תקום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה ועל-פי החוק הוא יבחר את חבריה. העתירה לבג"ץ בנושא הוגשה בפברואר השנה, השופטים נתנו עוד ועוד זמן להידברות, ורק בספטמבר הורו ללוין להתניע את התהליך ולכנס את הוועדה "בסמוך" (כלשון פסק הדין) כדי לבחור את הנשיא; בוועדה יש רוב מוצק לטובת עמית.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, השמיע (יום ה', 12.12.24) דברים קשים בעקבות החלטת בג"ץ שחייבה אותו למנות את שופט לנשיא ביהמ"ש העליון עד ל-16 בינואר 2025, החלטה שמשמעותה היא מינוי השופט יצחק עמית לתפקיד. לוין הגדיר את ההחלטה כ"צו בלתי חוקי ומביש" והאשים את בג"ץ ב"דיקטטורה שיפוטית".
12/12/2024 | עידן יוסף | חדשות

על שר המשפטים, יריב לוין, להביא עד ל-16.1.25 למינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. זוהי משמעות החלטתם של השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.

בית המשפט העליון מבקש ששר המשפטים, יריב לוין, יקבע לוח זמנים לבחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט - אך בא-כוחו, עו"ד ציון אמיר, מסרב לעשות זאת. כך עלה (12.12.24) בבקשת התנועה לאיכות השלטון לכפות על לוין את המינוי באמצעות פקודת בזיון בית המשפט. אמיר הבהיר, כי לוין יכבד כל צו שיינתן, אך הדבר יסכל את היכולת להגיע להסכמות ויפגע באמון הציבור.
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il