|
|
|
|
השופט עמית, בטקס הפרידה מהנשיא עוזי פוגלמן [צילום: יוסי זמיר, הרשות השופטת]
|
הנושא המרכזי במסמך זה נוגע לשאלה האם השופט יצחק עמית, המכהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים ומועמד לכהונת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להשתתף בדיוני הוועדה בנוגע למועמדותו האישית. שאלות נוספות הנובעות מכך הן:
-
1. האם השופט רשאי להשתתף בדיונים עקרוניים בלבד ולהביע עמדות, ללא השתתפות בהצבעה?
2. האם השתתפות כזו עלולה להיחשב לעבירה של הפרת אמונים לפי חוק העונשין?
3. האם בנסיבות אלו חלה על יושב-ראש הוועדה, השר יריב לוין, חובה להורות על פסילתו של השופט עמית מליטול חלק בדיונים והצבעות הנוגעים למועמדותו?
|
|
|
|
ב) המישור העקרוני: עקרונות המשפט המנהלי וניגוד עניינים
|
|
עקרון ניגוד העניינים
עקרון יסוד במשפט המנהלי קובע כי עובד ציבור אינו רשאי להשתתף בפעולות או בהחלטות שיש בהן ניגוד עניינים, ישיר או עקיף. ניגוד עניינים מתרחש כאשר קיים חשש שהחלטותיו של עובד הציבור יושפעו מאינטרס אישי, גם אם אותו אינטרס אינו מתממש בפועל.
מראית עין של טוהר ההליך
המשפט המנהלי מייחס חשיבות מיוחדת לשמירה על מראית עין של טוהר ההליך. גם כאשר לא מתקיימת פגיעה מהותית בהחלטה או בתוצאה, עצם הנוכחות של אדם הנמצא במצב של ניגוד עניינים עלולה לערער את אמון הציבור במערכת ולטעון לפסילת ההליך כולו.
היקף האיסור על ניגוד עניינים
האיסור על ניגוד עניינים חל על כל שלבי ההליך, החל מהשתתפות בדיונים עקרוניים ועד להצבעות הסופיות. גם הבעת עמדות עקרוניות במסגרת דיון בוועדה עלולה להיחשב להפרה של עקרון זה, שכן הדבר עשוי להשפיע באופן עקיף על יתר חברי הוועדה ועל מהלך הדיון.
|
|
|
|
ג) פסיקה מרכזית בנושא ניגוד עניינים
|
|
1. בג”ץ 531/79 סיעת “הליכוד” בעיריית פתח-תקווה נ’ מועצת עיריית פתח-תקווה
- בית המשפט העליון קבע כי “עקרון היסוד הוא כי אדם לא ישמש שופט בעניינו הוא”.
- עצם השתתפותו של אדם בהחלטה הנוגעת למינויו האישי יוצרת פגם המצדיק את פסילת ההחלטה, גם אם לא נגרם נזק בפועל.
2. בג”ץ 2021/99 פרחי נ’ הוועדה לבחירת שופטים
- נקבע כי יש להרחיב את תחולת עקרון ניגוד העניינים למעורבות עקיפה, לרבות השתתפות בדיונים עקרוניים, כאשר קיימת זיקה אישית לנושא הנדון.
3. בג”ץ 424/85 סיעת “כך” נ’ יושב-ראש הכנסת
- פסיקה זו הדגישה כי ניגוד עניינים יכול להתקיים גם ברמה הפוטנציאלית, ולא רק כאשר מתקיימת פגיעה קונקרטית בתוצאה.
|
|
|
|
ד) המקרה הנדון: השתתפות השופט יצחק עמית בדיוני הוועדה
|
|
מסקנות לעניין ניגוד עניינים
בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי ולפסיקות בג”ץ, על השופט יצחק עמית להימנע לחלוטין מהשתתפות בדיונים ובהצבעות הנוגעים למועמדותו האישית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, וזאת מהסיבות הבאות:
-
1. ניגוד עניינים מובנה: עצם היותו מועמד יוצר ניגוד עניינים ברור, המחייב את פסילתו מהשתתפות בכל דיון או הצבעה הנוגעים למועמדותו.
2. השפעה עקיפה על הדיון: גם אם יימנע מהצבעה, השתתפותו בדיונים עקרוניים והבעת עמדותיו עשויה להשפיע על חברי הוועדה ולפגוע באובייקטיביות התהליך.
3. פגיעה באמון הציבור: נוכחותו של השופט בדיונים בנוגע למועמדותו ו/או בנוגע להליכי הדיון, עלולים לערער את אמון הציבור בטוהר ההליך ובאובייקטיביות של הוועדה.
|
|
|
|
ה) המישור הפלילי: חשש לעבירה של הפרת אמונים
|
|
עבירת הפרת אמונים (סעיף 284 לחוק העונשין)
עבירת הפרת אמונים חלה במקרים שבהם עובד ציבור מבצע מעשה שיש בו פגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי או באמון הציבור. יסודות העבירה כוללים:
1. תפקיד ציבורי: השופט יצחק עמית, כחבר הוועדה לבחירת שופטים, ממלא תפקיד ציבורי החייב להישמר ללא רבב.
2. מעשה של הפרת אמונים: השתתפות בדיונים הנוגעים למועמדותו האישית, אף אם נעשית באופן גלוי וללא הצבעה, עשויה להיחשב כמעשה של הפרת אמונים בשל הפגיעה האפשרית באובייקטיביות ההליך ובאמון הציבור.
פסיקה רלוונטית לעבירת הפרת אמונים
1. ע”פ 1397/03 מדינת ישראל נ’ שבס
- נקבע כי ניגוד עניינים במילוי תפקיד ציבורי מהווה הפרת חובת הנאמנות לציבור, גם אם לא הוכח נזק ישיר.
2. ע”פ 490/10 מדינת ישראל נ’ אולמרט
- בית המשפט הרחיב את תחולת העבירה וציין כי מעשים העלולים לפגוע במראית עין של טוהר ההליך, גם אם נעשו בגלוי, עשויים להקים עבירה של הפרת אמונים.
מסקנות לעניין עבירת הפרת אמונים
בהתאם לפסיקה ולחוק העונשין, השתתפות השופט עמית בדיונים הנוגעים למועמדותו, אם אכן השתתף/ישתתף, עשויה להקים את יסודות עבירת הפרת אמונים.
|
|
|
|
ו) תפקיד יו”ר הוועדה: חובת השר יריב לוין לסכל ניגוד עניינים
|
|
סמכויות יו”ר הוועדה לבחירת שופטים
יושב-ראש הוועדה לבחירת שופטים, מתוקף תפקידו, מחויב לדאוג לתקינות ההליך ולמנוע כל מצב של ניגוד עניינים.
חובת פעולה אקטיבית
בהתאם לפסיקה, על יו”ר הוועדה, השר יריב לוין, לפעול באופן יזום לפסילתו של השופט עמית מהשתתפות בדיונים - גם העקרוניים, הנוגעים למועמדותו, גם אם השופט עצמו לא ביקש להימנע. פסיקת בג”ץ מטילה אחריות ישירה על יו”ר ועדות ציבוריות לפעול למניעת ניגוד עניינים כחלק מחובתו לשמור על אמון הציבור.
|
|
|
|
|
השר לוין. חייב למנוע השתתפות השופט עמית [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
|
1. איסור השתתפות מלאה
- על השופט יצחק עמית להימנע מכל השתתפות בדיוני הוועדה הנוגעים למועמדותו האישית, לרבות דיונים עקרוניים. השתתפות כזו מהווה ניגוד עניינים ופוגעת בטוהר ההליך.
2. חשש לפגיעה פלילית
- השתתפות בדיונים הנוגעים למועמדותו עלולה להיחשב לעבירה של הפרת אמונים, בשל הפגיעה באמון הציבור ובאובייקטיביות ההליך.
3. חובת יו”ר הוועדה לפעול לפסילה
- על השר יריב לוין, כיו”ר הוועדה, להורות על פסילתו של השופט עמית מהשתתפות בדיונים ובהצבעות, ולדאוג לקיום הליך תקין ושקוף, המנותק מכל חשש לניגוד עניינים.
סוף דבר
חוות הדעת הציבורית ניתנה בהתבסס על עקרונות המשפט המנהלי, פסיקות בג”ץ, וחוק העונשין. צריך להניח לטובתו של השופט עמית, כשופט מנוסה ידען וחרוץ, שהוא מכיר בוודאי את החוק ואת הפסיקה, ויישמר מלחטוא בנושא זה.
|
|
|
|
ח) תגובת דוברות הרשות השופטת
|
|
הנהלת בית המשפט, באמצעות הדוברות, מסרה את התגובה שלהלן (ציטוט):
כפי שכתב ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, במכתבו לחברי הוועדה לבחירת שופטים מיום 11.12.2024, עמדת השופטים ביחס לסוגיות העולות בדיוני הוועדה, הינה בהקשר למישור העקרוני בלבד והם אינם מביעים עמדה בסוגיות ככל שהן קשורות לדיון בבחירת נשיא ומשנה. בהתאם לכך, השופטים אינם משתתפים בישיבות הוועדה כאשר הן נוגעות לסוגיות אלה. כך למשל בדיון שהתקיים בוועדה ביום 12.12.2024, בעת שנשמעו עמדות ביחס לסוגיית הסניוריטי, על-ידי גורמים שונים שהוזמנו על-ידי השר, יצאו שלושת השופטים מחדר הדיון והמתינו בחוץ.
ביחס לזימון גורמים שונים לוועדה, ציין ממלא-מקום הנשיא:
"הוועדה אינה מזמנת גורמים חיצוניים לישיבותיה. כך היה מאז ומתמיד, ועמדתנו היא שאין לשנות מסדרי דיון אלה. נוהג זה מתיישב עם העובדה שכלל דיוני הוועדה מתקיימים על בסיס חומרים כתובים, ועל בסיס ההנחה שהחברים מתכוננים באופן ראוי לישיבות. היא אף מתחייבת מהצורך לעשות שימוש יעיל בזמן הדיונים של הוועדה, שעל שולחנה נושאים רבים".
|
|